ריכוז תקצירי כנס פירות הר של מו'פ צפון ושה'מ

 9.12.2025 – סנימטק ראש פינה

סיכום 4 שנות יבול ראשונות בחלקות מודל מטעים צפופים בגולן ובגליל

עומר קראין, י. דורון, א. יונאי, א. שר-שלום, ס.פארחת, ג. פארחת, ד. אוחיון, מ. ליטווין – מו'פ צפון במיגל

עקב גידול האוכלוסייה ושינוי במדיניות משרד החקלאות בשנים האחרונות, קיים יבוא תפוחים לארץ המוביל לירידה משמעותית ברווחיות ענף התפוח, בעיקר בשל תחרות עם הפרי המקומי. חלק מהזנים מפסידים או קרובים לנקודת האיזון, כך שמדובר במשבר קיומי לענף. בסקר רב שנתי המתבצע במו"פ צפון נמצא כי היבול הרב שנתי בזנים השונים למעט גרני סמיט (יבול של 6.8 טון לדונם) עומד על בין 4 – 5 טון לדונם בלבד. יבול נמוך ב 1 עד 2 טון לדונם מהמדווח בעולם. ניתוח רגישות כלכלי הנסמך על תחשיבי החזר הון של אבי סלומון ממשרד החקלאות מצביע על כך שהגדלת היבול הרב שנתי ל 7 – 8 טון לדונם והקטנת אחוז הפרי הנחות ל 20% יובילו לשיפור משמעותי ברווחיות ולכדאיות כלכלית בגידול. אלא ששינוי ביבול ובאיכות לא יספיק על מנת להבטיח רווחיות לאורך זמן היות ועלות העבודה גדלה וזמינות העובדים קטנה. על כן הכנסת מיכון מתקדם למטע לחיסכון בכוח אדם הוא יעד נלווה ליעדי היבול והאיכות. אנחנו משערים כי ניתן לעמוד ביעדי היבול, האיכות ושילוב המיכון במעבר למטעים צפופים וצרים. ב 50 השנים האחרונות חל גידול מתמיד במספר העצים הניטעים לדונם בעולם. גידול זה התאפשר עקב המעבר לשיטות עיצוב ציריות ושימוש בכנות מננסות. עליה במספר העצים לדונם מובילה לעליה ביבולים ליחידת שטח. קיימים מספר עיצובים " המתאפיין wall Fruitבמטעים הצפופים כאשר ניתן לחלקם לעיצוב צירי (ספינדל) ועיצוב רב צירי היוצר קיר פירותי " בצפיפות רבה של הצירים מהם מתפצלים מספר גבוה של ענפים הנושאים לא יותר מ 2 פירות. בחמש השנים האחרונות הקמנו מספר חלקות מודל לבחינת העיצובים השונים במטע הצר: ציר ספינדל המקובל בעולם ועיצובים רב ציריים היוצרים את הקיר הפירותי. 2 חלקות המודל הגדולות הוקמו בפיכמן 2019( ו )2020 ובחוות מתתיהו .)2021( בחוות פיכמן נקטף הפינק לידי בפעם הרביעית. בשנה הראשונה היבול בכל העיצובים היה גבוה מהרצוי ובהתאם בשנה השנייה העצים היו בסירוגיות ורמת היבול נמוכה. גם בשנה השלישית היבול ברוב העיצובים היה גבוה מהרצוי ובהתאם היבול בשנה הנוכחית היה נמוך מאוד.

בחלקת מתתיהו הנטיעה הייתה לפני ראש השנה בשתילונים ולכן המטע נקטף בשנת הגידול השלישית. בחלקה זו נבחן . כמו כן נבחנים הזנים זהוב, PI80העיצוב הצירי בלבד ב 4 כנות שונות: כנות ג'נבה 41 ו 935 ומולינג מורטון פאזאם ו גאלה ואל, רוזי גלו, אריאן ואורורה. ממוצע היבול הכללי בשנת היבול הראשונה עמד על 2 טון לדונם כאשר בכל זן אופיינה כנה מצטיינת אחרת. בשנה הנוכחית רמת היבול נשארה נמוכה ולא עמדה ביעד של 4 טון לדונם.

