יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 11 28 001055

חקלאות פורצת דרך: הפתרון המהפכני של יעקב רגב (רוס) לבעיית ה"שִׁלְפּוּח" בתמרי מג'הול

4 דק' קריאה

שיתוף:

כשהצעתי ליעקב רגב (רוס) לעשות עליו כתבה במסגרת המדור "מצדיעים לחקלאים ותיקים" – לכבוד יום הולדתו ה-81 שחגג זה עתה – הוא התרעם על כך בחינניות. "מה שיש לי לספר," אמר, "לא קשור לגיל המתקדם, אלא לפיתוח חדשני, למעשה פריצת דרך, שיכול לשנות את ענף התמרים העולמי".

את רוס הכרתי בשירותי הצבאי בבית הספר לצניחה, שם היה מדריך ותיק כשאני סיימתי קורס מדריכי צניחה. רוס היה תמיד במרכז העניינים, מלא בחוש הומור, ומוקף בחברים רבים שחיכו לשמוע את דבריו המבודחים. לאחר שסיים שירות קבע, הוא ואשתו נורית, שגם היא שירתה איתנו בבית הספר לצניחה, החליטו להקים משק חקלאי. כבוגר בית ספר חקלאי (עירון חדרה), הם חיפשו התיישבות וכך הגיעו לנאות הכיכר בערבה, שם גידלו בתחילה ירקות במנהרות עבירות ובשטח פתוח. הדקלים, הוא מספר, נכנסו לתחום החקלאות רק לפני כ-20 שנה.

הבעיה הכאובה: מיליונים שהולכים לאיבוד

לפני כשבע שנים, התוודע רוס לבעיה רצינית וכאובה שקיימת למגדלי תמרי המג'הול: בעיית ה"שִׁלְפּוּחַ". "שִׁלְפּוּחַ, מהמילה שִׁלְפּוּחִית," הוא מסביר, "זה מצב שבו הקליפה לא דבוקה לפרי עצמו". בעיה זו, הנובעת כתוצאה מלחות, פוגעת קשה באיכות התמרים ומורידה באופן דרמטי את מחיר התוצרת, שכן הפער במחיר בין תמר משולפח לתמר באיכות ייצוא יכול לנוע בין חמישה לשמונה שקלים לקילוגרם. באזורים לחים יותר, כמו עמק הירדן, אחוז התמרים המשולפחים יכול להגיע ל-60%, 70% ואף 80% מהיבול. "תכפיל את זה בשקל… תגיע למיליארדים", הוא אומר.

רוס מדגיש כי בעוד שיש דרכים לשפר ולשכלל את הגידול כמעט בכל שלב, "נושא השִׁלְפּוּחַ נשאר ללא פתרון". לא ניתן להשפיע על התהליך שיוצר את השלפוח על העץ, וזאת הבעיה הקשה ביותר של חקלאי התמרים בארץ ובעולם כולו.

תמונה רוס2
תמרים שלא עברו את התהליך
תמונה רוס 3
תמרים שעברו את תהליך מניעת השלפוח

מהנדס, חקלאי ישראלי ושר פלסטיני לשעבר

"אין לי תמרים, אני לא צריך דקלים בשביל זה", מצהיר רגב. את הפתרון הוא החל לחקור לפני שבע שנים, כשהתחבר למהנדס מכונות ניצן שטרן קרוב משפחה שלו. ובחלק מהדרך לגדעון בלום, חקלאי מחצבה. "ניצן אמר לי שצריך להביא הרכב של מכונות בתהליך מסוים ומורכב כדי להגיע לתוצאה סבירה".

האתגר הגדול היה חוסר הגישה לכמויות גדולות של תמרים לצורך ניסויים. "כל פעם הייתי לוקח פה חמישה קילו, פה עשרה קילו", הוא מספר. פריצת הדרך הגיעה כאשר החליט להתחבר לאישיות רציניתמאוד מהרשות הפלסטינית, לשעבר שר החקלאות ברשות.

"היות שיש לו כמויות תמרים בלתי מוגבלות", אומר רגב, "איתו יכולתי לבצע את הניסוי, כי יכולתי לקבל את כל סוגי התמרים, ברמת השלפוח ובכל דרגה שרציתי". הם עבדו על זה לא מעט, והיום הם נמצאים בשלב סופי: "הסוף נראה כמו בתמונה", הוא מציין, ומתכוון לתמר חלק, נקי ואיכותי. הוא גאה במיוחד בחיבור הזה: "זה שילוב של חקלאי ישראלי עם חקלאי מהרשות הפלסטינית זה חשוב מאוד, כי זה שילוב של שני עמים".

סוד מסחרי: תהליך טבעי ומורכב

הפתרון עצמו הוא בגדר סוד מסחרי, אך רגב מספק רמזים ברורים: "זה תהליך לא רק במכונה הזו, זה שילוב של שדרוג את הפעילות שלה, ועם שילוב של עוד מכונה, וכל מיני אביזרים נוספים". הוא מדגיש כי התהליך הוא טבעי לחלוטין: "אין תוספת של חומרים, זה לא חום, זה לא שום דבר. זה תהליך אך ורק עם התמר, הוא ואנחנו ביחד".

התהליך המורכב מתבצע במכונות מיוחדות (שיוצרו בסין כדי לחסוך בעלויות, לדבריו, והיו "רבע ממה שדרשו פה בארץ"). התמר נכנס לשלב ראשון, עובר לשלב שני, לשלב שלישי, ובכל שלב הוא משתפר יותר ויותר עד שבסוף הוא יוצא "כאילו תינוק יוצא מאמבטיה".

