אומר פרופ' איל קמחי, סגן נשיא וראש תחום המחקר במוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי * לדבריו, הישענות מוגברת על יבוא מזון חושפת את ישראל לסיכונים חיצוניים, וכן כי ספק אם יש תקציבים למימוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון
*תמונה ראשית: פרופ' אייל קמחי. צילום: לילך אוזן
פרופ' איל קמחי, סגן נשיא וראש תחום המחקר במוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי ופרופסור לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, התייחס לנתוני הלמ"ס שפורסמו ב-25 ביוני 2025 בנוגע לענף החקלאות בישראל לשנת 2024 וציין כי : "הנתון המדאיג ביותר הוא הירידה בשיעור של 4.2% בכמות התוצרת החקלאית בהשוואה לשנת 2023, שגם היא לא הייתה שנה מוצלחת במיוחד. חלק מהירידה עשוי להיות מוסבר על ידי הפגיעה הישירה והעקיפה בחקלאות ובחקלאים במשך האירועים הביטחוניים שהחלו ב-7 באוקטובר, 2023. אולם ייתכן גם שמדובר בהמשך של מגמה ארוכת טווח שנובעת משילוב של השלכות של שינויי האקלים ושל הזנחה מתמשכת של ענף החקלאות על ידי המדינה".
לדברי פרופ' קמחי, "הירידה בכמות התפוקה הובילה באופן מיידי לעליית מחירים, ולכך יש השלכות לביטחון התזונתי של האוכלוסייה ובעיקר של השכבות החלשות. לכאורה, הפתרון המתבקש הוא הגדלת היבוא של מזון בכלל ושל תוצרת חקלאית טרייה בפרט. החשיפה ליבוא עשויה לתרום למלחמה ביוקר המחיה בטווח הקצר, אולם להגדיל את הסיכון לביטחון המזון בטווח הארוך. הישענות מוגברת על יבוא מזון חושפת את ישראל לסיכונים חיצוניים, כולל ירידה ביבולים בכל העולם בגין שינויי האקלים, פגיעה בשרשרות האספקה עקב אירועים גלובליים (כגון מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה באוקראינה) וחרמות (לדוגמה: עצירת היבוא מטורקיה). מכאן שהתמהיל הרצוי של יצור מקומי ויבוא מזון צריך להתבסס על ניהול סיכונים."
המדיניות שיש לאמץ, לדבריו, לצורך שמירה על נתח החקלאות המקומית בהיצע המזון בישראל מחייבת התייחסות של המדינה לצרכים של החקלאות בטווח הארוך. "בין היתר, נדרשת מדיניות לצמצום אובדן הקרקע החקלאית לשימושים לא-חקלאיים, לשימור הקרקע וחידוש החומר האורגני, להבטחת אספקת מים זולה ויעילה, ולהשקעות במחקר ופיתוח, כולל פיתוח זנים עמידים לשינויי אקלים, פיתוח מיכון לחיסכון בידיים עובדות, וחיזוק גידולים שהיבוא שלהם כרוך בסיכונים גדולים יותר. מעבר לזאת, יש צורך להגביר את העמידות של ענף החקלאות לזעזועים מכל הסוגים, ולהגביר את הביטחון של ציבור החקלאים, ובעיקר של דור ההמשך, בנחישות של המדינה להתמיד במדיניות זאת לאורך זמן."
עוד הוא צייו כי : "התכנית הלאומית לביטחון מזון שהציג לאחרונה משרד החקלאות כוללת צעדים רבים בכיוון הנכון. אולם היא מבוססת על הערכה תקציבית של מיליארדי שקלים, שספק אם יועמדו לטובת התכנית נוכח האילוצים התקציביים שישראל עומדת ותמשיך לעמוד בפניהם בעתיד הנראה לעין. לצערנו, תקציב המדינה בשנים האחרונות מוטה לטובת צרכים קואליציוניים קצרי טווח על חשבון שיקולים ארוכי טווח כגון בטחון המזון."
חקלאות ישראלית 2024
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה באחרונה את נתוני החקלאות בישראל לשנת 2024, מהם עולה בין היתר כי ערך התפוקה החקלאית הכוללת עמד על כ-37.9 מיליארד ש"ח, ירידה של 0.7% לעומת 2023. מנגד, מחירי התפוקה החקלאית עלו ב-3.7%, מחירי הגידולים הצמחיים עלו ב-5.6% ומחירי בעלי חיים ותוצרתם עלו ב-1.3%.
בכמות התוצרת החקלאית חלה ירידה של 4.2% בעיקר בבשר לבקר, ירקות וגידולי שדה. ערך התשומה החקלאית (כולל בלאי) עמד על כ-22.8 מיליארד ש"ח, עלייה של 3.8%. מחירי התשומה החקלאית ירדו ב-4.0%. ערך היצוא החקלאי ב-2024 היה 4.8 מיליארד ש"ח, כמעט ללא שינוי לעומת 2023.
פיצויי מס רכוש (בעיקר בשל הנזקים ממלחמת חרבות ברזל) לענף החקלאות בשנת 2024 היו כ-912.8 מיליוני ש"ח, בשנת 2023 פיצויי מס רכוש לענף החקלאות היו 432.0 מיליוני ש"ח.
בשנת 2024 ערך התפוקה החקלאית היה כ-37.9 מיליארד ש"ח (גידולים צמחיים – 21.4 מיליארד ש"ח, ובעלי חיים – 16.5 מיליארד ש"ח), ירידה של 0.7% לעומת שנת 2023.
התוצר המקומי הגולמי בחקלאות (ערך התפוקה החקלאית פחות התשומה הקנויה כגון דשנים וחומרי הדברה, כולל הבלאי) עמד על 17.6 מיליארד ש"ח. התוצר המקומי הנקי (תוצר מקומי גולמי בחקלאות ללא הבלאי) היה 15.1 מיליארד ש"ח, ירידה של 6.8% לעומת שנת 2023. לתוצר הנקי נוסף כ-3.0 מיליארד ש"ח פיצויים ותקבולים נוספים בענף (כגון פיצויים מביטוח, פיצויי מס רכוש, רפורמות בענף ותקבולים אחרים), עלייה של 21.0% לעומת השנה הקודמת.
היתרה לחקלאים, לאחר ניכוי התמורה למשרות שכיר, בשנת 2024 הייתה 9.8 מיליארד ש"ח, ירידה של 8.7% לעומת שנת 2023. בחישוב היתרה לא הופחתו תשלומי הריבית שמשלמים החקלאים עבור פעולות ייצור.
