תחושת השליחות בתפקידה כפרויקטורית הצפון, תכלול מיליארדי השקלים עבור השיקום והמחויבות האישית "להחזיר את המפונים למקום טוב יותר מזה שהם חיו לפני 6 באוקטובר". עינב פרץ מקיבוץ מרחביה, ממונת מחוז צפון במשרד הפנים האחראית על 94 רשויות, מדברת על האתגרים הניצבים לפתחה מדי יום, החיבור ההדוק עם הרשויות והמועצות והרצון לראות עוד נשים בעמדות בכירות
פורסם במגזין "עמק" ובאתר עמקניוז
*תמונה ראשית: רו"ח עינב פרץ. "אנו רוצים שלכל הרשויות תהיה עצמאות כלכלית". צילום: עמקניוז
המציאות המורכבת שנכפתה על הגזרה הצפונית מאז 7 באוקטובר, הציפה עבור התושבים בכל המרחב, אתגרים ביטחוניים מורכבים, עם חששות רבים סביב ביטחון אישי, תעסוקה, חינוך ובכלל, עבור שגרת החיים. רבים מהתושבים חווים תחושת אי-ודאות וכעת, כשרבים מהמפונים מתחילים לשוב לבתיהם, עדיין נשארת השאלה איך יחזור האזור שטווח במשך חודשים ארוכים על ידי מחבלי החיזבאללה, לשגרת חיים תקינה, כיצד ניתן לחזק את הקהילות ואולי הכי חשוב: איך ייראה העתיד באזור קו העימות הרגיש – שהתמודד ועדיין מתמודד עם אתגרי הביטחון הרבים.
מי שתיקח חלק משמעותי בעיצוב המציאות הצפונית בשנים הקרובות היא רו"ח עינב פרץ שמונתה לפני כחודש לעמוד בתפקיד פרויקטורית הצפון.
פרץ (48) מקיבוץ מרחביה, משמשת בשנים האחרונות בתפקיד ממונת מחוז צפון במשרד הפנים, במסגרתו היא אמונה על 94 רשויות. קודם לכן שימשה במשך שנים ארוכות כמבקרת עיריית עפולה ויו"ר איגוד מבקרי הרשויות המקומיות.
היא נשואה לליאור ואם לעופרי, קצינה בצה"ל, ויהלי שתסיים השנה את לימודיה ותצא לשנת שירות.
פרץ מודעת לחלוטין לעובדה שהיא נבחרה להוביל את אחת המשימות החשובות והמורכבות ביותר של מדינת ישראל מאז הקמתה. במסגרת התפקיד היא תהיה אחראית על תכלול תקציבי הענק המיועדים לשיקום ושדרוג הצפון, והיכולת שלה להתמודד עם האתגרים הגדולים שמציבה עבודתה הופכת אותה לדמות מפתח בשיפור איכות החיים של תושבי הצפון.
"חצי שנה לאחר המלחמה הייתה לנו כבר תוכנית אסטרטגית שהיוותה עוגן להחלטות הממשלה"
עבודת התכלול האינטנסיבית הנוכחית, לא זרה לפרץ, שהחל מ-7 באוקטובר פועלת באופן רחב היקף מול משרדי הממשלה והרשויות, בעיקר נוכח תפקידה כממונת המחוז. "לא הייתה בעצם מנהלת תקומה בצפון ולכן אנחנו כמשרד הפנים, בהובלת המנכ"ל ושר הפנים נכנסנו לאירוע מאותה שבת נוראית, ותכללנו אותו, עד שבעצם, משרד רוה"מ נכנס לתמונה", אומרת פרץ בראשית הראיון, "משרד הפנים התייצב לצד הרשויות במתן מענים, בקשר שוטף עם הרשויות ותקצוב של מאות מילוני שקלים לרשויות. ליוויתי גם את אליעזר (צ'ייני) מרום ולמעשה אני כל העת סביב האירוע הזה והעבודה הנוכחית כפרויקטרית היא המשך ישיר לעבודה השוטפת שלי כממונת המחוז. אני מכירה היטב את הרשויות בצפון ואת ראשי הרשויות שעמם אני עובדת בצמידות. אני מכירה גם היטב את האתגרים, הקשיים, המשברים והצרכים. מעבר לכך, חצי שנה לאחר המלחמה הייתה לנו כבר תוכנית אסטרטגית שהיוותה עוגן להחלטות הממשלה שהגיעו בהמשך, לכן אני גם לא צריכה 100 ימי חסד".
אז מה השתנה ברמה הפרקטית, ברמת הביצוע בפועל?
"אני עומדת בראש מטה היישום ותחת השר במשרד האוצר זאב אלקין, שאחראי על נושא הצפון והדרום. אני יכולה להעיד שהוא שר חרוץ, שמכיר כל פרט, דוחף את כל החלטות הממשלה ומנסה לייצר פתרונות לכל המכשולים שניצבים בפנינו".
לוחות הזמנים של פרץ עמוסים לעייפה, והם מופנים בעיקר לנסיעות בקו עמק יזרעאל-ירושלים (בדרך כלל בחמש בבוקר) וצפונה ליישובי קו העימות. את שעות השינה שלה היא סופרת על כף יד אחת, אבל גודל השעה, תחושת השליחות והמחויבות למשימת העל, מייתרים מנקודת ראותה כל קושי אופרטיבי כזה או אחר. "אני מחלקת את הימים שלי בין המון דיונים וישיבות ממשלה בכנסת ועם משרדי הממשלה, יחד עם השר אלקין. שם למעשה נבנות התוכניות", היא אומרת, "חצי מהשבוע אני גם פועלת ועובדת מהצפון ברשויות המקומיות, שם אנחנו בוחנים כל העת את תמונת המצב, ואת הפתרונות עם משרדי הממשלה. ללוחות הזמנים הללו נכנסת גם הפעילות במסגרת התפקיד שלי כממונת מחוז צפון במשרד הפנים. המשימות הן רבות, אבל אני נחושה לעמוד בהן בהצלחה. יש לי צוות מקצועי ומיומן שעובד איתי ועוזר לי גם במשרד הפנים וגם ב"תנופה לצפון". אני והם מגויסים למשימה – זו משימה לאומית. אנחנו במילואים, ותפקידנו לעשות היסטוריה ולשנות פה את הצפון. חשוב לי לציין שאנחנו בונים תוכניות ליישובי קו העימות, במסגרת החלטת הממשלה לצמיחת הצפון, ולמזלי כממונת המחוז ודרך משרד הפנים, ישנן גם תוכניות רבות ליישובי העמק".
אני מניח שלא חסרים אתגרים בתפקידך הנוכחי. איפה את פוגשת אותם בעיקר?
"האתגר הראשון הוא השיבה הביתה של המפונים. קבענו אמירה לפיה: 'חוזרים הביתה, למקום שהלב מעולם לא עזב', ואנחנו כאן כדי לתמוך בתהליך מורכב זה. יחד עם הרשויות אנו דואגים שהתושבים יחזרו, ויקבלו כל מה שמגיע להם ואת השירותים הנדרשים וזה אתגר גדול. אותם תושבים לא גרו בבתיהם במשך שנה וחצי והם נחשפו לאורח חיים אחר. המטרה העיקרית כעת היא להחזיר אותם למקום טוב, משגשג וחדשני יותר מזה שבו הם חיו לפני 6 באוקטובר. חשוב לי להדגיש שאני לא אומרת את זה כסיסמה. מה שהמפונים הכירו במרכז בכל תחומי החיים צריך להיות גם בצפון – ואף יותר. צריך לומר בכנות ושקיפות, אנחנו עוד לא שם, אבל נעשה הכול לעמוד במשימה. האתגר השני הוא להסתכל במקביל בפרספקטיבת ארוכת טווח, על תוכנית אסטרטגית רב שנתית שתצא לדרך אחרי שנבנתה עם משרדי הממשלה השונים, ובהובלת השר אלקין. הרעיון הוא לייצר תוכנית שתביא לשינוי משמעותי ולא כזו שרק תחזק אותו. לשם כך אנחנו נדרשים לאתגר את עצמנו ולדבר על צמיחה אמיתית, דמוגרפית, כלכלית, בחינוך, ברווחה, באקדמיה ובתעסוקה. בכלל, כל הנושא הזה של הצמיחה הוא קריטי עבורנו".
מִנהלת תנופה לצפון תידרש לתכלל יחד עם משרדי הממשלה תקציבים של מיליארדי שקלים בשנים הקרובות ורק בשנה הנוכחית הוקצבו לתוכנית ארבעה מיליארדי שקלים: "משרדי הממשלה הם השותפים המרכזיים שלנו", אומרת פרץ, "התוכנית תיבנה על בסיס עבודה שנעשתה ברשויות קו העימות, בהובלת יו"ר הפורום משה דוידוביץ, שותף מרכזי וחשוב. מכל הדרישות של כולם, אנחנו נייצר תוכנית ממוקדת מטרה שתובא לאישור הממשלה".
פרץ מעדכנת שנתוני החזרה של המפונים לבתיהם הם טובים ומעודדים. "מעל ל-50 אחוזים מהתושבים שבו הביתה לצפון", היא מעדכנת, "כל מערכת החינוך נפתחה, עם כל האתגר הגדול שזה דרש, אבל הייתה פה התגייסות מלאה של כלל הגורמים בהיבט הפיזי- הרשויות ושני משרדי הממשלה שהיו אחראים על הפיתוח: נגב גליל ומשרד ההתיישבות. צריך גם לציין את עבודתה המצוינת של ד"ר אורנה שמחון, מנהלת המחוז במשרד החינוך. כ-80 אחוזים מהמורים שבו ללמד וכ-70 אחוזים מהתלמידים חזרו לכיתות הלימוד וזה מרגש".
מה מונע לדעתך מיתר המפונים לשוב? חשש ביטחוני? חוסר ודאות?
"יש כמה סיבות לדעתי. ראשית אני מקווה שעד חודש יולי נמצא את עצמנו בחזרה מלאה ואפילו בתוספת של תושבים, כי זה הרצון וזו המטרה. לתושבים שלא שבו יש את הסיבות שלהם: אני חושבת שרוב המשפחות רוצות שילדיהם יסיימו את שנת הלימודים וזה מקובל. לכן, אנו כמדינה תמכנו במשפחות ועזרנו במענקים עבור שכירות בתים. יש כאלה שחוזי השכירות שלהם לא הסתיים ולכן עדיין לא שבים, יש כאלה שמחויבים לעבודות ואני שומעת שיש עדיין תושבים שחוששים לחזור לצפון בשל המצב הביטחוני ורוצים עוד קצת זמן לבסס את תחושת הביטחון בטרם ישובו לבתיהם".
ומה את אומרת לאותם תושבים שחוששים לשוב בשל המצב הביטחוני?
"כל הגורמים העוסקים בחזרת התושבים מקבלים את עמדת צה"ל שאין מניעה ביטחונית לחזור לצפון. לכן גם אפשרנו את חזרת התושבים. בהיבט האישי, אני סומכת על צה"ל. יש לנו צבא חזק שאחרי המתקפה ב-7 באוקטובר הוביל להישגים משמעותיים וגם למדנו לקחים. אני מאמינה שיהיה כאן שקט ואני אופטימית. אני פוגשת מפונים במלונות ובבתי הספר ומתעצמת במפגשים הללו. דיברתי עם תלמידים מפונים בטבריה לאחרונה וריגש אותי לשמוע כמה חוזק וחוסן יש להם, איך הם רוצים ובטוחים בחזרתם לקריית שמונה. חלקם אמרו לי שהם יבנו אותה מחדש וזה נותן תקווה".
"הרצון לסייע לרשויות החזקות והחלשות בעמק חשוב מבחינתי באותה המידה"
לצד האתגרים של הרשויות בקו העימות, גם המועצות והרשויות בעמקים (עמק יזרעאל, עמק המעיינות) מתמודדות לאחר המלחמה עם אתגרים יומיומיים במגוון תחומים. לפרץ, כממונת המחוז, תפקיד קריטי בניהול המורכב של המשאבים, התקציבים וההכוונה הדרושים כדי להבטיח את פיתוחן ועתידן.
זהו תפקיד הממוקד לא רק בניהול תהליכים, אלא גם אחראי לחיזוק השפעתה של המדינה על האזור ובמקביל יש לוודא שהצפון מקבל את התמיכה הנדרשת על מנת להבטיח איכות חיים גבוהה ועתיד טוב יותר לתושביו. "אני אמונה על 94 עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות וחלקן כמובן פה בעמק. לשמחתי, חלקן חזקות ואנו מלווים אותן בפן של צמיחה וסיוע בהיבטים שהן צריכות והיבטים רגולטורים. לצידן יש רשויות יותר חלשות בעמק, שאותן אנו מלווים בהיבטים של בניית תוכניות הבראה, בניית תוכנית התייעלות, סיוע בהתנהלות שוטפת ולעיתים גם לדאוג שישלמו משכורות לעובדים. אלו סוגים שונים לגמרי של התמודדויות – אבל הרצון לסייע לרשויות החזקות והחלשות חשוב באותה מידה. בסופו של דבר אנו רוצים שלכל הרשויות תהיה עצמאות כלכלית".
"אני חושבת שחסרות נשים בעמדות בכירות"
מאחורי פרץ שנים רבות של ניסיון במגזר הציבורי. היא חדת אבחנה, כריזמטית, עניינית ואמביציוזית. ביום האישה הבינלאומי שצוין בחודש מרץ היא התייחסה בפוסט שכתבה ברשתות החברתיות לעובדה כי בכתבה שלטובתה היא התראיינה, לא היה ייחוס למגדר שלה.
