יבול שיא
הרפת והחלב

נעים להכיר: אירית פליקס ממושב מישוב שכניה, מחדשת חפצים ויוצרת אומנות מקומית 

2 דק' קריאה

שיתוף:

אירית פליקס (68) מישוב שכניה בגוש שגב בגליל היפה, נולדה בחיפה וגדלה במושב חסידים, מושב שקיים כבר 100 שנה. אביה היה יליד הכפר והילד השמיני במחזור הראשון. למרות שאירית גדלה על ברכי החקלאות, היא בחרה באומנות. כעת היא מציעה חפצים צבעוניים למכירה בגלריה שלה במושב. מרבית הפריטים חודשו על ידי אירית וקיבלו חיים חדשים, אחרי שמצאה אותם בצידי הדרך: "המוטו שלי הוא: זבל של האחד אוצר של השני." מסבירה אירית ומספרת "מזה חודשיים שפתחתי את החנות גלריה היפהפייה שלי במרכז שכניה."  

היסטוריה של חקלאות 

אבל רגע לפני סיפור החפצים והגלריה שפתחה בישוב, אירית מספרת על ההיסטוריה המשפחתית המעניינת שלה: 

"נולדתי בחיפה וגדלתי בכפר חסידים – מושב חקלאי שקיים מאה שנים. אבי היה הילד השמיני בכפר במחזור הראשון. הכפר שוכן בשכנות לקיבוץ יגור למרגלות הכרמל הירוק. ילדותי ובגרותי היו תמהיל של חקלאות "מספרת אירית" אבא גידל כמעט הכל! אבטיחים בקיץ, תירס, עגבניות, חמניות, בחורף סלרי וארטישוק, כרוב ועוד. דברים שלא קיימים היום אבא גידל 

אבל למרות החקלאות, זכור לי שכל השנים אגרתי ואספתי חפצים שנראו לי נחמדים וכאלה שמקשטים את המרחב. מחבתות ישנים הפכו לקישוט מעוטר, על הקיר כדי חלב ישנים נשתלו בגינה, מחרשה חלודה קישטה את החצר רחבת הידיים במשק של ההורים. דברים ישנים וחלודים קיבלו אצלי חיים חדשים.  

אחרי השירות הצבאי למדתי בסמינר לאומנות והפכתי למורה למלאכה. התמחתי בעץ ומתכת. היום אין דברים כאלה בכלל מלאכות. ב1979 נישאתי ועזבתי את הכפר. חיים בין מושב לעיר היו מבחינתי פשרה ולא רציתי לגור בישוב כפרי קהילתי, לכן בסוף שנות ה80 הגענו לגוש שגב ולישוב בשם 'שכניה' פה קבענו את מגורינו ופה נולדו שלושת ילדינו: יעל בת 40 שחיה באילת, מאיה בת 39 שגרה בראש העין, ונמרוד בן 30 שגר בגבעתיים ומתעתד לחזור הביתה לשכניה.  

בין הכיסאות 

אירית מסבירה שהאומנות הייתה בדמה ונשמתה, ולמרות גידול הילדים, היא הרגישה שהיא צריכה ליצור:  

"הייתי אמא ועקרת בית עם תעודת מורה בכירה במגירה, ותמיד הרגשתי שאומנות היא בדמי ונשמתי. עסקתי בלהכין, לבנות וליצור כל השנים. אהבתי לבקר דרך קבע בפינות מחזור בישובים שונים ולאוסף חפצים שונים בעיקר כסאות ישנים, קצת מקולקלים, אבל יפים. בכל כיסא ראיתי אוצר. את הכיסאות תיקנתי בעזרת שכן הנגר שלי שהיה קשוב לכל שיגעונות התיקון המשונים שלי, ולאחר מכן התחלתי לצפות את מושבי הכיסאות במפיות רגילות. הבית התחיל להתמלא בכיסאות צבעוניים וססגוניים בהמון שמחת חיים.  

בעיני כיסא הוא חפץ מזמין ומאד שימושי. אנשים נכנסים לחדר יושבים ומשוחחים. אני אוהבת אנשים, אוהבת לדבר, ואינטראקציה עם אנשים מאד טובה לי.  

הכל הגיע מפינות המחזור שם זבל של האחד הוא האוצר של האחר,. זה התחיל מכיסאות והתרחב לכל מיני חפצים – קולב מצ'וקמק שהפך לקישוט שימושי, צבעוני ויפה, ערמה של ריבוע עץ שהפכו לתמונות ססגוניות יפות, דלת של ארון מטבח שהפכה לתמונה מעוטרת על הקיר ועוד ועוד. אני אוהבת לשמח אנשים וזה הרעיון שלי כשפחתי את הגלריה. שאנשים יבואו לראות ולהתרשם מדברים ייחודיים לא קונבנציונאליים, שיתאהבו ושימחו, כי אין כמו מראה עיניים כדי להבין במה מדובר.  

איריתקה 

בחודשים האחרונים פתחתי  חנות  גלריה בשם איריתקה שיש בה המון חפצים, בעיקר כסאות ורהיטים שחידשתי. אני חושבת שגלריה כזאת ביישוב שלי יכולה להיות חידוש מרענן ומקום כיפי להגיע איליו. עם פתיחת הגלריה הגשמתי חלום של שנים רבות שיהיה לי מקום ייחודי משלי בו אני ממחזרת חפצים, בעיקר כסאות שאני מוצאת במרכזי המחזור ביישובים סביבי. 

אני מוצאת אוצרות שאנשים אינם זקוקים להם יותר מניחים בפינות מחזור ובשבילי זה חגיגה יצירתית. ככה אני לוקחת חפצים, משפצת אותה, מחיה אותם, ונהנית לשמח אחרים. 

את 'איריתקה' חנות גלריה, אפשר למצוא במושב שכניה 

הגלריה פתוחה בימים א'-ו' בין השעות 10:14:00 או בתיאום טלפוני 054-7922927 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חוקרת ראשית: סבטלנה דוברינין, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות וביטחון המזון שותפי המחקר: דרול ג'ילט, ינאי זאוסמר, יובל אוסטרובסקי – מו"פ ערבה דרומית תקציר המחקר עוסק בנושא הדברת המזיק דאקוס הדלועיים – ciliatus Dacus
8 דק' קריאה
מגדלי הליצ'י צופים גידול של כ-30% בייצוא הליצ'י מישראל לעומת השנה הקודמת ** יו"ר שולחן הליצ'י במועצת הצמחים: "אלמלא שיבושי הטיסות בשל המלחמה עם איראן, הייצוא היה גדל עוד יותר" *תמונה ראשית: חברון זלצמן
2 דק' קריאה
ד"ר איתי גונדה, היחידה לחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם, נווה יער, מכון וולקני, ד"ר דוד חיימוביץ', היחידה לחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם, נווה יער, מכון וולקני; ד"ר עומר פרנקל, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים,
7 דק' קריאה
ארגון השומר החדש מזמין את כלל החקלאים בישראל – בין אם חוו פשיעה חקלאית ובין אם לא – לקחת חלק בכתיבת דו”ח הפשיעה החקלאית השנתי, שיוצג לגורמי קובעי מדיניות, רשויות החוק והציבור הרחב. במסגרת
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן