תהליך מסודר וציני של פירוק הדמוקרטיה * אם לא טוב לכם, אתם יכולים ללכת לעזה
את המדור "עבר שבוע" שהפך עכשיו ל"עברו שבועיים", אני כותב בדרך כלל בשבת. כך עשיתי גם השבוע. המדור עסק בשגרה שנפלה עלינו בהמתנה להחלטה של הנשיא טראמפ, אם לתקוף או לא לתקוף באיראן, ובחקיקה האנטי-דמוקרטית שמקדמת הקואליציה תוך כדי מלחמה. פיסקה אחת מהמדור המיועד: "ועד שטראמפ יחליט, (הוא הודיע שיקבל החלטה תוך שבועיים), תימשך השגרה הנוכחית: חיל האוויר שלנו יתקוף מטרות באיראן באין מפריע וימשיך לחסל מפקדים בצבא איראן ומדעני אטום שלה. איראן תשגר לעברנו טילים וכטב"מים במינון כזה או אחר, את רובם יצליחו ליירט, את חלקם לא. פה ושם תהיינה פגיעות ישירות ויהיו נפגעים. אין לימודים, עבודה חלקית, הרבה זמן שהייה בממ"דים, מקלטים וחניונים מספקי הגנה. הרמטכ"ל אייל זמיר אמר השבוע: 'נדרשת מוכנות ללחימה ממושכת'".
אחרי שנודע בשבת אחה"צ, ששישה מפציצי 2B של ארה"ב המריאו מערבה בדרך לגואם שבאוקיינוס השקט, הוספתי לעת לילה ליתר זהירות את המשפט הבא: "השבוע הוא מסוג השבועות האלה, שמדור אקטואלי שנכתב בראשיתו, עלול להתברר כלא רלוונטי כשהעיתון מגיע לקוראים". הוא התברר כלא רלוונטי כבר בבוקר שלמחרת.
כיווץ מוטת כנפי הדמוקרטיה
התקיפה האמריקנית הצמידה אותנו לממ"דים בהמתנה לתגובה האיראנית ולתגובות שיבואו אחריה. היא גם שיבשה, זמנית, את תכנית הקואליציה לקדם את אוסף החוקים שתכליתם כיווץ מוטת כנפיה של הדמוקרטיה הישראלית. למשל את החוק שנועד לתקן את המצב המעוות שהוגדר על ידי השרה מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?". ביום ראשון השבוע היה אמור להתקיים בוועדת השרים לחקיקה, דיון בהצעת חוק של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, על פיה חטיבת החדשות של כאן 11 תיסגר, תקציב התאגיד יקוצץ במאות מיליוני שקלים והוא יפסיק לעסוק בענייני חדשות ואקטואליה. תחנת הרדיו רשת ב' תופרט וערוץ "מכאן" בערבית ייסגר. הצעת החוק כוללת גם מינוי פוליטי של חברי מועצת התאגיד, הגוף המפקח על התאגיד ואחרי על אישור תכניות העבודה והתקציב שלו. לקראת הדיון פרסמה אגודת העיתונאים את התגובה הבאה: "לא מפתיע שבתקופת מלחמה כה קשה ומורכבת, שר התקשורת מקדם את הצעת החוק המבקשת לסגור את שידורי החדשות של תאגיד השידור. מדובר בכלי הכרחי ממדרגה ראשונה לציבור הרחב, המתווך לו את המידע בזמן אמת. מסתבר שבמלחמה כמו במלחמה, השר יעשה הכל כדי לפגוע בשידור הציבורי". הדיון לא התקיים השבוע, הוא יתקיים בהמשך.
חוק נוסף? ביום רביעי, כך דיווחה פעילת המחאה נאווה רוזוליו, יש בכוונת ח"כ שמחה רוטמן להעלות לדיון בוועדת החוקה שבראשה הוא עומד, הצעת חוק יסוד שלו, "כניסה, הגירה ומעמד בישראל". רוזוליו, פעילת המחאה שנתניהו רצה שהשירותים החשאיים יטפלו בה, ורעייתו ביקשה מבית המשפט להוציא צו שיאסור עליה לעקוב אחריה, (השלום הוציא, המחוזי ביטל), כתבה על הצעת החוק הזו: "חוק-היסוד המוצע (המכונה 'חוק האזרחות של רוטמן'), קובע שהכנסת תוסמך לקבוע תנאים בהם תישלל אזרחות, תושבות או מעמד (בנוסף לעילות הקיימות היום בחוק האזרחות), על פי קריטריונים לא ברורים, וללא ביקורת שיפוטית. החוק אף ישלול את האפשרות של מי שאינם אזרחים או תושבים לפנות לבתי משפט, דבר הפוגע בזכות הגישה לערכאות – זכות יסוד בדמוקרטיה. … חוק היסוד המוצע קובע שתהיה לו עדיפות על פני כל חוק-יסוד אחר, כולל חוקי-יסוד קיימים (פסקת התגברות)".
