הרב עילאי עופרן מקבוצת יבנה, ראש המכינה הקדם צבאית "רוח השדה", כועס על חוק הגיוס המובא לכנסת: "לצבא חסרות אוגדות, לא פלוגה או גדוד", "כואב לי על איך שהתורה האהובה מוצגת, חילול השם"
"אם הציבור החרדי לא יתגייס לא תהיה מדינה, אנחנו לא נשרוד. הצבא לא יכול להילחם בשבע חזיתות, כאשר חלק גדול מהאוכלוסייה באופן קטגורי לא מתגייס", אומר הרב אילעאי עופרן מקבוצת יבנה, ראש המכינה הקדם צבאית "רוח השדה".
"אני שם רגע בצד את נושא השוויון", הוא אומר, "ואת העוול כלפי ציבור המשרתים. זו מתמטיקה פשוטה. לפי הצבא חסרות אוגדות, לא פלוגה או גדוד. לא נוכל לשרוד בלי להגדיל את כוחות הצבא. החרדים אומרים – נמות ולא נתגייס. אם הם לא יתגייסו כולנו נמות. זה נכון גם לסיפור הכלכלי".
גרסה מזויפת ומעוותת של התורה
"חוק הגיוס" כפי שהוצג, או החוק לפטור מגיוס למגזר החרדי, מסעיר את הציבור הישראלי והרב עופרן לא חוסך ביקורת על אלו שמבקשים לפטור את עצמם: "העולם החרדי בגרסה הישראלית מציג גרסה מזויפת ומעוותת של התורה. זו גרסה פרזיטית, נצלנית, גזענית, אינטרסנטית וערלת לב אל מול הזוועות שקורות לעם ישראל. כואב לי שכך שהתורה האהובה מוצגת, זה גורם לחילול השם בפי הבריות".
הוא נכדו של הפרופסור ישעיהו ליבוביץ', נולד וגדל בירושלים ובוגר ישיבת מעלה גלבוע. הוא גם שירת בצה"ל ורק במלחמה האחרונה עשה מאות ימי מילואים. "'עזרת ישראל מיד צר' היא מצווה חשובה. 'לא תעמוד על דם רעך' (מצווה שמחייבת אדם להושיט עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנת חיים. מ.ר) לא מאשרת בשום אופן את מהלך הפטור משירות צבאי. בטח לא באצטלה צדקנית. עשיתי מאות ימי מילואים, לא למרות התורה אלא בגלל התורה".
אתה חושב שסנקציות ישפיעו על ההחלטה להתגייס?
"מדינת ישראל יצרה מציאות שבה יש תמריצים ויותר משתלם לא להתגייס. בחור חרדי מפסיד מזה שהוא יתגייס.
אני לא מנסה לשכנע חרדים, ולא מצפה שהמדינה תכניס לכלא מאה אלף בחורים חרדים. אני רוצה שהמדינה תהפוך את ההחלטה לא להתגייס לקצת פחות משתלמת. לפני 20 שנה נעשה קיצוץ בקצבאות, והייתה לזה השפעה על דפוסי הילודה ודפוסי העבודה. החרדים הם בני אדם, ואין סיבה לא לצפות שיתנהגו אחרת. אם מערכת התמריצים תשתנה באופן נוקשה, בלי אלף יוצאים מהכלל, נראה שינוי בהנהגות".
הציבור החרדי טוען שהוא לא מתגייס בשם האמונה שלו.
"יש קומץ אידיאליסטי שלא יתגייס. הרוב הם בני אדם. להתנהגות של בני אדם יש צד ערכי-אידיאולוגי וצד אינטרסנטי-תועלתני. אנחנו פועלים לפי מה שאנחנו מאמינים וגם לפי מה שנוח לנו. אלו תנועות משותפות.
אלפי שנים יהודים חלמו לשוב לארץ, בעליות הראשונות הגיעו ארצה מעט מאוד. רוב היהודים היגרו לאמריקה. גלי העלייה העצומים לא היו בזמן הביצות והבריטים ששלחו חזרה את האוניות. גלי העלייה המסיבים היו כשכבר הייתה מדינה, והיה מצב סביר. אידאולוגיה יחד עם תנאים מאפשרים.
גם התיישבות ביהודה ושומרון. בסבסטיה, בקור, גר קומץ עם להט. היום גרים חצי מיליון. לא כולם באידיאל סוער, חלקם חיפשו צמוד קרקע בזול לא רחוק מתל אביב".
