ריענון המידע והתייחסות מהיבט ממשקי בשל החמרת הנזק על רקע האירועים הביטחוניים
פרופ' צביקה מנדל, מכון וולקני
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח
זאביק פרקש, מדריך גידול נשירים
מבוא
חיפושית הקליפה של השקד – Scolytus amygdali – היא המין העיקרי בתת-משפחת חיפושיות הקליפה (Scolytinae), הפוגעת בישראל בעצי פרי נשירים. החיפושית מזיקה בעיקר לגלעיניים (מיני עצי פרי מסוג Prunus) ולגרעיניים (בעיקר תפוח ואגס), כשתפוח עץ ודובדבן הם רגישים במיוחד. החיפושית מתרבה בעצים חלשים מאוד, בעיקר בשל עקות חריפות או כריתות. עצים במטעים רבים בצפון נפגעו על רקע אירועים ישירים ועקיפים בעטיה של מלחמת חרבות ברזל, כמו היעדר טיפול בעצים חלשים, הפחתה משמעותית בהגנה על העצים בשל הפסקת יישום תכשירי הדברה, פגיעה פיזית בעצים ושבירת ענפים ובדים (כתוצאה מפלישה של עדרי בקר למטעים בשל פגיעה בגידור), כך שנוצרו מצבים שאפשרו ריבוי המוני של החיפושית. אוכלוסיות גבוהות של חיפושית הקליפה של השקד עלולות להסב למטע נזקים קשים.
הביולוגיה של חיפושית הקליפה של השקד
לצורך הרבייה מתקהלות הנקבות של חיפושית הקליפה על עצים חלשים או על ענפים חלשים בכותרת עצים חיוניים. רקמת ענף או גזע בריאים הודפים את ניסיונות החדירה של הנקבות הבוגרות באמצעות הפרשת גומי (תמונה 1 מימין), אולם רקמה חלשה אינה מסוגלת להתגונן ביעילות ולבלום את חדירת החיפושיות לתוכה. לאחר הכנעת העץ או כשהענף חלש מאוד, נוברת כל נקבה מחילה לביצים, המכונה גלריה, ובדופן שלה מוטלות הביצים. הזכרים אינם חודרים לעץ, אלא מזדווגים עם הנקבות במהלך חדירתן לרקמה שבה מוטלות הביצים. הגלריה נחפרת בסות (השיפה, הקמביום ושכבת העצה הצעירה) בניצב לסיבים. הזחלים נוברים בסות, כשהם מתרחקים במהלך התפתחותם מהגלריה, הם מתגלמים בסות ומגיחים מתוכו כבוגרים. הגיחה מתאפיינת בחורי גיחה עגולים טיפוסיים, הנראים בקליפה החיצונית. אכלוס הסות כרוך תמיד בהמתה של הרקמה (תמונה 1 במרכז). כאמור, החיפושית מתפתחת בענפים יבשים, ועשויה לחרוף בחלקי צמח או בערמות גזם, שהיו טריות בעת האכלוס והתייבשו במקביל לסיום התפתחות החיפושית. במצב אכלוס כזה מופיעים גם כמה מינים של צרעות טפיליות, שביכולתם להגביל את אוכלוסיית החיפושיות.
הגיחה מחלקי עץ יבשים (תמונה 1 משמאל) מאלצת את הבוגרים להיזון מרקמה בריאה לפני תהליך הרבייה, והם עושים זאת באמצעות נבירה ואכילת פקעים של עצים חיוניים.
הפגיעה בעץ
בדרך כלל הנזק העיקרי שמסבה חיפושית הקליפה של השקד, הוא הרס ניצני הפריחה והצימוח, לצורך הזנת הבוגרים (תמונה 2). מצבים אלה מתרחשים במטעים בריאים עם ממשק תקין, כשהחיפושיות עפות מאזור הרבייה, למשל, מערמת גזם שלא טופלה כראוי בשולי המטע, או ממטע שנזנח, המצוי בשכנות למטע הבריא. לרוב עצים במצב פיזיולוגי תקין יתמודדו עם התקפת החיפושית לצורך רבייה, אך לעיתים הצמאת המטעים לאחר הקטיף במחצית השנייה של הקיץ או הסתיו תשנה את הכללים.
בבתי גידול, שבהם התפתחו אוכלוסיות גבוהות, גם עצים חיוניים עלולים להיפגע מהתקפות חוזרות ונשנות של חיפושית הקליפה על אותם חלקי עץ. גלי התעופה העיקריים הם באביב ובסתיו.
האמצעים שראוי לנקוט למניעת נזקי חיפושית הקליפה של השקד, על פי סדר חשיבותם:
- פיטוסניטציה – גיזום בדים וענפים מתנוונים, וכריתת עצים מתייבשים. את חלקי העץ שנכרתו יש להרחיק מהמטע במידת האפשר. ניתן למנוע אכלוס גזם טרי או את גיחת החיפושיות מגזם שהתייבש באמצעות ריסוס הגזם בתכשיר הדברה שאריתי. פתרונות מתאימים נוספים הם: כיסוי ערמת הגזם ביריעת פלסטיק ('ניילון') שחורה. אם הושג אישור שרפה, יהיה זה פתרון מתאים.
- ניטור – הניטור יכול להתבצע באמצעות זיהוי פגיעה בניצנים, הניכרת בזליגת גומי מתגבש, ובהתייבשות העלה, שהניצן בחיקו נפגע, במהלך הקיץ. ניתן לעקוב אחר תעופת הבוגרים בחלקה, בעיקר בעונות המעבר, באמצעות מלכודות (דבק או משפך). פיתיונות למלכודות ניתן לרכוש בחברת ביו-יום.
- טיפול מונע בתכשיר הדברה נדרש כאשר מתקיימות אוכלוסיות גדולות של בוגרים. הטיפול מתבצע באמצעות קילוח של הגזע והענפים.
- שמירה על חיוניות העץ אמנם תבטיח את עמידותו להתקפת הבוגרים לצורך רבייה, אולם היא אינה ערובה למניעת הפגיעה בניצנים מחיפושיות העלולות להגיע בתעופה משטחים שכנים.
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
© שה"מ הוצאה לאור, 2025, עריכה לשונית: עדי סלוניקו, גרפיקה: לובה קמנצקי