סיכום עונת הבצורת 2024/25 ותחזית לשנים 2025/26

מרק פרל – אגף שימור קרקע-משרד החקלאות וביטחון המזון

עונת הגשמים 2024/25 הסתיימה כשנת בצורת קיצונית, והיא מדורגת כאחת מעונות הגשם היבשות ביותר מאז תחילת המדידות. מדד הבצורת הארצי מדרג אותה כשנייה אחרי 1998/99 הכמות המצטברת הארצית המשוקללת עמדה על 51% בלבד מהממוצע הרב-שנתי. באזורים הלא מדבריים ירדו בממוצע כ55%- מהממוצע. אגן הכנרת סבל מהגירעון האזורי הגדול ביותר, עם 44% מהממוצע בלבד. במונחים של טמפרטורה, שנת 2024 כולה הסתיימה כשנה השנייה החמה ביותר מאז החלו המדידות.

מפלס הכנרת צנח מתחת לקו הירוק באפריל .2025 נפח המים הזמינים בכנרת לעונת הגשמים כולה (אוקטובר–אפריל) הוערך ב66- מלמ"ק, הנמוך ביותר במאה שנות מדידות. בנהרות הצפון נמדדו שפלים היסטוריים: הספיקה היומית

הממוצעת בירדן (גשר הפקק) הייתה הנמוכה ביותר מאז ,1959 וביובליו – החרמון והשניר – נרשם שפל היסטורי .בספיקה. מעיינות הדן והבניאס הראו ספיקות נמוכות משמעותית מהממוצע.

בשל הבצורת הקשה ומצוקת המים השנה יותר מתמיד אנו זקוקים לחורף גשום. בינתיים חודש נובמבר הפתיע לטובה וכולנו תקווה שהשנה החורף יהיה מבורך במשקעים. בהרצאה תינתן תחזית לחודשים הקרובים המבוססת על מיטב המודלים אז כדאי מאד לבוא לשמוע.

מטעים, ריסוסים, דבורים ומה שביניהם

שלומי זרחין – תחום דבורים והאבקה, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון

דבורת הדבש היא המאביק העיקרי בחקלאות. בישראל יש דרישה לכ140,000- כוורות להאבקה בשנה. הכוורות נודדות מגידול אחד לשני לפי מועד פריחתו: בסוף החורף מאביקות הדבורים את מטעי השקד, לאחר מכן הן מועברות למטעי האבוקדו והתפוח ובהמשך נודדות הכוורות לגידולי הקיץ כמו דלועים וחמניות. לאורך כל השנה, אם בתקופת האבקה ואם בתקופת אגירת הדבש, הכוורות מוצבות בצמוד ובחפיפה לשטחים חקלאיים. הקירבה לשטחים חקלאיים יכולה לחשוף את הדבורים לחומרי ההדברה שמיושמים בשטחים אלה וכתוצאה מכך לגרום לנזק ולתמותה באוכלוסיית הדבורים. ישנן שלוש סיבות עיקריות לכך שבעיית תמותת הדבורים מריסוסים בארץ גדולה: .1 צפיפות השטחים החקלאיים ומגוון הגידולים בשטח יחסית קטן, .2 צפיפות גבוהה של כוורות, .3 שימוש בכמות רבה של חומר הדברה. כתוצאה מכך אנחנו רואים בבעיה זו אחד מהאתגרים של גידול הדבורים בישראל ומנסים למצוא פתרונות על מנת לצמצם את תמותת הדבורים מריסוסים בחקלאות.