עופרן יוצא גם נגד שיטת המכסות: "מה זה מכסות? יש דבר כזה בתחומים אחרים? המגזר משלם מס, לא אני. עשיתי עברת תנועה אבל יש מכסות של דוחות חנייה? זה קונספט מעוות וזה שם את האדם החרדי כמגזר, לא פרסונה. המדינה מתנהלת מול עסקנים, זה לא יעלה על הדעת".
במגזר החרדי טוענים שהצבא לא ערוך לקליטת חרדים. הם חוששים מהמפגש עם החילוניות.
"החשש החרדי הוא מזה שהבנים לא ימשיכו בדרך. זה לא דבר שמאפיין חרדים, זה מאפיין בני אדם".
המאבק הציבורי הוא הצלחה
עופרן שואב אופטימיות מכך שהחוק לא הצליח לעבור עד כה. "זו הקואליציה הכי רחבה שהייתה, ובכל זאת את הדבר הזה כבר ארבע שנים היא לא מצליחה להעביר. מבחינתי, המאבק הציבורי הוא הצלחה מטורפת. העובדה היא שיש ממשלה עם רוב גדול מאוד בכנסת ובכל זאת בסוגית הגיוס היא לא מצליחה להעביר את החוק. אותי זה מעודד. זה אומר משהו. זה אומר שללחץ יש משמעות, הוא עובד, מחלחל".
יש ממד של אכזבה מכך שהמגזר החרדי לא שינה את דרכיו אחרי 7 באוקטובר?
"יש מימד של אכזבה. למרות שיש מעט מאוד אנשים ששינו את עיקרי אמונתם. אצל רוב האנשים מה שקרה רק חיזק את האמונה שמה שחשבו קודם הוא הנכון. אני לא הפכתי את עורי ולא מצפה מהם לעשות זאת. הציפיות מהחרדים מצומצמות. הציפיות הן מהרוב הציוני, מהציבור המשרת. אני מודאג מאנשים שתומכים בחוק בגלל אינטרס. מי שמאמין שהצבא מגן ונחוץ ואין הצדקה שמגזר שלם לא מתגייס אבל תומך בגלל אינטרס פוליטי – מבחינה מוסרית זה בלתי נסבל".
הלחץ לחוקק הוא של החרדים
הציפיה של עופרן ש"חוק הגיוס" לא יחוקק. "גם לא ש-90% יתגייסו. פשוט להתייחס לחרדים כמו שמתייחסים אלי. אם אני מקבל צו מילואים ולא בא אני נענש. יש לי בת חיילת, אם היא לא מתייצבת לשירות מופעל מנגנון, היא לא יכולה לצאת מהארץ, למשל. במה היא שונה מהחרדים?
"המוסד החינוכי שאני עומד בראשו, לפחות 90% יתגייסו אחרת לא נקבל תקציב. למה לישיבה חרדית יש תנאים אחרים? באיזו מדינה יש חוקים שונים לאזרחים שונים? השאיפה שלא יחוקק כלום. הלחץ לחוקק הוא של החרדים.
"מה שמדהים שהשיח הקואליציוני הוא שאם לא נחוקק הממשלה תיפול. החרדים לא מפילים את הממשלה כי זה רק ירע את מצבם. רק יפסידו. גם ראש הממשלה מבין את זה ועובדה שלא חוקקו. זה איום סרק.
"ההתנגדות לחוק היא הצלחה גדולה עד כה. לא שלא ניסו, עד היום לא הצליחו. הפוליטיקאים לחוצים לחוקק. יש דברים שבהיעדר חוק, אסור לעשות. תקציבים נעצרו כי אין הסדר חוקי. יש לחץ של החרדים לחוקק את החוק".
בינתיים הקיטוב בעם הולך ומקצין.
"מאוד קשה לחבר אוכלוסיות שחיות ביישובים נפרדים, עם מערכות חינוך שונות, אין מרחבי מפגש. במובן מסוים הצבא הוא חלק מהמפתח לחיבור. בצבא פוגשים אנשים שהם לא כמוני ומפתחים מערכות יחסים, מזיעים איתם, ישנים איתם, חיים איתם באופן אינטנסיבי.
גם הציבור החרדי וגם הציבור הלא חרדי כנראה לא מתים על הרעיון. לא רוצים להתחבר, לא רוצים השפעה הדדית. זה יקרה אם החברה החרדית תעשה עליה מבני ברק לישראל".
