בפרדס

הנחיות לחודשים ינואר-פברואר 2026

הדפון הוכן על ידי מדריכי ההדרים: יוסי גרינברג, שוקי קנוניץ', דניאל קלוסקי, עמירם לוי שקד, יחזקאל הראש, שחם מגידיש, יעקב הרצנו, נוה הרצנו-גל וניצן רוטמן

ראשית, נציין שנותר עדיין חטוף חלל אחרון בעזה – רן גואילי ז"ל, נקוה להחזרתו בהקדם למשפחתו ולקבורה בישראל.

עד כתיבת דפון זה כמות המשקעים בסך הכול הייתה נמוכה יחסית לממוצע הרב-שנתי באותה תקופה ברוב חלקי הארץ, למעט אזור החוף מראש הנקרה ועד תל אביב.

בתחילת העונה התמורה לאשכוליות הייתה נמוכה יחסית לתמורה הרב-שנתית. בחודשים ספטמבר עד נובמבר עדיין נמצאה בשוק האשכולית האדומה הדרום אפריקאית, ובהמשך העונה נכנס פרי מתחרה מספרד ומטורקיה שפגע אף הוא במחיר הגבוה יחסית. בנוסף לכך, נפגע מאוד היצוא למזרח הרחוק בעטיה של המשך חסימת מעבר המים בבאב-אל-מנדב על ידי החות'ים מתימן, נתון שמצריך את הקפת אפריקה והארכת המסע של הפרי בשבועיים לפחות, ואנו מקווים לפתיחתם של מעברים אלה בתקופה הקרובה.

המחירים בתעשיית האשכוליות נאמדים ב-0.8-0.6 ₪ לק"ג בשער הפרדס. לצערנו, הביקוש לאשכולית הלבנה ביצוא ובתעשיית המיצים נמוך ביותר. מחיר הת"זים בשער הפרדס הוא כ- 1.20 ₪ לק"ג. קטיף הזן 'אורי' החל כבר בחודש דצמבר, ויבוליו טובים השנה במרבית אזורי הארץ. אנו מקווים למחירים גבוהים לפירות מזן זה בתחילת העונה, ומקווים כי גם בהמשך העונה התמורה עבורו תהיה טובה. להזכירכם, הזן 'אורי' הוא הזן העיקרי והמוביל בענף ההדרים ומהווה כרבע משטחי ההדרים בארץ. בשנה הנוכחית אנו מצפים ליבול טוב וליצוא של כ-90,000 טון של פרי מהזן אורי. הפרדסנים מתבקשים להמשיך את הפיקוח אחר מזיקים בחלקותיהם במהלך העונה כולה, עד לסיום מוחלט של הקטיף. יש לפעול בנושא הזבוב ובנושא העת"מ לפי ההמלצות שפורסמו בדפונים בעבר. לקבלת התמורה המרבית מהפרי, עלינו להקפיד לכוון את גידולו ליעדים השונים: ליצוא, לתעשייה או לשוק המקומי, בהתאם למחירים הצפויים להתקבל ממשווקי הפרי השונים. במקביל לקטיף הפרי ולשיווקו, יש להכין את הפרדסים לעונה הבאה, ולכן מומלץ לפעול בהתאם להנחיות המופיעות בדפון זה.

אזהרה: עד להודעה חדשה מומלץ לא לטעת זנים שונים על כנת המקרופילה, כיוון שנמצא שהיא גורמת במקרים רבים להתנוונות העצים. כנת המקרופילה רגישה ביותר לנקרון העצה ועלולה לנוון עץ במקרה שהרוכב שהורכב עליה נגוע במחלה זו.

גיזום ודילול עצים בפרדס

מומלץ לגזום או לדלל עצים בחלקות שהסתיים בהן הקטיף ושהן אינן מועדות לפגיעת קרה ולרוחות במהלך החורף. בחלקות המועדות לקרה ולרוחות חזקות – כדאי להמתין לסוף החורף, כיוון שהתקופה שבה הקרה שכיחה באזורים השונים מתרחשת בדרך כלל בין אמצע חודש דצמבר לתחילת פברואר. שיטות הגיזום והדילול תלויות בזן, במועד הקטיף, בשיטת הקטיף ובאזור. 

בזן אורי לא מומלץ לבצע גיזום מכני של צמרת, שדרה ומעברים מחודש פברואר עד אמצע יוני, משום שייגרם לבלוב נמרץ המתחרה בחנטים שנוצרים באותה תקופה, תהיה נשירת יתר של חנטים אלה ויתקבל יבול נמוך בעצים. מסיבה זו יש להימנע מהגיזומים שהוזכרו בתקופה האמורה, ולבצעם לפני חודש פברואר או אחרי חודש יוני, בתום תקופת נשירת החנטים הטבעית. במהלך השנה כולה ניתן לבצע גיזום ידני שאינו מעודד לבלוב, כמו גיזום יבש, ניקוי זרועות וגזע מצימוח מיותר והסרת ענפים מבסיסם.