בשנים האחרונות צוות ההדרכה בשה"מ, עוקב ומתעד מקרים רבים בהם דבורים מתו כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה שמיושמים בחקלאות. מטרת ההרצאה היא לחשוף את ציבור החקלאים והנוטעים לבעיה ולתת כלים בהם תוכלו לצמצם את הנזקים שנגרמים לכוורות כתוצאה משימוש בחומרי הדברה במטעים כמו: ריסוס בחשכה, שיטת הריסוס (עדיפות לריסוס מהקרקע או הגמעה על פני ריסוס מהאוויר,) שימוש בחומרים בעלי רעילות נמוכה לדבורים, התחשבות בעונה ובמשטר הרוחות, עבודה לפי התווית ותאום עם הדבוראים. חשוב לזכור שכוורות בריאות וחזקות יהיו גם יעילות יותר בביצוע ההאבקה במטע ולכן קיים עניין משותף לחקלאי ולדבוראי בשמירה על בריאות הדבורים.

ניהול מחלת החירכון באגסים בעידן ללא אנטיביוטיקה: תפקיד הזן, הצפיפות, העיצוב, והכנה

מרי דפני-ילין,1 עומר קריין,¹ י. דורון,¹ מוטי פרס,² משה מרון,² כרמית סופר־ארד,³ הדר קוז'יקרו,⁴ שרה חדד¹ 1מו'פ צפון במיגל, 2 מכון המחקר מיגל, ³ שה'מ – משרד החקלאות ובטחון המזון, ⁴ בית אריזה רפקור

רקע – מחלת החירכון, הנגרמת על־ידי החיידק ארוויניה מילובורה, גורמת נזקים כבדים בישראל. מערכת תומכתההחלטה שפותחה בשנות ה־90 התבססה על שימוש באנטיביוטיקה סטרנר, אך מאז הפסקת ייצור החומר בשנת 2021 ההגנה מתבססת על תכשירי נחושת בעלי פעילות פרוטקטנטית בלבד. בשנים האחרונות נצפים בשטח אירועי חירכון משמעותיים, הנובעים הן מסניטציה לקויה והן מעלייה בהיקף אירועי ההדבקה. תוצאות מחקרים קודמים הראו כי מטרה – לבחון את השפעתם .צפיפות המטע ועיצוב העצים משפיעים באופן משמעותי על רגישותם להתקדמות המחלהשל עיצובים חדשים ושילובי זנים וכנות שונים במטע צפוף שיטות – במטע אגס בקיבוץ אפיק, שבו נצפתה נגיעות קשה באביב ,2024 עקבנו אחר הנגיעות בזנים ספדונה וקוסטיה המורכבים על כנות שונות ובעלי עיצובים שונים – ציר יחיד או דו־צירי. לכל שילוב נבחרו לפחות ארבע שורות, ובכל שורה 20 עצים. לכל עץ ניתן ציון חומרה, ונמדד מספר העצים תוצאות – .1 בזן ספדונה בעיצוב ציר, המורכב על כנת בוטליפוליה, נמצאה פגיעה .שבהם נצפתה פגיעה משמעותית בגזע.2 הן .המרסנת, שבה רק 20% מהעצים נפגעו BA משמעותית בגזע ב־65% מהעצים, רגישות גבוהה בהרבה לעומת כנת .3 בדומה . להתקדמות המחלה )p<0.05( בזן ספדונה והן בזן קוסטיה, העיצוב הדו־צירי נמצא רגיש יותר באופן מובהק למחקרים קודמים, נמצא כי הזן ספדונה רגיש יותר למחלה לעומת קוסטיה. עצי קוסטיה, גם כשהורכבו על גבי הכנה

.4 בזן קוסטיה בעיצוב ציר נצפתה שכיחות מחלה .בוטליפוליה, הראו חומרת מחלה נמוכה וסיכויי הישרדות גבוהים מסקנות – בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר ההתרעות .נמוכה ביותר, עם עצים בודדים שנפגעו באופן משמעותילאירועי הדבקה, ככל הנראה בשל שינויי אקלים בתקופת הפריחה. בחירת השילוב המתאים בין כנה לרוכב משפיעה באופן משמעותי על רמת הנזק ומספקת כלי מרכזי לניהול הסיכון במצב שבו אין סל תכשירים מספק להתמודדות עם במחקר המשך אנו בוחנים את השפעת רמת הדישון החנקני על כל אחד מהעיצובים. יותר למחלה לעומת .המחלה