לאחר שיתקבל החוק, הוא יופעל קודם על קבוצות מוחלשות, פליטים ומבקשי מקלט, "אבל ברגע שמנגנון כזה קיים, הוא יכול בקלות לשמש נגד כל מי שלא נוח לשלטון וזה בדיוק הרעיון: החוק מסמן מהלך של ריכוז סמכויות בידי הממשלה, תוך החלשת מערכת האיזונים והבלמים הדמוקרטית… זהו תהליך מסודר וציני של פירוק הדמוקרטיה בחסות המלחמה. תחת מסך עשן ובאפס פיקוח, מקודמים. הכלים להשליט משטר סמכותני. זו לא חזרה לשגרה – זה ניצול מצב חירום למחטף חוקתי בזדון."
התסריטאי של "ארץ נהדרת" אמיר שפרלינג, שיגר השבוע ציוץ שזכה להרבה תגובות זועמות: "אם טראמפ רוצה להושיע את העולם מהרוע, אז שיתחיל בשמחה רוטמן". מוגזם. להתחיל עם רוטמן לאו דווקא, אבל הוא בהחלט ברשימה.
בערוץ 14 דווח השבוע, שאיתמר בן גביר ולימור סון הר-מלך, מקדמים הצעת חוק שבמסגרתה: "מוצע לקבוע, כי בהתקיים מלחמה או פעולה צבאית משמעותית או מצב מיוחד בעורף, יוקפאו ההליכים הפליליים נגד כל אחד מחברי הקבינט, עד לחזרה לשגרה".
מצב של Win Win. גם הישגים היסטוריים במלחמה באיראן, גם ממשיכים לקדם חוקים שהקואליציה חפצה בהם, גם הקפאה של ההליכים הפליליים נגד כל אחד מחברי הקבינט, במיוחד נגד אחד מהם. מה רע? מדוע לסיים מלחמה שיתרונותיה עולים באופן ברור על חסרונותיה? ישנם עוד 50 חטופים? חיילים נהרגים כל שבוע בעזה? הרוגים, פצועים והרס רב בעורף? יש מחירים למלחמה. כולם סובלים. גם החתונה של אבנר בוטלה.
הפרחים לבוסקילה
עוד מסימני המלחמה: המפגין איתמר אלרועי, שמדי יום עומד לבד מול בית רה"מ בירושלים, עם שלט למען שחרור החטופים ("הסכמים מצילים חיים, מלחמות מצילות פוליטיקאים"), עוכב בשבוע שעבר על ידי שוטרים. בתחנת מוריה אמרה לו קצינת החקירות: "עכשיו מלחמה. אתה לא יכול להעסיק את השוטרים שלנו בימים אלה שצריכים לטפל בזה במקום בנפילה של טילים. בפעם הבאה זה מעצר". (דיווח של ג'וש בריינר.)
שיגיד תודה איתמר אלרועי, שבתחנת המשטרה רק הזהירו אותו ולא עשו עליו חיפוש בעירום מלא, כמו שעשו בשבוע שעבר למפגינה אחרת מול בית ראש הממשלה. שתי מפגינות נשאו תמונות של החטופים איתן הורן וגלי וזיו ברמן, והחזיקו שלטים בהם נכתב: "עצרו את המלחמה". שתיהן נעצרו, באחת מהן בוצע כאמור חיפוש בעירום מלא, בשנייה לא. הפרסום הוא של גיא פלג ב"הארץ", ובמשטרה טענו, שהסמכות לבצע חיפוש בעירום מוקנית להם על פי חוק. נכון, אבל חיפוש בעירום נעשה כשיש חשד שהעצור נושא כלי תקיפה או סמים. לא רלוונטי למקרה הזה.
וישנה גם השוטרת לינוי בוסקילה ממשטרת חיפה, שהודיעה למפגינים, ש"לעצור את המלחמה, זה דבר לא חוקי לשים על החולצה". אם לא טוב לכם, הוסיפה הגברת, "אתם יכולים ללכת לעזה". הגיבוי של השר לביטחון לאומי לא אחר להגיע. "אני מבקש לחזק ולחבק את השוטרת לינוי בוסקילה מתחנת חיפה, שכמה גורמים קיצוניים מהשמאל עושים לה ברשתות החברתיות שיימינג מכוער", כתב בן גביר. "אני מגנה את ההשתלחות הזו בכל תוקף, ושולח ללינוי חיבוק גדול – ממני ומעם ישראל כולו. שוטרת שעושה את תפקידה בזמן מלחמה, צריכה לקבל פרחים ולא שיימינג".
בשני שעבר, היום שבו הייתה אמורה להתקיים החתונה של אבנר, פורסם שלמרות המלחמה והעוצר האווירי, מטוס ובו משלוח גדול של פרחים מהולנד, קיבל אישור לנחות בלוד. היבואן, "משק פרחים 25" כתב: "המטוס היחיד שנחת בישראל הביא פרחים למשק 25. יש אירוע גדול שצריך להתקיים בערב, זו תהיה חגיגה צנועה יותר, אבל עדיין צריכים לעצב את המקום. מזל שיש לנו אירועים בבית ראש הממשלה".
מכיוון שהאירוע לא התקיים, אולי נשארו פרחים שאפשר לשלוח ללינוי בוסקילה?