דילול עצים – ניתן להגדיל את היבול ואת גודל הפרי באמצעות דילול מחצית מהעצים בחלקות שניטעו בצפיפות גבוהה ועל ידי פתיחת מעברים בין העצים. מומלץ לדלל בהדרגה במהלך 4 שנים (שמינית מהעצים מדי שנה) חלקות בצפיפות של 100-70 עצים לדונם ויותר; או במהלך 6 שנים (1/12 מהעצים) – חלקות בצפיפות של 70-50 עצים לדונם. בעונה שלפני הדילול תבוצע הכנה אליו, שתכלול גיזום מעברים רק בעצים המיועדים לדילול. בדילול ארבע-שנתי יש לדלל בשנה הראשונה כל עץ רביעי בכל השורות הזוגיות; בשנה השנייה יש לדלל כל עץ רביעי בשורות האי-זוגיות; בשנה השלישית יש לדלל את העץ האמצעי בשלשות העצים בכל השורות הזוגיות; בשנה הרביעית יש לדלל את העץ המרכזי בשלשות העצים בכל השורות האי-זוגיות.

בחלקות צפופות מאוד יש לדלל בקצב מהיר יותר מהמוצע לעיל.

תרשים סדר דילול העצים

אין לדלל פרדסים החולים במחלות ניווניות, כמו ריקבון ספוגי, פקלת, מאלסקו, טריסטזה ואי-התאם. את הגדמים של העצים שדוללו רצוי להמית, ואם מופיעה פטריית הגנודרמה, היא תטופל בתכשיר נחושת.

גיזום מכני, צמרת ושדרה – כעיקרון, מומלץ לגזום באופן ידני עצי הדר, כיוון שגיזומים מכניים מפחיתים את היבולים ואינם משפיעים באופן חיובי, בעיקר על זנים קשי חנטה ומעוטי יבול. בכל מקרה, אם יש אילוצים הנובעים ממחסור בכוח אדם, יש לבצע בהדרגה פתיחת שדרות והנמכת גובה במהלך שנים אחדות, ולא בפעם אחת (גיזום חריף גורם לפחיתה ביבול המלווה בצימוח חזק).

גיזום צמרת מכני עדין יבוצע באלכסון בזווית של 30-20 מעלות מקו האופק משני צדי השורה. יש להימנע ככל האפשר מגיזום ענפים עבים ולגזום את השרביטים הצעירים בגובה של כ-40-30 ס"מ מבסיסם. כאשר מבוצע מדי שנה גיזום מכני, צמרת העץ מתעבה בצפיפות ונאטמת לאור, ואז יש לגזום ענפים באופן ידני ומבוקר. 

גיזום שדרה מכני או ידני יבוצע באלכסון למניעת סגירת המעברים, לשמירת מרווח סביר בין חופות העצים של שורות סמוכות ולהבטחת משטר אור תקין ותנועה חופשית של כלים מכניים. רוחב המעבר הרצוי הוא בין 1.5 ל-2.0 מטרים בסמוך לקרקע; ובין 2.5 ל-3.5 מטרים בגובה 3-2 מטרים מפני הקרקע. פתיחת השדרות תיעשה באמצעות גיזום ענפים בולטים מקו החופה.

קישור לתיאור ויזואלי של גיזום מכני של שדרה וצמרת באשכוליות: 

גיזום שמלה: שמלת עץ נמוכה מאוד בעצים מבוגרים יש לקצר לגובה של חצי מטר מהקרקע, כדי להגן על הפרי מהידבקות בריקבון חום ולמנוע עליית מזיקים (כנימות, נמלים, חלזונות ועוד) מהקרקע לפרי ולשאר חלקי העץ. אם הקרקע מושקית במים מושבים, יש להקפיד ביותר על מניעת המגע בינה לבין הפירות. הרמת השמלה מאפשרת יישום יעיל יותר של קוטלי עשבים והדברה טובה יותר של מטפסים קשי הדברה. 

גיזום שמלה בחלקות המיועדות לשיווק לסין – פטריית הפיטופטורה סרינגה נחשבת בסין פטריית הסגר, ואסור בתכלית האיסור שיגיע לשם אפילו פרי אחד המאולח בה. הסינים דורשים להקפיד בעת הקטיף על מרחק מינימלי של 40 ס"מ בין הקרקע לשמלת העץ. דרישה זו מחייבת גיזום שמלה של 70-60 ס"מ לפני האביב, מתוך הנחה שפירות העץ, בשל כובד משקלם, גורמים להנמכת ענפי העץ. בשנתיים האחרונות היצוא לסין פחת מאוד.

פתיחת חלון (חילון) מוסיפה הארה בחובו של העץ ומפחיתה מגובהו במרכז השורה. תוספת ההארה בתוך העץ ממזערת התייבשות של ענפים, שבעטיים נגרמים שפשופים ונזקים לפרי, משפרת את החנטה בחובו של העץ ותורמת לתוספת יבול המוגן מפגעי מזג האוויר. זהירות! יש למנוע פתיחה חזקה מדיי של החלון, כדי למנוע קרינה ומכות שמש, העלולות לגרום גם להתפתחות הפטרייה השחורה. הפטרייה השחורה נפוצה בזן סטאר רובי, אך נמצאת גם בזנים נוספים.

