בתי הספר בצפון ובנגב המערבי שחזרו לאחר תקופה מאתגרת, החקלאות שצומחת ובגדול, ומה באמת תלמיד צריך. ד"ר סער הראל מנהל המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך בראיון לכבוד פתיחת שנת הלימודים
*תמונה ראשית: ד"ר סער הראל עם אורי אפשטיין, ראש מועצת שער הנגב (במרכז התמונה) והנהלת המינהל לחינוך התיישבותי, בביקור לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ו. "קשובים לצרכים העולים מהמועצות השונות". צילום: דוברות חינוך התיישבותי
בעוד שנת הלימודים הקודמת נפתחה כאשר חלק מתושבי הנגב המערבי עדיין לא שבו לבתיהם ותושבי קו העימות בצפון היו מפונים ולא היה ברור אילו בתי ספר יפתחו עבור התלמידים, היכן ימוקמו, ומי מחבריהם לספסל הלימודים יחזור לשבת לצידם והאם סגל המורים המוכר ישוב ללמדם, שנת הלימודים תשפ"ו נפתחה השבוע ב(כמעט) שגרה ברוכה. (אם מצליחים להשכיח לכמה רגעים שנותרו 48 חטופים בשבי ושהמלחמה בעזה טרם הסתיימה).
במהלך השנה האחרונה חזרו מרבית התושבים למרבית היישובים, בצפון ובנגב המערבי. גם בתי הספר העל יסודיים חזרו לפעילות במהלך השנה, כשהאחרון שבהם, חטיבת ביניים "מנור" בקיבוץ כברי, נפתח השבוע עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית.
מי שליווה את אתגרי השנה החולפת עד לפתיחה מחודשת של אחרון בתי הספר האזוריים הוא ד"ר סער הראל, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך. בשנה וחצי מאז שנכנס לתפקידו הוא מלווה מקרוב את פתיחתם מחדש של בתי הספר ושיקומם, חזרת התלמידים שהיו מפונים משך תקופה ארוכה וסגלי ההוראה שרבים מהם היו אף הם מפונים מביתם.
מצמצמים פערים
179 בתי ספר אזוריים על יסודיים תחת המינהל לחינוך התיישבותי, 222 פנימיות ברחבי הארץ, כ- 115,000 תלמידים ותלמידות מכיתות ז' ועד י"ב, ושתי זירות מרכזיות שדורשות קשב מיוחד לאחר שנתיים לא פשוטות.
בחלק הדרומי, יישובי הנגב המערבי, נפתחו בתי הספר האזוריים כאשר בעזה עדיין לחימה עצימה שהדיה נשמעים ונראים. "בתי ספר חוו טראומה מאז 7 באוקטובר" אומר ד"ר סער הראל. "הם פונו ופוזרו ובמהלך החודשים חזרו באופן תהליכי לתפקוד מלא. זה מעיד על חוסן גדול של האזור, של היישובים ושל התושבים. זו חזרה מאתגרת ומורכבת ואנחנו נמשיך ונתמוך את בתי הספר בעתיד הקרוב וגם לטווח הארוך". התמיכות, הוא מסביר, כוללות מעטפת רגשית, צמצום פערים לימודיים והנגשת תוכניות שונות. "אנחנו קשובים לצרכים העולים מהמועצות השונות: אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון, מרחבים ובני שמעון, בכדי לאפשר מענים מדויקים".
הראל לא מתעלם גם מאותם מפונים שטרם חזרו לקיבוצם ובתיהם. "יש קהילות שעדין מפוזרות ברחבי הארץ ואנחנו ממשיכים לתמוך גם אותן וללוות כל תלמיד, קהילה, בית ספר, מתוך כוונה לשמר את השייכות והזיקה לעוטף. זה אזור שעדין חווה מלחמה. צריך לחזק את תחושת הביטחון ויש רגישות גדולה והבנה לצרכים. אנחנו מתמקדים במה שהם מבקשים".
גם יישובי הגבול הצפוני שהיו מפונים כשנה וחצי מביתם זוכים להתייחסות מיוחדת. "זה מרחב רגיש שעבר פינוי משמעותי. בתי הספר האזוריים חזרו למבנים המקורים, ואלו שנפגעו (כמו אולם הספורט בבי"ס 'הר וגיא' בדפנה או מבנים בבי"ס 'אנה פרנק' בסאסא) עברו שיפוץ". בנוסף נבנה בי"ס חדש "שבילי הצפון", בחלק הדרומי של המועצה האזורית מבואות חרמון, בי"ס "צומח'" (יתחיל עם כיתות ז' בשנת הלימודים הבאה) שנועד לתת מענה גם לגידול הדמוגרפי. "משפחות חוזרות לאזור והילדים חוזרים לבתי הספר העל יסודיים. נכון, יש משפחות שטרם חזרו, אבל ברוב בתי הספר יש חזרה של מסה קריטית ואחנו רואים בצורה אופטימית את החזרה לבתי הספר".