.4 .קוסטיה. עצי קוסטיה, גם כשהורכבו על גבי הכנה בוטליפוליה, הראו חומרת מחלה נמוכה וסיכויי הישרדות גבוהים מסקנות – .בזן קוסטיה בעיצוב ציר נצפתה שכיחות מחלה נמוכה ביותר, עם עצים בודדים שנפגעו באופן משמעותיבשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר ההתרעות לאירועי הדבקה, ככל הנראה בשל שינויי אקלים בתקופת הפריחה. בחירת השילוב המתאים בין כנה לרוכב משפיעה באופן משמעותי על רמת הנזק ומספקת כלי מרכזי לניהול הסיכון במחקר המשך אנו בוחנים את השפעת רמת הדישון .במצב שבו אין סל תכשירים מספק להתמודדות עם המחלה החנקני על כל אחד מהעיצובים.

בחינת התגובות הפיזיולוגיות בתפוח המורכב ע'ג כנות מננסות ותובנות ראשונות לגידול תפוח באקלים המשתנה

דר' יעל גרונוולד,1 יוני דימנטמן,1 דר' תמיר קמאי,2 עיליי אגיב2 רועי גולן3 ודר' עומר קראין3

1המחקלה לעצי פרי, המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני 2מכון למדעי הקרקע המים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני 3מו"פ צפון – מיג"ל

בעשור האחרון הולך וגדל השימוש במטעי תפוח צפופים בישראל, בעיקר בזנים המורכבים על כנות מננסות כאשר M9 היא הנפוצה ביותר, מוכרות ביתרונותיהן בהקטנת הצימוח והגברת הפוריות. עם זאת, שינויי האקלים מביאים לעלייה בתדירות ובעוצמת גלי החום, ובשנים האחרונות נרשמו מקרים של תמותת עצים מנונסים החל מהשנה השלישית לנטיעה במיוחד בזן זהוב ללא סיבה נראית לעין. מאחר שחלק גדול מהידע על כנות מננסות מגיע מאזורים ממוזגים בעולם, קיימים פערי הבנה לגבי תפקודן תחת עומסי חום קיצוניים בישראל.

לשם כך נבחנות מאז אביב 2025 תגובות החום של הזנים זהוב, פינק ליידי וגרני סמית המורכבים על כנות מננסות (M9, G935) וחצי-נמרצות G890) (MM106, בחוות מתתיהו ובעין זיוון. הבדיקות כוללות מדידות רציפות של זרימת מים בגזע, חיישני קרקע, מדידות פוטנציאל מים ומוליכות פיונית, וכן ניתוחים אנטומיים של עלים וענפים. הממצאים הראשוניים מצביעים על כך שעצים על כנות מננסות מגיעים במהלך ימי חום לפוטנציאל מים שלילי יותר מהעצים על כנות חזקות, ומראים סימני עקה מוקדמים יותר. בזן פינק ליידי נמצא פוטנציאל מים שלילי יותר כאשר הוא מורכב על כנות מננסות בהשוואה לזהוב. במדידות זרימת מים נמצא כי זהוב מנונס נוטה לסגור פיוניות מוקדם יותר, ובכך מפחית איבוד מים אך מאבד את יכולת קירור העלים וקיבוע הפחמן, וחשוף יותר לנזקי חום וקרינה. לעומתו פינק ליידי שומר על פעילות פיונית גבוהה לזמן רב יותר, גם במחיר פוטנציאל מים נמוך יותר, מה שעשוי לשפר את עמידותו לחום. מדידות תנאי הסביבה הראו כי מתחת לרשתות צל (פנינה ,)20% הנפרשות לאחר החנטה, טמפרטורות היום עשויות להיות גבוהות ב6°–5- מהשטח הפתוח, ובלילות שלאחר שרב אף ב10°- מצב הפוגע ביכולת ההתאוששות הלילית של העץ.