פתיחת דלת נעשית באמצעות הוצאת גזרה (פרוסה) של שישית עד רבע מהיקף העץ, מבסיס העץ עד לגובה של שני שלישים ממנו, ומהיקפו עד לגזע. מרכז הדלת יופנה למרכז השורה. פתיחת הדלת תיעשה לכיוון צפון בשורות הנטועות ממזרח למערב, ובכיוון מזרח בנטיעת צפון-דרום. רצוי להימנע מפתיחת דלת לכיוון דרום ולכיוון מערב מחשש לפגיעת מכות שמש וחום בגזע ובזרועות העץ. יש להלבין זרועות וענפים ראשיים שנחשפו לקרינת שמש כתוצאה מפתיחת הדלת, כדי למנוע מכות שמש. פתיחת הדלת משפרת את יעילות הריסוסים ומאפשרת גישה קלה למרכז העץ לצורך חיגור וקטיף. יש להסיר בקביעות את כל הלבלובים המתפתחים על הזרועות ולסלק ענפים הצומחים לתוך הדלת, כדי למנוע את סגירתה. 

גיזום מעברים – מומלץ לגזום מעברים בין העצים ברוחב של 1.0-0.5 מטר בין עץ לעץ מהקרקע עד לצמרות. במרווח נטיעה של 2 מטרים בין העצים – מומלץ גיזום מעבר של 0.5 מטר; במרווח נטיעה של 3 מטרים בין העצים – מומלץ גיזום מעבר של 0.75 מטר; ובמרווח נטיעה של 4 מטרים בין העצים – מומלץ גיזום מעבר של מטר אחד. גיזום זה מונע את התייבשות האזור בין העצים ומגדיל את שטח הפנים הנושא פרי גדול. רצוי לגזום מחצית מהמעברים בחלקה מדי שנה. הגיזום ייעשה לסירוגין, כלומר מעבר אחד – כן, ומעבר אחד – לא, ובשנה שלאחר מכן – רוטציה במעברים, וחוזר חלילה.

 גיזום ודילול ידני של ענפים בחופת העץ – יש לדלל רבע עד שליש מענפי העץ על ידי גיזום ידני, תוך החלפת ענפים זקנים בענפים צעירים. גיזום זה משמש לעיצוב העץ לממדים הרצויים (גובה ורוחב) ולפתיחת החופה לאור; מפחית התייבשויות פנימיות; מעודד צימוח צעיר; מפחית התפרצויות של מזיקים שונים ומשפר את יישום התכשירים בריסוס. הגיזום הידני מומלץ במיוחד בזנים שגודל הפרי בהם משמעותי מאוד, משום שענפים צעירים נוטים לשאת אמנם פחות פרי, אך הוא גדול יותר מענפים מבוגרים.

סטאר רובי – עקב רגישותו הרבה לחום נפגע זן זה מהמחלה סכיטלידום ליגניקולי – ההתמוטטות השחורה. מומלץ להימנע מגיזום מכני חריף, ורצוי לגזום ידנית, כך שזרועות העץ וגזעו לא ייחשפו לקרינת השמש. ענפים שנחשפו לשמש יש להלבין בתכשירי הלבנה. יש לבצע את הגיזום בחורף, מיד לאחר הקטיף. רצוי להימנע מגיזום צמרת מכני החל מחודש מרס.

קישור לסרטון המתאר גיזום ידני בזן סטאר רובי:

פומלית וליים – בזנים אלו יש חשיבות מרובה לשיווק פרי ירוק, ולכן יש לגזום ולדלל את הענפים במעטפת העץ, לפתוח דלתות ולגזום לפתיחת מרווחים בין העצים ולהרמת שמלת העץ. יש להרבות בפעולות החושפות את הפרי לתאורה. פרי הנמצא בצפיפות או בצל ישבור צבע לצהוב.

מועד גיזום לימון וליים – המועד המומלץ לביצוע הגיזום הוא עונת האביב, מחשש לפגיעה בעץ כתוצאה מאירועי קרה במהלך החורף, ולעידוד צימוח צעיר חורפי הרגיש למאלסקו. הלימון והליים רגישים מאוד לקרה. חלקות שנגזמו בעבר בתחילת החורף, נפגעו כתוצאה מהקרה, ולכן לא פרחו ולא הניבו פרי בעונה העוקבת.

קישור לסרטון בנושא גיזום הליים:  https://youtu.be/qduvR3bdkUs

אורי וזנים סירוגיים למיניהם – יש להימנע מגיזום צמרת ושדרה לאחר שנת שפע ולקראת שנת השפל. עיקר הפרי בשנת שפל אמור לחנוט על פריחה בענפים שצמחו בחלקו העליון של העץ בשנה החולפת ובמעטפת העץ החיצונית. לקראת שנת שפע רצוי לבצע גיזום מוקפד יחסית בצמרת ובשדרת העצים, ולגזום את כל המעברים, במטרה לווסת את הסירוגיות בזנים הללו.

גיזום מיוחד לזן אודם – הזן אודם הוא זן פורה מאוד בדרך כלל, בעיקר לאחר שנת שפל. הגיזום באודם ייעשה בשונה משאר הזנים, כמתואר: בנוסף לדלת, יש לפתוח בעץ מפרצים ברוחב של 40-30 ס"מ מתחתית העץ ועד הצמרת. המפרצים ייפתחו בצד העץ הנגדי לדלת ובצדי העץ בחלק הפונה לעצים השכנים. גיזום זה יחלק את העץ ל-4 חלקים נפרדים. בנוסף, יש לדלל ענפים במעטפת העץ במקומות צפופי ענפונים ועלווה. מטרת הגיזום היא לדלל במקור חלק מהפריחה ולאפשר גישה טובה לריסוסי ההגדלה והדילול, גם הידני במידת הצורך.