התוצאה הסופית היא ביטול מלא של השלפוח. "למרות הקשיים בדרך, אני מאמין שאנחנו נמצאים בשלב מתקדם, וניתן יהיה להגיע לתוצאות טובות יותר, זה על מנת להביא לחקלאי תמורה מכובדת", מסכם רגב. "במקום שיקבל 14 שקל לקילו, הוא יכול לקבל 19–20 שקל לקילו, זו המצאה מטורפת. זו מהפכה עולמית". 

השלפוח בתמרי מג'הול: האיום הפיזיולוגי על הייצוא

תופעת השלפוח  היא המפגע הפיזיולוגי החמור ביותר בגידול תמרים, במיוחד בזן מג'הול המיועד לייצוא. בעוד שהשלפוח נתפס כמפגע אסתטי בלבד, השלכותיו הכלכליות חמורות ביותר. הפגיעה גורמת להורדת סיווג הפרי לאיכויות נמוכות יותר, מה שמתורגם להפסד של מיליוני שקלים בשנה לחקלאים. התופעה שכיחה במיוחד באזורים עם לחות גבוהה יחסית, כמו עמק בית שאן והבקעה.

מהות התופעה והרקע המחקרי

מהות ההשתלפחות:   השלפוח מתרחש בפרי בשל לאחר הבשלתו, כאשר קליפת הפרי נפרדת מהציפה במהלך תהליך הייבוש או לאחריו, ויוצרת ביניהם חלל או כיס אוויר. היפרדות זו נובעת משוני בתכונות המכניות של רקמות הקליפה ורקמות הציפה.

הנחת המחקר המרכזית: במשך שנים נבדקה ההשערה כי השלפוח נגרם כתוצאה ממתיחה חוזרת שלהקליפה על ידי לחצי טורגורגבוהים (לחץ מים פנימי) המתפתחים בפרי במהלך הלילה. לחצים אלו נוצרים כאשר הטרנספירציה (איבוד מים) מהעץ נפסקת, וזאת בתקופה הקריטית שבין גמר גידול הפרי לתחילת הבשלתו (ההבחלה).

טיפולים אגרוטכניים שנבחנו וממצאי הניסויים:

המחקרים התמקדו בפיתוח טיפולים שמטרתם להקטין את לחץ הטורגור בפרי על ידי צמצום כניסת מים או הגברת איבוד מים.

הטיפולים שנבדקו:

  1. הצמאה חלקית של העצים  : הפחתה מבוקרת של השקיה.
  2. ריסוס בפחמת אשלגן (3.5%) .
  3. שיפור אוורור:   פישוק הסנסנים באמצעות טבעת.
  4. רישות האשכולות:   שימוש ברשת לבנה רגילה (17 מש) או ברשת לבנה צפופה  50) מש),
  5. הזנה מינרלית  : תוספת אשלגן לדשן.

ממצאי המפתח:

  • אי-אישוש ההשערה:   מדידות קוטר הפרי במהלך היממה (במערכת פיטק) לא איששו באופן חד-משמעי את הנחת המחקר בדבר הקשר הישיר בין לחץ הטורגור הגבוה בלילה לבין היווצרות השלפוח.
  • יעילות הטיפולים  : כל הטיפולים שנבחנו (למעט תוספת האשלגן לדשן) הראו יתרון בצמצום השלפוח בהשוואה לביקורת.
  • היתרונות המובהקים ביותר הושגו על ידי הצמאה חלקית של העצים ועל ידי רישות ברשת לבנה צפופה  50) מש).

ההשלכות הכלכליות – סיווג הפרי

חומרת השלפוח נמדדת חזותית כאחוז משטח הקליפה שאינו צמוד לציפה. ההשלכות על המחיר משתנות לפי אחוז הפגיעה והשוק:

אחוז שלפוחסיווג וייעודפדיון
0%  (לא משולפח)ייצוא (פרימיום)המחירים הגבוהים ביותר
עד 10%-20%ייצוא לשווקים מיוחדיםמחירים נמוכים יותר
עד 20%שוק מקומי (סוג א')מחירים דומים למחירי ייצוא מיוחדים
מעל 20%שוק מקומי בלבדמחירים נמוכים משמעותית

המחקר והפיתוח בנושא השלפוח נמשכים החל מאמצע המאה הקודמת, וכיום הם מתרכזים במציאת פתרונות אגרוטכניים מעשיים כדי להבטיח את איכות פרי המג'הול ואת רווחיות הענף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן של חקלאות מדייקת וביקוש גובר לתוצרת איכותית ונקייה משאריות, טכנולוגיית TuMist מציעה פריצת דרך משמעותית בטיפול ואחסון של תוצרת חקלאית לאחר קטיף. המערכת, המבוססת על יצירת "ערפל יבש", מספקת פתרון חיטוי והארכת חיי
2 דק' קריאה
אומר רפי יריב, בן ה-82 מכפר יהושוע, שיזם הקמת כרם ליין במושב כפר יהושוע רפי יריב הינו חקלאי בכל רמח אבריו. רפי גבר בן 82  ,עובד ,יוזם, פעיל, ברמה שגם הרבה אנשים צעירים בשנים רבות
6 דק' קריאה
פסטיבל ימי ענף הזית, הוותיק והטוב בגליל, חזר בעוצמה רבה אחרי שנתיים ומציין שלושים שנה של מסורת, שלושים שנה של ארומה בימי המסיק, שלושים שנה של חיבורים אנושיים מרגשים בין תרבויות, משפחות ומבקרים מרחבי
2 דק' קריאה
בה הוענק "אות יקיר הארגון"- לחקלאים וחוקרים על תרומתם לקידום ענף הפירות במסגרת וועידת ארגון מגדלי הפירות בישראל, שהתכנסה לאחר שנתיים מאתגרות, לדיון בנושאים הקריטיים, הנמצאים בראש סדר היום של ענף הפירות והחקלאות בישראל,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן