יבול שיא
הרפת והחלב
תמותרקע

ביוסימולנטים לשיפור יעילות הדישון

2 דק' קריאה

שיתוף:

ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25)

חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא השימוש בביוסטימולנטים צמחיים (BS) כדי לשפר את קליטת וניצול יסודות ההזנה על ידי גידולים. בהרצאה זו, BS צמחיים מוגדרים כמיקרואורגניזמים או חומרים – למעט דשנים וחומרי הדברה – שמיושמים על צמחים, זרעים או מצעי גידול, ויכולים לשפר את קליטת יסודות ההזנה ו/או את יעילות ניצול יסודות ההזנה.

הסוגים העיקריים של BS הם: מיקרואורגניזמים (חיידקים ופטריות), חומר הומי (HS), חומצות אמינו (AA), תמציות אצות (SE). מספר BS ממלאים תפקיד מרכזי בהזנת צמחים ונמצאים בשימוש נרחב בחקלאות במשך זמן רב: חיידקי ריזוביום, פטריות מיקוריזה, כלאטים של מיקרו-נוטריינטים, מעכבי ניטריפיקציה ואוראז. מגוון טיפולי BS חדשים צצו בעשורים האחרונים וההשפעות המועילות שלהם פחות ברורות ולא עקביות. אציג מטא-אנליזה של השפעות 107 טיפולי BS על ביצועי גידולים עיקריים, שבוצעו בעיקר במסגרת פרויקט BIOFECTOR במימון חמש שנים של האיחוד האירופי, תוך התמקדות בהזנת זרחן (P).

הניסויים שלנו כללו 94 ניסויים בעציצים בבתי צמיחה ו-47 ניסויים בשדה בתנאים גיאו-אקלימיים שונים, ברחבי מדינות אירופה וישראל. התוצאות מראות עלייה ממוצעת של 9.3% בצמיחה/יבול, עם הבדלים משמעותיים בין גידולים (עגבנייה > תירס > חיטה) ותנאי גידול (בתי צמיחה + שדה (נביטת זרעים במשתלה בתנאים מבוקרים וצמחים צעירים שהועברו לשתילה בשדה) > בתי צמיחה מבוקרי אקלים > שדה).

כמו כן, אציג את ההשפעות של BS מיקרוביאליים נבחרים, ביישום של מין אחד לעומת יישום קבוצה של מיקרואורגניזם, על עגבניות שגודלו בשני תנאים מנוגדים; מערכת גידול מוגנת בחממה בטימישוארה, רומניה, ושדה פתוח בנגב, ישראל. שתי שיטות היישום הראו תגובות מועילות ודומות מאוד בחממה.

לעומת זאת, היה יתרון משמעותי ליישום קבוצת מיקרואורגניזמים בתנאי סביבה מאתגרים יותר בשדה פתוח בנגב, עם פוריות נמוכה, אדמה חולית ו-pH גבוה (7.9). לסיכום יישום של BS יכול לחסוך במשאבי דשן בעתיד, אך יעילות יישום ה-BS תלויה במערכות ובסביבות גידול.

במחקר ופיתוח עתידיים של BS, יש להתמקד במנגנונים הפיזיולוגיים והביוכימיים העומדים בבסיס שיפור קליטת וניצול חומרי הזנה של הצמח. יש להדגים את ההשפעות המועילות באופן עקבי בניסויי חממה ושדה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיחה עם פרופ' אברהם גמליאל (גמלי) על פיתוח חלופות למתיל ברומיד, ריסוס פולימרים פלסטיים ליצירת כיסוי קרקע  והמאבק בפגעים פולשים     למרות שיצא לגמלאות ביולי 2023, פרופ' אברהם גמליאל (גמלי),  לשעבר חוקר בכיר במכון
4 דק' קריאה
נטע מור – שה"מ, משרד החקלאות; עומר פרנקל ואיתי קרן – המחלקה למחלות צמחים, מנהל המחקר החקלאי קרן מחקרי שה"מ, תוכנית מס' 870-6612-18 מבוא מחלת הפיתיום מהווה בעיה קשה בגידולי ירקות בכלל, ובמלפפונים בפרט.
8 דק' קריאה
סיפורו של רמי שעיה שהגיע לשדה בוקר עם גרעין נח"ל והפך למומחה בחוחובה ולמתנדב סידרתי רמי שעיה הגיע לקיבוץ שדה בוקר עם גרעין נח"ל בשם "קטר". לימים הוא הכיר שם את בת המשק דלית.
6 דק' קריאה
בעידן של חקלאות מדייקת וביקוש גובר לתוצרת איכותית ונקייה משאריות, טכנולוגיית TuMist מציעה פריצת דרך משמעותית בטיפול ואחסון של תוצרת חקלאית לאחר קטיף. המערכת, המבוססת על יצירת "ערפל יבש", מספקת פתרון חיטוי והארכת חיי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן