המטרה: חיזוק קיבוצי הנגב והגליל. האמצעי: גרעין הייטק 

איך "מייצרים מחדש" ציבור שירצה להתיישב בקיבוצי הגבול, מעבר לנח"לאים ה"רגילים"? בתנועה בקיבוצית החליטו לרתום לכך את החבר'ה של ההייטק 

*תמונה ראשית: בתיה הולין מכפר עזה. המיזם יעשה פריחה לאזור. צילום: מהאלבום המשפחתי 

"חבורה של הייטקיסטים שאלה את עצמה אחרי 7 באוקטובר על תפקידה בעולם מעבר לעשייה בתחום ההייטק. הם רצו לקחת חלק בשיקום ההתיישבות", אומר אדם לטרולו (40) מקיבוץ אמיתי, קיבוץ עירוני שהקימו בוגרי תנועת השומר הצעיר בחריש, רכז תחום ההתיישבות בתנועה הקיבוצית, על "גרעין הייטק", מיזם משותף לתנועה הקיבוצית ולקבוצת אנשי הייטק. 

הכשרה רעיונית 

איך לחזק את הקיבוצים בגבולות היא שאלה שאנשים רבים שאלו ושואלים את עצמם, בווליום מוגבר אחרי מתקפת הטרור האכזרית והפינוי הארוך של היישובים בעוטף עזה ובקו העימות בצפון. בעקבות 7 באוקטובר התנועה הקיבוצית הקימה מחדש את תחום ההתיישבות ופועלת להביא בצורה פרואקטיבית מתיישבים לקיבוצים וגם להקים קיבוצים חדשים. חלק מאתגרי המהלך הוא "לייצר מחדש" ציבור המחפש להתיישב בקיבוצי הגבול כחלק מתפיסה ציונית. לצד חבר'ה צעירים המגיעים לתקופות במסגרת גרעיני נח"ל, שנת שירות או מכינות ואולי יהוו את דור העתיד, מוזמנות גם משפחות צעירות לחיזוק בתחומי החינוך והחברה, פרויקט "מפקדים לקיבוצים" מבקש להביא משפחות של אנשי צבא, וגם- "גרעין הייטק": מסה של אנשי הייטק, שכבר משולבים בעבודה בחברות הייטק במרכז הארץ, שיגיעו להשתקע בקיבוצי הגבולות במטרה לייצר מרכזי חיים מעולם ההייטק גם בנגב המערבי ובקו הגבול בצפון. 

נדידת המוחות 

הרעיון להביא הייטק לפריפריה אינו חדש. ניסיונות עבר לגדל ולהכשיר דור הייטק בפריפריה הביאו ל"נדידת המוחות" אל המרכז, שם נמצאים מקומות העבודה. בתיה הולין מכפר עזה, בעברה מנהלת פדגוגית של תוכניות מצוינות בפריפריה, מסבירה שמיזמי ההייטק לא צלחו עד כה כי החברות לא הצליחו למצוא את ה"טאלנטים" לכל התפקידים הנדרשים. "הוקמו סטארט-אפים בפריפריה, אך ברגע שנדרש כוח אדם נוסף מקצועי, החברות עברו למרכז. טיפחנו נוער להייטק, וכשהם התקדמו הם עברו למרכז". 

מה ששונה ביוזמה הנוכחית הוא הרצון בהשתקעות אנשי ההייטק בקיבוצי הנגב המערבי, מתוך כוונה להכשיר את הדור הצעיר המקומי ולייצר בהמשך מרכזי חדשנות ומקומות עבודה בחבל הארץ שספג פגיעה אנושה.  

קיבוץ היברידי 

תום לביא הוא יזם הייטק מתל אביב, חלק מקבוצה שמביאה עימה חזון אחר לפריפריה.   

"מ-7 באוקטובר אנשי הייטק בארץ מעורבים בעשייה מדהימה בצרכים שעלו מהשטח, בין אם בתעשייה הביטחונית ובין בעשייה בחברה האזרחית, בתוך האווירה של האחדות וההתגייסות שהייתה בשבועות ובחודשים הראשונים למלחמה".  

יחד עם דב מורן, אחד היזמים הבולטים הישראל ומפתח הדיסק-און-קי, ד"ר עינת גרינברג ויזמים נוספים, הגיעו להבנה ש"לשים פלסטרים" על צרכים זה טוב אך לא מספיק, "וצריך לחשוב על חזון ל-10 ול-20 שנה קדימה כדי לחולל שינוי בנגב המערבי ובגליל".  

כך נולד רעיון ל"קיבוץ הייטק". בדומה לגרעיני נח"ל המגיעים לחיזוק היישובים, יגיעו "גרעיני הייטק" לנגב ולגליל. בשונה מחבר'ה צעירים המגיעים לתקופה, אנשי ההייטק מגיעים במטרה להשתקע בקהילה. "הרעיון הוא לספק לאנשים האלה, שחלקם בעלי משפחות, צעירים וגם צעירים פחות, מרכז מגורים ומרחב עבודה, יחד עם קהילה וחינוך, כך שאנשי ההייטק יהוו מנטורים לדור העתיד".  "הייטק הוא תחום רחב", מוסיף תום, "יש פיתוחים בתחום הרפואה, החקלאות, מהנדסים מעצבים גרפיים ועוד". 

בשונה מניסיונות העבר, המיזם הנוכחי מציע לייצר מרכזי חיים, "המטרה היא שיבואו אנשים שיכולים לתרום לתשתיות ולאקו סיסטם ולהפרות את תושבי המקום. אנשי הייטק יעברו לחיות בקיבוצי הפריפריה ועדיין יוכלו לשמור על מקום עבודתם במרכז. הם יעבדו בצורה היברידית במרכזים מותאמים לעבודה מרחוק שיוקמו בפריפריה. יום-יומיים יעבדו במרכז ושאר השבוע באזור מגוריהם".  

בתיה הולין, שהייתה שותפה בעברה להקמת עשרות קהילות בנגב ובגליל, עוזרת לקדם את המיזם, אליו נחשפה כמעט במקרה. "בסדנה בשפיים, לשם פונתה קהילת כפר עזה בחודשים הראשונים למלחמה, פגשתי בחורה שיחד עם בעלה, יהושע אליאבזן, מהשותפים למיזם גרעין ההייטק, הגיעו עם גרעין לפני עשור למושב שובה ובו השתקעו. יש הילה סביב גרעין שמגיע לקיבוץ לחיזוק. ההייטקיסטים לא צריכים לעזוב את מקום עבודה שלהם, רק לשנות את צורת החיים. אומרים להם בואו, תבנו קהילה, עם היתרונות שיש לה, ותמשיכו לעבוד בצורה היברידית גם ממרחק. כך גם לא צריך, כרגע, לייצר עבורם מקומות עבודה". החזון הוא ש"גרעין ההייטק" יבנה תשתית לעתיד. אנשי הייטק יהיו מנטורים בתוכניות לימודים והעשרה והנוער שיוכשר יוכל להישאר בפריפריה ולא יצטרך לחפש עבודה במרכז. "זה לא יקרה בשנה. זה יבנה לאט לאט. אני מאמינה שתוך חמש עד שמונה שנים יהיה אפשר לדבר על אוסף של אנשים עם יכולות כך שייווצרו מרכזי הייטק מקומיים".

סטארט אפ: ערבות הדדית 

על פי תום לביא יותר מ-300 אנשי הייטק כבר נרשמו לתוכנית כשהרעיון הוא לא ליצור "בועה" של הייטקיסטים בקיבוצים, אלא לשלבם בקהילות. 

"הדור שלי מחפש את הקהילתיות" הוא אומר,  "יש רצון לעבור מהעיר, שם אני גר בדירה עם שכנים שלעיתים אני לא מכיר, לקהילה שיש בה ערבות הדדית. הרבה מאלו שנרשמו לתוכנית הם אנשי מילואים שעשו למעלה מ-300 ימי מילואים ומרגישים חסרי משמעות מול המקלדת. הם רוצים לעשות מעשה משמעותי, ציוני, חלוצי, לעשות אימפקט חיובי. אנחנו מסייעים להם להסיר חסמים וחששות". 

חלק מהחששות, המובנים, היא השתלבות המשפחה בתעסוקה בפריפריה, במה יעבדו בן או בת הזוג עם העתקת המגורים מהמרכז לנגב או לצפון. וגם לזה מנסה המיזם לספק פתרונות. "אנחנו מסייעים גם לבני או בנות הזוג בהכשרות, בשיווק העסק הקיים, על מנת לתת מעטפת למשפחה. החזון הוא שהמשפחות של אנשי ההייטק ישתקעו במקום ולא רק יבואו לכמה חודשים. הפרופיל שלנו אלו אנשים בוגרים שמשולבים בתעשייה, לא סטודנטים שמגיעים לתקופה". 

מאז סגרי הקורונה לא מעט אנשים מחפשים קהילה והביקוש להצטרף לקיבוצים עלה באותה תקופה בצורה משמעותית. על אף שהרעיון הוא להביא אנשים מתחום ההייטק, ולא חקלאות או חינוך, כפי שהיה מקובל, בתיה מאמינה שזה רק יוסיף לקיבוץ "הישן והטוב". 

הרצון והחזון מבורכים, אך האם הקיבוצים מוכנים וערוכים לקלוט את אותם "גרעיני הייטק"? 

"יש קיבוצים שמוכנים ויש כאלה שאצלם פחות מתאים" אומר תום. "יש קיבוצים שמציעים בתי מגורים ומתחם פיזי לעבודה, ויש קיבוצים שבשל עניינים רגולטוריים ואחרים טרם נמצא פתרון. יש קיבוצים שצמאים לזה ורוצים להביא הייטק שיתרום לקהילה וחינוך, גם מתוך הבנה שהאזור כולו זקוק לפיתוח הזה". תום מספר שהחשש נמצא גם אצל אנשי ההייטק שרוצים תשובות האם יוכלו להיקלט לחברות בקיבוץ. "יש רצון להבין האם יש אופק להשתקע. יש הבנה שכדי להיות חבר בקיבוץ הם יצטרכו לעבור ועדת קבלה. זה תהליך של בחינה משותפת. רוב האנשים מוכנים לעבור לכמה שנים מתוך כוונה לבחון אפשרות להישאר". 

אין חשש בקיבוצים מכניסת "אנשי הטסלות"? 

"זה סטראוטיפ על אנשי הייטק" אומרת בתיה. "אבל רובם אלו משפחות צעירות עם ילדים, ה'שואו' לא באמת קיים. וגם – רוב הקיבוצים כיום כבר מופרטים וכל אחד קונה איזה רכב שהוא רוצה. אין כיום סטירה בין חיים בקהילה ובין מה שאני עושה בחיים הפרטיים או עם הכסף שלי. רוב האנשים רוצים חיים קהילתיים, רוצים שהילדים יהיו מחוברים. כמובן שהגרעינים יגיעו לקהילות קיימות ולכן הם יצטרכו לבדוק את הסביבה אליה הם מגיעים. יש הרבה פניות".  

בתיה מספרת על הצלחת גרעין מתחום אחר שנבנה לפני כעשור, סטודנטים לקולנוע ממכללת ספיר שנקלטו בברור חיל. "רצינו להשאיר את הסטודנטים פה, במקום שיעברו למרכז. רבים נשארו באזור כחלק מהקהילה, כך נוצרת קהילה רב גונית שיש בה מגוון של יכולות ורעיונות". 

בתיה מוסיפה שעל אף הרצון, המיזם עדין בחיתולים. "הנגב המערבי הוא מקום מסובך כיום, יש עוד מקומות שלא מסוגלים לקלוט". יחד עם זאת היא מאמינה שהמיזם יביא לפריחה באזור שזקוק לכל עזרה אפשרית. 

הייטק עם שליחות 

"התנועה הקיבוצית עובדת קשה כדי שחיזוק הקיבוצים יעבוד בצורה הנכונה ופועלת בצורה יצירתית להביא אנשים עם שליחות לעזור לקיבוצי הנגב המערבי וגם לצפון. התנועה לא רק 'מביאה' אנשים אלא עוסקת ממש בהכשרתם הרעיונית לגבי התיישבות בקיבוצי הגבולות", אומר אדם לטרלו. "הרעיון הוא לא להקים קיבוץ חדש, אלא להגיע לקיבוצים ולהצטרף אליהם, לחזק ולהתחזק. אגף ההתיישבות בתנועה ילווה ויחבר לקיבוץ הרלוונטי והאתגר יהיה לייצר סימביוזה בין אנשי ההייטק לקיבוץ ולא לייצר קהילה בתוך קהילה. אם זה יעשה נכון כולם ירוויחו".