קישורים לסרטונים בנושא גיזום עצי אודם:

https://youtu.be/EVnhSLb3ZO4

https://youtu.be/NDBQVQ-P_Og

הלבנה – זרועות וענפים ראשיים, שנחשפו לשמש כתוצאה מגיזום חריף, יש להלבין עד תחילת חודש מאי למניעת מכות שמש והתפתחות פטריית הסכיטלידום ליגניקולי – מחלת ההתמוטטות השחורה.

יש לחטא מיד את פצעי הגיזום במרק בורדו 2% ולכסותם במשחת עצים על בסיס אספלט (תפזהיל) לאיטום.  

ריסוסים במווסתי צמיחה

ריסוס  ב-2,4-D   להפחתת נשירת פרי ולהארכת עונת הקטיף בהדרים

בחלקות הנקטפות באמצע חודש פברואר ולאחר מכן, מומלץ לרסס ב- -D2,4 בריכוז 18 ח"מ במחצית חודש ינואר. תכשיר ה- 2,4-D המשווק עתה בארץ הוא פאסטפרוט. לקבלת ריכוז של 18 ח"מ ח"פ, יש להוסיף 18 סמ"ק תכשיר ל-100 ליטר מים (ריכוז הפאסטפרוט בתמיסה: 0.018%). יש לשלב את הפאסטפרוט במשטח טיבולין בריכוז 0.025%, כפי שרשום בתווית.

בניסויים שערכנו לאחרונה נמצא כי שילוב של תכשירי נחושת ותכשיר הפאסטפרוט יפחית מיעילות הפאסטפרוט בעיכוב נשירת הפרי. לפיכך, אין לשלב פאסטפרוט בתכשירי נחושת.

ריסוס בג'יברלין לשמירת חיוניות הפרי

לשמירה על חיוניות הפרי מומלץ לרסס בג'יברלין בחלקות המיועדות לקטיף מאוחר בזנים אורי, שמוטי, לימון, אודם ואשכולית לבנה ליצוא.

הריסוס בג'יברלין בזן אורי, אשר בוצע בחודש נובמבר, אינו שומר על מוצקות הפרי לאחר חודש פברואר. בחלקות אורי, האמורות להיקטף לאחר אמצע חודש פברואר, מומלץ לרסס ריסוס שני בג'יברלין במחצית חודש ינואר. הריסוס יעכב את קצב התבלות הפרי וישמור על מוצקותו בקטיף מאוחר. נוסחת הריסוס: 10 ח"מ ₃GA + חומצה זרחתית בריכוז 0.1% + משטח הרשום בתווית של תכשיר הג'יברלין.

הערה: ריסוס בחומרים מווסתי צמיחה ייעשה אך ורק בזנים ובחומרים המורשים, בהתאם לרשום בתוויות.

הגנה בפני קרה

עד סוף חודש מרס יש סיכוי לאירועי קרה, והדבר מחייב היערכות מתאימה למניעת נזקים. הזנים הרגישים ביותר לקרה הם: אתרוג, ליים, לימון ופומלו, במיוחד אלה המורכבים על כנות לימוניות. בחלקות המועדות לקרה בשל מיקומן הטופוגרפי, ניתן להיעזר באמצעים פשוטים וזולים יחסית לצמצום הנזק ככל האפשר. השטח צריך להיות נקי מעשבים ולח כדי לעודד את קליטת החום, לאגור אותו בשעות היום ולפלוט אותו בחזרה בשעות הלילה. לחות הקרקע מבטיחה מוליכות טובה של חום בקליטה ובפליטה. אם חלף זמן רב מהגשם האחרון ופני הקרקע יבשים – יש להשקות השקיה קלה. דילול ענפים בחלקם התחתון של משברי הרוח משפר את ניקוז האוויר הקר. למניעת נזק בלתי הפיך בעצים צעירים, עוטפים את הגזעים עד לגובה של 50-40 ס"מ מעל פני הקרקע בקרטון גלי. לקראת קרה קשה מפעילים המטרה או התזה במקומות המועדים לנזק, ומפסיקים להרטיב רק לאחר שכל הקרח שנוצר במהלך הקרה נמס.

הדברת מזיקים

פיקוח מזיקים – פיקוח מזיקים במהלך העונה חיוני לצורך ניטור המזיקים השונים בפרדס ולהדברתם. יש חשיבות רבה לניטור בפרדס גם בעונת החורף בעיקר בשל שלושה מזיקים: זבוב הים התיכון, זבוב פרי האפרסק ועש התפוח המדומה, הפעילים כל עוד יש פרי בחלקה. אין לשכוח כי מזיקים אלה הם מזיקי הסגר במרבית מיעדי היצוא, ולכן חשוב מאוד שיגיע לבתי האריזה פרי נקי ככל הניתן וחף מביצים, מרימות ומזחלים של המזיקים הללו. מומלץ לפקוח עין ולשים לב גם להופעתן של אקריות, כאקרית ארגמנית ואקרית חלודה בזנים אפילים, אשר בחורף חמים עלולות להסב נזקים לגידול.