ממצאים ראשוניים אלו מדגישים את חשיבות התאמת הזן והכנה לתנאי חום הולכים ומחריפים, ואת הצורך במחקר נוסף והרחבת חלקות הניסוי לזנים ולאזורים נוספים בישראל, על מנת לאפשר תכנון מיטבי של מטעים צפופים בעידן של שינויי אקלים.

מדידת צריכת מים ודשן במטע תפוח צפוף

רועי גולן ועומר קריין מו'פ צפון במיגל, חוות מתיתיהו

בשנים האחרונות ענף התפוח בישראל מתמודד עם ירידה מתמשכת ברווחיות, הנובעת מעלייה בהיקפי היבוא, חדירת זנים חדשים מן היבוא לשוק והצטמצמות הכדאיות הכלכלית של חלק מהזנים המסורתיים. מגמות אלו מציבות את ענף התפוח בפני אתגר משמעותי ואף משבר קיומי. בהתאם לכך גובשה בחוות מתיתיהו תכנית “תפוח ,”2030 שמטרתה לפתח מודלים חדשניים לשיפור איכות הפרי והשבת הרווחיות לענף.

התוכנית נשענת על יישום נטיעות צפופות של שתילי תפוח מורכבים, בצפיפות של 285 – 400 עצים לדונם, שימוש בשיטות השקיה מדויקות וחסכוניות, ופיתוח משטרי דישון חדשים המותאמים לצרכים הפיזיולוגיים של העץ בתנאי גידול אלה. מהלך זה, הנתמך על ידי משרד החקלאות, נועד להוביל בעתיד להחלפה נרחבת של מטעי התפוח בישראל ולהתאמת הענף לאתגרי הייצור, הכלכלה והסביבה.

אחת ההנחות המרכזיות העומדות בבסיס המחקר היא כי המלצות הדישון הקיימות אינן מותאמות באופן מלא למטעים צפופים המבוססים על כנות מרסנות, וכי עודפי חנקן עלולים לפגוע בפוריות הקרקע, באורגניזמים החיים בה, להשפיע לרעה על התפתחות העצים ואיכות הפרי, ואף לגרום לזיהום סביבתי משמעותי – לרבות דליפת חנקן למי השתייה.

במחקר המוצג נבחנים שלושה משטרי דישון שונים והשפעתם על קצב הצימוח, היבול ואיכותו במטע תפוח הפועל לפי פרוטוקול גידול חדש. ההרצאה מתמקדת בתוצאות שנאספו עד סוף שנת 2024 – שנת הניבה הראשונה של המטע – ותדון במשמעותן היישומית של הממצאים לתכנון מדויק של השקיה ודישון במטעים צפופים, במטרה לשפר את איכות הפרי, לשמור על פוריות הקרקע, ולקדם חקלאות יעילה ובת ־ קיימא לאורך זמן.

טיפולי מטע ואחסון לשימור הגוון הירוק של פירות גרני סמית

שאול נשיץ – המרכז לחדשנות בפוסטהרבסט, מיגל

זן התפוח גרני סמית ניחן ביתרונות רבים העושים אותו אחד מזני התפוח המתאימים ביותר לגידול בישראל גם על רקע שינוי האקלים. הביקוש לפירות גרני סמית בעלי גוון קליפה ירוק כהה מביא להקדמת הקטיף של הזן, הקדמה הגורמת להגברת רגישות הפרי למחלות אחסון חימצוניות "(נזקי צינה)" עקב רמות נמוכות של מעכבי חמצון אנדוגניים ברקמות הפרי. בעבודה המתוארת נבחנו מספר אסטרטגיות לשימור הגוון הירוק של קליפת פירות גרני סמית מקטיף מוקדם תוך שמירה על איכות הפרי באחסון ממושך. נמצא כי השהית הפרי בטמפרטורה של 4-8 מ"צ מיד לאחר הקטיף הביאה להבשלת הפירות. נדרשו כ14- ימי השהיה עד תחילת ייצור אתילן, תלוי במועד הקטיף. השהית הפרי בטמפרטורה גבוהה בתנאי אווירה רוויה בחמצן לא גרמה להופעת סימפטומים של צירבון ומנעה התפתחות של החמה פנימית במהלך אחסון ממושך. חשיפת הפרי ל1-MCP- בתום ההשהיה עיכבה את הצהבת הפרי ואת התרככותו במהלך האחסון. עוד נמצא כי שני ריסוסים בbenzyladenine- או במגנזיום סולפאט 4 ו2- שבועות לפני הקטיף היו יעילים בשימור הגוון הירוק של הקליפה במהלך האחסון וחיי מדף. ריסוסים בתכשיר מנגן או בbresinosterol- באותם מועדים לא נמצא יעיל