על אף המלחמה העצימה שהייתה, נפילות הטילים ורסיסי המיירטים לא ממוגנים כל מבני בתי הספר. "יש עוד פערי מיגון" מודה הראל, "חזרנו לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף ואנחנו בקשר עם הפקע"ר ועם המועצות בכדי לצמצם פערים בנושא המיגון". עיקר עבודת המינהל, פרט לטיפול במבנים שניזוקו, כוללת טיפול בפערי כוח אדם, שימור מגמות, מתן מעטפות רגשיות, ומתן מענים לחינוך המיוחד. "זה אזור שחווה מלחמה עצימה. החינוך הוא מנוע מרכזי בחזרת התושבים לבתיהם. וזו ליבת העשייה של החינוך ההתיישבותי. לפתוח את בתי הספר ולתת מענים כדי שהתושבים יוכלו לחזור".
בתי ספר קטנים – אתגרים גדולים
המינהל לחינוך התיישבותי כולל בתי ספר פריפריאליים שמתמודדים עם אתגרים גדולים וייחודיים כמו ריחוק גאוגרפי מהמרכז, כוח אדם, גודל בי"ס, מספר מגמות לימוד, מורכבויות קהילתיות ועוד. בתי ספר בערבה התיכונה, בבקעת הירדן, בחבל אילות וגם בצפון. "אלו בתי ספר קטנים עם אתגרים גדולים שהמינהל תומך בהם גם כיום. אנחנו רוצים להוסיף ולתת להם מענה מיוחד במשאבים ובליווי: להנגיש להם הזדמנויות להתקדם ולהתפתח, לקבל תמיכות ומעטפת ולקבל מענים במגוון רחב. זו תפיסה שאנחנו רוצים להפוך לתכנית שלמה תומכת שמקודמת יחד עם שר החינוך ועם מנכ"ל משרד החינוך".
יום העבודה בפלחה חוזר?
הישג נוסף שמציין הראל הוא פתיחת מסלולי חקלאות מעשית בדרום (אשכול) ובצפון (יראון) כחלק מתיכון אנה פרנק בקיבוץ סאסא, "זו תכנית חדשה של חקלאות מעשית שנטועה באזור. החקלאות היא בליבת העשייה של המינהל לחינוך התיישבותי, כמו גם סוגית השייכות והזהות, חיבור למקומיות ולאקולוגיה. מסלול החקלאות מציע טווח רחב- מחדשנות וקידמה ושילוב עם יזמות ומדעים, דרך חקלאות ימית ועד פרויקטים בעבודת חקר. אנחנו מאפשרים שילוב של מגמות מדעיות עם מגמות חקלאיות, למשל שימוש ברחפנים לטובת הדברה או מדידות שונות. זה תחום שמרתק תלמידים רבים, הוא רלוונטי מאוד ואטרקטיבי".
במקביל מציע המסלול גם חקלאות מעשית בכפרי הנוער ובמשקים. "הרבה תלמידים רוצים להיכנס למסלול ולשלב חקלאות מעשית תוך התנסות במשקים. החיבור של התלמידים למשקים באזור הוא חיבור ערכי למקום, לאדמה, ויש כבר לא מעט כאלה שפועלים בשיתוף "אדם ואדמה" ו"רגבים". זה קיים ב-13 מוסדות חינוך, ומהשנה הבאה יכנס גם לבתי ספר במועצה האזורית אשכול ובגליל העליון. זה תהליך שמתקדם ומתפתח וזה לא מסלול קל. נדרשת מהתלמידים מחויבות אישית והתנסות בעבודת אדמה, תוך כדי לימודים. זה סדר יום קשוח ולמרות זאת הוא מדבר להרבה תלמידים ויש הרבה נרשמים. בכפרי הנוער כמעט כל תלמיד עובד הלכה למעשה במשק. מסלול החקלאות מחזק את הזיקה של התלמידים והקשר לאזור בו הם חיים, ובאופן רחב יותר לחשיבה ירוקה ולשמירה על האקולוגיה. אנחנו מחפשים לטפח לא רק הישגים לימודים, אלא גם תפיסות ערכיות".
אתגר כוח האדם בהוראה
אני שואלת את ד"ר סער הראל אם יוכל לפרט לגבי מעטפת התכניות המיוחדות לבתי הספר בנגב המערבי ובצפון. לתפיסתו הדגש הוא פחות על תוכניות חיצוניות כאלה או אחרות ויותר על הקשר שבין התלמידים לאנשי החינוך:
"הקשר המשמעותי ביותר עם של התלמידים הוא המחנך ואנשי החינוך מבית ספר. זה הבסיס העמוק ל- well-being של התלמיד. התשתית החינוכית ליכולת להיות עם ערך של מסוגלות, נשען על אנשי החינוך של בית ספר. יש בבתי הספר צוותים מעולים שיודעים לעשות עבודה מצוינת עם כל ילד. אנחנו נותנים מעטפות תומכות של פיתוח מקצועי בבתי הספר ובמרחב האזורי במטרה להעשיר ולחזק את אנשי החינוך שבו".