וכך היא כתבה: "זה משמח אותי כי אני נמצאת בתפקיד שלי לא בגלל שאני אישה, וזה עוד יותר משמח כי זה כבר מובן מאליו. ועם זאת, אי אפשר להתעלם מהמציאות – שברוב המקרים, שולחנות מקבלי ההחלטות עדיין רחוקים מלהיות שוויוניים. יש מעט מדי נשים שם..". לדבריה, אי אפשר להתעלם מהמספרים: "אני פעילה ברשתות החברתיות ואפשר לראות בהרבה תמונות שאני האישה היחידה סביב השולחן", היא אומרת, "זה מאוד בולט והרבה נשים כותבות לי מדוע זה המצב ושאני מהווה השראה עבורן. אני חושבת שחסרות נשים בעמדות בכירות וצריך לעשות פעולות לשנות את המצב ולהביא נשים למרכז השולחן. מצד שני חשוב לי להבהיר שהמגדר שלי מעולם לא חסם או הפחיד אותי. ההבדל היחיד ביני לבין גברים הוא שאני רצה מישיבה לישיבה על עקבים".
כשמחלת הסרטן דפקה בדלת
לפני כעשור התמודדה פרץ עם מחלת סרטן המעי הגס, ולמרות השנים הרבות שעברו והחלמתה המלאה, היא הותירה בה חותם ולצד זה היא חשה מועצמת מההתמודדות: "המחלה פגשה אותי בשיא הקריירה", משתפת פרץ, "הייתי בחורה צעירה מלאת חיים ופתאום הסרטן דפק בדלת. הייתי צריכה להתמודד עם המחלה, אבל אני חושבת שהאופטימיות שלי עזרה לי. לרגע לא לקחתי את זה למקום של חולשה, הייתי מאוד חזקה עם הסביבה התומכת שלי. מאז אני גם מתנדבת ועוזרת לכל מי שרוצה ונדרש בהתמודדות דומה עם המחלה. אני חושבת שחשוב לספר, לשתף ולא להתבייש ולהחביא, מכיוון שזה מסייע ברמה האישית מעבר להעלאת המודעות".
מסר לסיום?
"כמובילה את הצמיחה והחיזוק של הצפון לצד הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, אני מאמינה כי המשימה שלנו היא לא רק להחזיר את התושבים, אלא גם לבנות עתיד חזק, פורח ובטוח לכל מי שקורא לצפון בית. זהו צו השעה, וזו המחויבות שלנו".
"בוקסה (שאלון) "מתוגמלת בתוצאות של העשיה"
מה מניע ומושך אותך בעבודה במגזר הציבורי, שיש שיגדירו כאפור?
"במגזר הציבורי יש את התפקידים הכי מעניינים. בשום מקום אחר לא יכולתי לעסוק במה שאני עוסקת בימים אלה, בשינוי ההיסטוריה של ישראל, ולכן אני תופסת את עצמי כמשרתת ציבור. זו השליחות שלי. מי שלא מרגיש כך, פחות ימצא את עצמו במגזר הציבורי".
איך הערכים שעליהם גדלת משפיעים עליך בתפקידים הנוכחיים?
"גדלתי בבית שאן לשני הורים מעורבים מאוד. אימי הייתה מורה ואבי עבד במגזר הציבורי. התחנכתי תחת ערכים של ציונות ומצוינות וחונכתי לתרום לחברה ולהעניק לאחרים, על מנת לעשות את המקום הזה טוב יותר".
איפה את מרגישה מתוגמלת ומתוסכלת בתפקידים הנוכחיים?
"מתוגמלת בתוצאות של העשייה בשטח, כשרואים שדברים משתנים, ומתוסכלת בעיקר מבירוקרטיות".
על מה את לא מוותרת בלו"ז השבועי שלך?
"שישי שבת רגוע עם המשפחה שלי והמורחבת. עד כניסת שבת ולפעמים במוצ"ש אני עוד עובדת".
מהן התכונות הכי חשובות מנקודת ראותך להצלחה?
"נחישות, אמונה, הצבת יעדים ליעד שרוצים להגיע, היכולת לרתום אנשים למשימה, וכמובן יושרה".
השילוב בין קריירה למשפחה: יש תלונות בבית?
"לעיתים המשפחה מתלוננת וכל פעם הם מגלים שהתפקידים שלי דורשים יותר שעות. אבל כמובן שהם מאוד תומכים ונמצאים לצידי, וללא התמיכה לא יכולתי להצליח. תמיד מרגש אותי לשמוע שבנותיי גאות בי ואני מהווה דוגמה עבורן. הן מציינות זאת בכל הזדמנות".
מה בעתיד?
"אני בתחילת הדרך שלי בתפקיד. אני מניחה שבשלב זה אישאר במגזר הציבורי, במקומות שאוכל להשפיע".