בחינת עומסי פרי בקיווי להגדרת יעדי דילול

מיכל אקרמן-לברט, משה עגיב, משה ליטוין, איל יונאי (מו"פ צפון,) אברהם צימרמן (צימי,) רונן פורת (משק רמת מגשימים,) חגי דריילינגר (משק עין זיוון,) נורי מורג, רז ליבנה (משק אלרום)

בישראל נטועים כיום כ3000- דונם קיווי, והיקף המטעים ממשיך לגדול בהתמדה. גודל הפרי מהווה גורם כלכלי חשוב. בקיווי, מרבית הפרחים מתפתחים לפירות, אך בהיעדר דילול יזום של פרחים או חנטים צעירים, מתקבלים פירות קטנים בעלי ערך מסחרי נמוך.

החקלאים מבצעים כיום דילול ידני של פקעי פריחה בשלב המכונה "כפתורי פריחה," שבו פקעי הפריחה עדיין סגורים טרם פתיחת הפרח. תהליך זה כולל הסרת הפרחים הלטרליים והשארת הפרח המרכזי בלבד "(הסרת כתפיים,)" תוך שמירה על שלושה עד ארבעה פקעי פריחה (כפתורים) בכל שריג. פעולה זו מתבצעת ידנית ודורשת השקעה של 10–3 ימי עבודה לדונם, מה שמוביל לעלויות גבוהות במיוחד וצורך בכמות גדולה של עובדים בעונת האביב, שבה קיים מחסור בכוח עבודה זמין עקב חפיפה עם קטיף דובדבנים ודילול תפוחים.

כיום, לא קיימים פרוטוקולים יעילים לדילול כימי בקיווי, לא בישראל ולא בעולם. מצב זה מדגיש את הצורך הדחוף בפיתוח פתרון שיצמצם את התלות בכוח אדם, ייעל את תהליך הדילול, וישמור על יבול איכותי ורווחי. המחקר הנוכחי נועד לענות על צורך זה. במסגרת המחקר נערכו ניסויים בשלושה נושאים מרכזיים:

·  בחינת עומסי פרי : השוואה של שלושה עומסי פרי שונים- נמוך, משקי וגבוה, בשלושה משקים שונים לאורך שלוש שנות ניסוי )2023-2025( מצביעים על אפשרות להשגת יבול גבוה יותר לדונם בהשוואה ליבול המשקי, תוך שמירה על גודל פרי מסחרי, ללא פגיעה משמעותית בפריחה החוזרת.

·  בדיקת יעילות חומרים לדילול כימי בשלבים מוקדמים של הפריחה :חומרים כגון ATS , ברוויס ועוד נבדקו בשלבים מוקדמים של הפריחה והחנטה, אך לא נמצאו יעילים כלל לדילול פרחים וחנטים בקיווי.

·  שימוש בג'יברלין לעיכוב אינדוקציה לפריחה: טיפולים בג'יברלין במהלך הקיץ הראו פוטנציאל להפחתת כמות הפרחים והפרחים הלטרליים (כתפיים) בשנה העוקבת, תוך שמירה על איכות הפרי. אנו ממשיכים בפיתוח פרוטוקול זה, אשר נבחן בצורה חצי מסחרית במשק אלרום.

תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות שבאיזון בין עומס הפרי, גודלו, העלויות הכלכליות בדילול כפתורים ידני ותהליכי עבודה יעילים.