אתה מדבר על אנשי חינוך מצוינים. המציאות היא לא תמיד כזו.
"בכל מערכת גדולה יש אנשים מעולים ואנשים שצריך לחזק, וגם לקבל ולהכניס אנשים טובים יותר. לחברה הישראלית יש אתגר של כוח האדם בהוראה- איך מגייסים, מי מביאים למערכות, מי מתקבל. המחסור במורים הוא לא גורף לכל בתי הספר, ועם הקושי הגדול מתמודדים בתי הספר במרכז הארץ כי שם המחייה יקרה יותר.
יש כוח אדם מקצועי, טוב ומחויב. תמיד יש כאלה מאוד טובים וכאלה שפחות. אנחנו עוסקים באיתור אנשים טובים ובפיתוח שלהם ועושים הרבה פעולות לשמר מורים טובים. תמיד אפשר לעשות יותר. נכון שיש חוסרים במקצועות מסוימים. אני רואה מורים מצוינים ומחויבים ואיפה שצריך אנחנו מפתחים מקצועית".
ד"ר הראל מציין את אנשי החינוך שהצטרפו לבתי הספר בפריפריה אחרי 7 באוקטובר ובחרו להישאר חלק מהקהילה. "זה ראוי להערכה, במיוחד אחרי השנתיים שעברנו. יש לנו בתי ספר שהאסון פגש ופוגש אותם במעגלים הכי קרובים – צוות הוראה ותלמידים שפונו ושבים לאזור, כאלה שבני משפחתם עדיין חטופים או שחוו אובדן של בני משפחה. גם במקום הזה צוותי הניהול והחינוך מגלים מסירות וחוסן יוצאי דופן. צוותי הייעוץ שם עבורם ועבור התלמידים".
על בתי הספר בישראל נשמעת לא אחת ביקורת ביחס למספר הגבוה של תלמידים בכיתות, מה שלא מאפשר למידה איכותית לתלמידים וגם למורים.
"זו סוגיה שמשרד החינוך מודע לה. יישום ועדת שפירא נמצא בתהליך ואין נוסחת קסם". יחד עם זאת, מסביר הראל, כי בתיכונים מספרי הילדים בכיתות האם הוא פחות משמעותי. "כיוון שהילדים מפוצלים על פי המגמות ועל פי יחידות הבגרות, יש פחות עומס בכיתות בעל יסודי לעומת הגילאים הצעירים. אבל זו סוגיה ועובדים בזה. בחטיבות הביניים זה עניין יותר מרכזי ואני מקווה שיהיה בזה שינוי. יש כאן סוגיות של תקצוב והרבה שאלות מבניות בתשתית המערכת".
יותר מחקלאות
שייכות, זהות, התנדבות וקשר לקהילה, הם חלק מהערכים
להראל חשוב לציין שהמינהל לחינוך התיישבותי עוסק בצמצום הפערים במקומות שהיו בשגרה משובשת, בתמיכה ברכישת מיומנויות אקדמיות, בחדשנות ובפיתוח מקצועות המדעים. כל זאת לצד דגש על ערכים כמו: שייכות, זהות, התנדבות וקשר לקהילה. שמירה על עולם הטיולים והטיולים השנתיים בפרט, כתפיסה ערכית להצמחת מנהיגות, כמו גם קיום סמינרים משמעותיים וסדנאות בבתי הספר ובמועצות האזוריות. "חקלאות ולא רק. עבודה חברתית. מנהיגות וניהול עצמי. אלו דברים שאנו מאד מעודדים ומפתחים".
כדוגמא לכך, מציין הראל את אחוזי הגיוס הגבוהים בקרב בוגרי ובוגרות בתי הספר האזוריים ובפנימיות. "הרבה בוגרים נמצאים ביחידות קרביות, זה מעיד על חינוך לערכים. איכות הגיוס ואחוזי גיוס ליחידות קרביות זו גאווה גדולה וזה לא צומח משום מקום. זה צומח מתוך מערכת שמעודדת ושמה משקל בעניין. גם כמות המתנדבים והמתנדבות לשנת השירות ולמכינות, זה מעיד על תהליכים חינוכיים איכותיים, ועל העבודה הערכית שעושים הצוותים החינוכיים. הדור הזה הפתיע את כולנו, והוא צמח בבתי הספר ובקהילות".
איחולים לשנה שבפתח?
"שתהיה שנה מצוינת לצוותים, למנהלים, לתלמידים. שהחטופים יחזרו במהרה ושתהיה שנה טובה, פוריה ומצמיחה. שנדע לחיות כחברה מלוכדת".