כנימה אדומה – בתקופה זו של קטיפים, אריזה וסיום העונה בחלק מהזנים, חשוב לבחון את הפרי שבמכלים במהלך הקטיף ואת תעודות האריזה מבתי האריזה, כדי לזהות חלקות הנגועות בכנימה אדומה בפרי, כדי להחליט לגבי תליית מלכודות לבלבול זכרים (נדיפיות) למניעת הופעת דור חדש של הכנימה בפרדס.

בחלקה, שבה הוחלט על ביצוע 'בלבול', מומלץ לתלות מלכודת ניטור (זמינה אצל חברת "ביו יום") מאמצע פברואר, כדי לזהות תחילת תעופת זכרים בחלקה. כיום נדיפיות בלבול זמינות להזמנה מחברת "לוקסמבורג".  שיטה זו אינה בגדר "שגר ושכח", אלא דורשת ליווי צמוד וניטור הנגיעות בכנימה במשך השנה.

זבוב הים התיכון – באזור הצפון, מאצבע הגליל ועד רמת סירין, נראו לכידות מעטות עד אוקטובר, אך מאמצע אוקטובר הייתה עלייה בלכידות שבאה לידי ביטוי עד סוף דצמבר. בפרדסים הצמודים לשטח אורבני, יש עדות לנוכחות גבוהה של הזבוב, בהתאם לרגישות הזנים ולניטור המזיק. עם כניסת החורף פעילות המזיק צפויה להיחלש משמעותית. מזיק זה הוא מזיק הסגר במדינות רבות, שאינן סובלות רימות זבוב או ביצים בפרי, ולכן נדרשים הפרדסנים לגלות ערנות רבה לנושא. מאזורים שונים ברחבי הארץ מתקבלים דיווחים על נגיעות מתגברת מדצמבר עד תחילת ינואר בפירות מזנים שהקטיף בהם עדיין לא הסתיים (כמו אור), ולכן יש להמשיך להקפיד על ניטור פרי ועל איתור רימות וביצים. אם נראית נגיעות בזבוב הים התיכון בחלקות, יש לדווח מיד למדריך ההדרים ולרכז ההדברה האזורי.

זבוב האפרסק – Bactrocera zonata – מזיק זה נמצא כבר כמה שנים באזור גוש דן, אך מבחינים בסימנים להתפשטותו באזורים נוספים בארץ: החוף, עמק הירדן, בקעת הירדן, עמק יזרעאל, סביב הכנרת, עמק החולה והגליל המערבי, הנגב המערבי והערבה. בפרדסים הנמצאים באזור הנגוע, פועלים למניעת הזבוב בשיטה מערכתית, שגובשה על ידי השירותים להגנת הצומח, במטרה לאפשר את יצוא ההדרים מאזור זה גם לאיחוד האירופי.

מרבית הפעולות מבוצעות, כאמור, בגישה המערכתית על ידי עובדי השירותים להגנת הצומח והמכון להדברה של ענף ההדרים במועצת הצמחים.

הניטור נעשה על ידי אנשי השירותים להגנת הצומח בכל הארץ. באזורים שנמצאו נגועים, מבוצעת משיכה של הזכרים באמצעות התכשיר מתיל יוגנול, המיושם במתקנים על ידי השירותים להגנת הצומח.

ההדברה נגד זבוב האפרסק מבוצעת על ידי ענף ההדרים, בדומה להדברת זבוב הים התיכון, בריסוס אווירי וקרקעי בסקסס.

בדיקות הפרי בבתי האריזה מבוצעות בדומה לבדיקות העת"מ: מבדק שער, מבדק קו (מבדק קנ"ט) ומבדק המוצר המוגמר. כאשר נמצא פרי נגוע ברימת זבוב, יש לשלוח אותו לבדיקת השירותים להגנת הצומח, כדי לבחון מהיבט גנטי אם מדובר בזבוב האפרסק או בזבוב הים התיכון. נכון להיום, לא ניתן להבדיל ויזואלית בשדה בין רימות שני הזבובים.

לגבי שני מיני הזבוב, חשוב לציין כי בשנה עם משקעים נמוכים מאוד גוברים הסיכויים של הרימות בקרקע לשרוד.

חלקות הנגועות בפייחת – להסרת הפייחת מומלץ לרסס בשמן קיצי בריכוז 1%. לאחר הריסוס יש להמתין לפחות שבוע לפני הקטיף. הריסוס בשמן גורם לריכוך הפייחת ולשטיפתה על ידי הגשם ובבית האריזה.

אקרית חלודה ואקרית ארגמנית – בעת כתיבת דפון זה נראו עדיין בחלקות ברחבי הארץ מוקדים בודדים של אקרית חלודה ואקרית ארגמנית. חשוב שלא להגיע למצב של נשירת עלווה כתוצאה מנזקי האקריות. כאשר רמת האקריות נמוכה, אין צורך לרסס בכל מחיר. בחלקות שבהן לא בוצע ריסוס במהירות המתאימה להדברת מזיקים או שפתח הדלת בהן לא רחב ופתוח מספיק, ייתכן שההדברה לא הייתה יעילה מספיק, כך ששרדו אקריות אחדות, אשר התרבו והסבו נזקים לפרי.

אקרית אדומה שטוחה (שטוחנית) – השנה נגרם נזק משטוחנית ההדר בכמה חלקות באזורי הארץ. למרות שהחלקות רוססו, חלק מהאקריות התרבו והסבו נזק. ריסוס בתכשירי גופרית לא הוכיח עצמו כיעיל במרבית המקרים. השטוחנית מעדיפה זני קליפים (אור, מיכל ודומיהם) וגורמת נזק חיצוני בקליפה בצבע חום בהיר. נקסטר 10 הוא עדיין החומר היחיד המורשה לשימוש.  סיכויי התרבותה המהירה של אקרית זו בחודשים ינואר ופברואר הם נמוכים למדיי.

מעקב בררה – במהלך הקטיף חשוב מאוד לבצע מעקב אחר פירות בררה כתוצאה מנגיעות ממזיקים, ולמיינם. אפשר לעשות זאת במכלי הקטיף, בעת הקטיף או בבית האריזה. אם ניתן, מומלץ לבקש מבית האריזה לפרט את סיבות הפסילה כבררה, כיוון שתהיה לכך חשיבות רבה בקביעת ממשק ההדברה בעונה הבאה.

עש התפוח המדומה (עת"מ) – העת"מ הוא המזיק הנפוץ ביותר במרבית אזורי הארץ מעמק יזרעאל ודרומה. זהו מזיק הסגר ונוכחותו על גבי הפרי ובתוכו אסורה בכל יעדי השיווק של פירות ההדר מישראל. פיקוח וניטור המזיק חשובים מאוד, וכך גם הקפדה על מניעת חדירתו לפרדס. אין לקטוף פרי החשוד כנגוע במזיק, ובתי האריזה נדרשים שלא להכניס לתיבות פרי שיש חשש לגביו שהוא נגוע בעש התפוח המדומה.

אם החורף מתחיל באיחור והסתיו ארוך וחם יחסית, עלולה להיראות עלייה בניטור העת"מ במלכודות של השירותים להגנת הצומח ברחבי הארץ וכן בניטור ובפיקוח בפרי אחר ביצים וזחלים של המזיק. הפרדסנים נדרשים להקפיד על ביצוע ההנחיות: בלבול, הדברה, סניטציה בעצים ופיקוח מוגבר בפרי המועבר למכלים. בתי האריזה מתבקשים אף הם להקפיד על ביצוע הפיקוח בגישה המערכתית למניעת הכנסת פירות נגועים ליצוא.

שיטות ואמצעים לניטור ולהדברה של עש התפוח המדומה

ניטור ופיקוח ויזואלי יעילים לאיתור ביצים וזחלים. פרי נגוע שובר צבע מוקדם יחסית לפירות האחרים, ומופעו דומה לפרי הנגוע בזבוב הים התיכון. יש לבדוק גם פרי שנשר על הקרקע. בחלקות הדרים הסמוכות לפונדקאים המועדפים על העש, כמו רימונים ושיחי קיקיון ופלפל בשטחים פתוחים, מומלץ להגביר את הפיקוח.

הצבת מלכודות פרומון בפרדסים מסייעת לניטור בוגרי העש ולבחינת יעילות בלבול המזיק בשטח. המלכודות ניתנות לרכישה בחברת 'אורגני שלי' או בחברת 'ביו-יום'.

אמצעי ההדברה המוצעים כיום למגדלי ההדרים, מופיעים בטבלאות שלהלן.

תכשירי בלבול לעש התפוח המדומה, המורשים לשימוש בהדרים

תכשירי הדברה כנגד עש התפוח המדומה המורשים לשימוש בהדרים

סניטציה – יש להקפיד על איסוף הפרי הנגוע במזיק, כולל פרי שנשר, על סילוקו מהשטח ועל השמדתו, וכן על הדברת שיחי קיקיון בסביבת הפרדס.

איתור פירות נגועים שהוכנסו למכלי הקטיף ולמערך האריזה

לפני תחילת הקטיף יבוצעו ביקורת ופיקוח פרי בחלקה על ידי פקח מטעם בית האריזה או היצואן.

לזיהוי פירות נגועים בעת הקטיף ובזמן שפיכת הפרי למכלים, יש להציב בקר בסמוך למכל. תפקידו של בקר זה הוא לזהות פירות נגועים, להוציאם מהמכל ולהשמידם.

 חשוב!

את רשימת תכשירי ההדברה המותרים לשימוש בתוצרת החקלאית, המיועדת ליצוא, יש לקבל מחברות היצוא השונות. לעתים נראה שוני בריכוזים ובימים מקטיף בחלק מתכשירי ההדברה בין רשימות היצואנים לבין הרשום בתווית. בכל מקרה, יש לבצע את ההוראה של בית האריזה ושל המשווק שיארזו את הפרי.

רשימה כללית של חומרים המותרים ליצוא מופיעה בקישור של מיכל מזעקי:

https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/pesticides-are-allowed-for-use-i-citrus-for-export

פסילת ההדר האסיאתית – Diaphorina citri

הפסילה ניזונה ומתרבה על הלבלוב הצעיר ואף מטילה עליו את ביציה. על הלבלוב הצעיר גדלות גם הנימפות הצעירות. הנזק הישיר שגורם מזיק זה הוא הפרשת טל דבש ומעט עיוות עלים, אך מאיים יותר הנזק המשני: היותה של הפסילה וקטור – נשאית ומפיצה של מחלת הגרינינג, שהיא מחלה בקטריאלית, הקוטלת לחלוטין עצי הדר במקומות רבים בעולם.

כיום אנו עדים למוקדים פזורים של פסילת ההדר האסיאתית – מצפון הארץ, דרך אזור החוף ועד חלקות פרדסים בנגב (הממצא האחרון אותר באזור חצבה שבדרום הארץ).

אנו פונים בבקשה למגדלים לגלות ערנות לנושא בפרדסים ולהודיע למדריכים על כל צימוח חשוד בפרדס. נכון לעכשיו, משימת המגדלים היא להדביר את המזיק בפרדסים כדי לשמור על רמת נגיעות נמוכה ככל האפשר. יש תכשירי הדברה המורשים להדברת הפסילה ומתאימים גם להדברת מזיקים נוספים בפרדס. בדפונים הקודמים פורסמה טבלת התכשירים המורשים לשימוש בו-זמני הן כנגד הפסילה והן כנגד מזיקים אחרים. בטבלה זו מופיעים גם חומרי הדברה הרלוונטיים למזיקים אחרים אך לא הוכחה יעילותם כנגד פסילת ההדר.

לאחרונה ננקטים מאמצים רבים על ידי משרד החקלאות, צוות המדריכים בשה"מ, השירותים להגנת הצומח, המכון להדברה ביולוגית והקרנטינה בחווה של מו"פ צפון (כולל צוות חוקרים וטכנאים) בניהול הפיזור של צרעות טפיליות הספציפיות לפסילת ההדר האסיאתית, במוקדים נגועים, בנוסף על קיום ימי עיון והדרכות פרטניות לחקלאים ולפקחי מזיקים ברחבי הארץ.

ככל הידוע לנו עד כה, מחלת הגרינינג אינה מצויה כיום בארץ. הפסילות שנמצאו ואף החומר הצמחי מהשטח נבדקו לנוכחות מחלת הגרינינג, וכל הממצאים שהתקבלו היו שליליים. עם זאת, מאירועים דומים בעבר, כפי שהתרחשו במדינות המגדלות הדרים בעולם, מחלת הגרינינג הופיעה שנים אחדות לאחר גילוי הפסילה, ולכן יש חשיבות עליונה למלחמת החורמה במזיק זה. אנו מצדנו ממשיכים כל העת לקיים הדרכות בנושא הפסילה ברמה הארצית וברמה האזורית.

בשאלות נוספות ניתן לפנות למדריכי ההדרים באזורים השונים. בכל מקרה של חשד להימצאות פסילה, הנכם מתבקשים לפנות למדריך ההדרים האזורי. אין לשאת את הפסילה בכלי ואין להעבירה מאזור לאזור, אלא המדריך יגיע לפרדס לצורך הזיהוי. יש לסמן את מקום מציאת הפסילה בסרט סימון ברור, כך שניתן יהיה לשוב אליו.

בעת הלבלוב האביבי יש להגביר פיקוח בחלקות, כדי לאתר מבעוד מועד ביצים, נימפות או בוגרות פסילה, ובמקרה של זיהוי יש להעביר דיווח מסודר בהקדם למדריך האזורי.

חשוב!

את רשימת תכשירי ההדברה המותרים לשימוש בגידולים חקלאיים שתוצרתם מיועדת ליצוא, יש לקבל מחברות היצואה שונות. לעתים נראה שוני בריכוזי תכשירי ההדברה ובימים המותרים מהקטיף בין רשימות היצואנים לבין הרשום בתווית. בכל מקרה, יש לבצע את ההוראה של בית האריזה ושל המשווק שיארזו את הפרי.

דישון

בניית תוכנית דישון לפי ניתוח תוצאות בדיקות עלים   

בניית תוכנית הדישון מבוססת על ערכי מינרלים מבדיקות עלים שנעשו בחודשים אוגוסט-אוקטובר. באמצעות טבלת הערכים ניתן לעדכן את משטר הדישון, אך לא ניתן להגיע לכמויות יישום מדויקות. יש להתאים את כמות הדשן לעקרונות המצוינים בהמשך ולידע שנצבר בכל חלקה.

ריכוז היסודות הרצוי בעלים בשיטת השרפה

1. רמת הסידן בעלים משמשת בעיקר לקביעה בדבר רמת האמינות של הדגימה ואם מדובר בעלים דיאגנוסטיים סבירים, כאשר הטווח הנורמטיבי נע בין 3% ל-6%. מעבר לטווח זה יש להתייחס ליתר היסודות באותה דגימת עלים בספקנות.
2. רמות הדישון ייקבעו על פי טבלת ערכי רמת היסודות בבדיקת העלים בהתאם לשלוש הרמות המצוינות להלן. השלמת היסודות (מקרו-אלמנטים ומיקרו-אלמנטים) תיעשה במלואה כשהחלקה מושקית במים שפירים. בחלקות שבהן משקים במי קולחים, ייתכן שחלק מהזנת העצים תתבסס על ריכוזי היסודות במים. במקרים אלו רצוי להיעזר במדריך בחישוב תכולת המינרלים במי הקולחים, כחלק מבניית תוכנית דישון שנתית. יש לציין כי בשנים האחרונות, עם השדרוג בטיפול בשפכים, חלה ירידה ברמת יסודות ההזנה במי הקולחים.
3. בחלקות המושקות במי התפלה (גם באלה שבהן מי הרקע של הקולחים הוא מההתפלה) יש צורך לעתים בהשלמת יסודות כמגניון, סידן וגופרית כל זאת כתלות בסוג הקרקע.

חנקן, זרחן, אשלגן, מגנזיום, סידן (אחוז מחומר יבש), אבץ, מנגן, ברזל (ח"מ מחומר יבש(

המלצות לדישון בפרדס לפי בדיקות העלים

1. הטבלה שלהלן מציגה את המלצת הדישון בשלוש רמות טווח של ריכוז היסוד בעלים: רצוי (אופטימלי), גבוה מהרצוי ונמוך מהרצוי. ערכי מנות הדשן המומלצות כלליים בלבד, וכאשר ערכי המינרלים גבוהים או נמוכים מאוד, יש להיוועץ במדריך להתאמת מנת הדישון הרצויה לעונה הבאה.
2. הכמויות מתייחסות לדונם לעונה בפרדס בוגר.
3. חקלאים שלא שלחו בדיקות עלים למעבדה בסתיו, וצפויים לקבל יבול סביר, ידשנו בעונה העוקבת לפי הרמות המופיעות בטבלת הדישון שלהלן בעמודה "בטווח הרצוי", כלומר: 25 ק"ג/דונם חנקן צרוף; 3 ק"ג/דונם תחמוצת זרחן; ו-18 ק"ג/דונם תחמוצת אשלגן.

ערכי סף בעלים של נתרן, כלור ובורון

אם יש חשש להמלחה בעצים, יוספו גם היסודות נתרן וכלור לטופס הבדיקה במעבדת שירות שדה, בהיותם מהווים גורם עיקרי לנזקי המלחה בסביבת השורשים ובעצים. במקומות שבעבר הייתה בהם רמת בורון גבוהה בקרקע, יש לבדוק גם את ערכי הבורון בעלים.

ערכי הסף להימצאות המלחה בעצים:

נתרן – 0.2% מחומר יבש.

כלור – 0.45% מחומר יבש.

בורון – 280 מ"ג/ק"ג.

דישון אשלגני חורפי

פרדסנים המשלימים את מנת האשלגן באמצעות פיזור אשלגן כלורי בחורף, יפזרו את מנת הדשן לאורך שלוחת הטפטוף במרחק של עד 30 ס"מ מכל צד של השלוחה. אין ליצור גושי דשן העלולים לגרום להמלחה. את פיזור האשלגן יש לבצע בסמוך לזמן ירידת המשקעים, ובמקרה שכמות המשקעים אינה מספקת, ניתן להפעיל באופן טכני את ההשקיה במהלך עונת החורף, ובכך למוסס את הדשן המוצק.

תרומת הדישון באשלגן בחורף

אשלגן כלורי מכיל את היון כלוריד שאינו רצוי לצמח ומהווה גורם מכביד נוסף למליחות הקרקע. כאשר מדשנים בו בעונת הגשמים יישטף הכלוריד מהקרקע. האשלגן הוא בדרך כלל קטיון הנספח לקרקע ואינו נשטף (או שנשטף באופן חלקי בלבד), גם בעונת גשמים ברוכה, אולם בקרקעות קלות נשטף חלק ניכר ממנו, ולכן בחלקות הנטועות בקרקעות כאלה, יש להמתין עם הדישון האשלגני עד לסוף החורף.

בחלקות רבות המושקות במי קולחין, רמות הזרחן בעלים גבוהות, ואין צורך בתוספת דשן זרחני במהלך עונת ההשקיה. לפיכך, אם ידושן הפרדס בחורף באשלגן כלורי, בעונת ההשקיה יהיה צורך בדישון בחנקן בלבד, והדבר יחסוך את השימוש בדשנים מורכבים, שהם יקרים יותר.

1.64 ק"ג של אשלגן כלורי לדונם שווה ערך ל-1 ק"ג של תחמוצת האשלגן לדונם.

יש לפזר את המנה של האשלגן כלורי בצורה שווה בחלקה לפי עומד הנטיעה בה.

לדוגמה: בפיזור של 1.64 ק"ג אשלגן כלורי לדונם (שווה ערך ל- 1 ק"ג תחמוצת האשלגן), כאשר עומד הנטיעה הוא 55 עצים לדונם (6X3) – יש לפזר 30 גרם אשלגן כלורי לעץ.

דישון אשלגני בפיזור חורפי אינו יעיל באדמות קלות, ולכן יש להמתין לאביב כדי לדשן בהדשיה.

מחלות

גרינינג (Huanglongbing – HLB

המחלה אינה נמצאת בארץ, אך עקב גילוי הווקטור המעביר אותה (פסילת ההדר האסייתית בישראל) ותפוצתו ההולכת וגוברת – חשוב לגלות ערנות. הגרינינג היא מחלה בקטריאלית קשה מאוד של עצי ההדר. במקומות בעולם, שבהם היא כבר מבוססת, היא פוגעת באופן חמור בענף ההדרים. סימני המחלה הם: הצהבת עורקי העלים, ועליהם כתמים צהובים אופייניים, מיעוט פירות, פירות הנותרים ירוקים בחלקם, פירות במועדי פריחה שונים, פירות קטנים וא-סימטריים, עלים קטנים, עץ קומפקטי והתייבשות ענפונים. במקרים מסוימים תיתכן נשירת פירות וירידה באיכות הפנימית של הפרי (טעמים מרים ואי-הגעה לערכי סוכר סטנדרטיים). נגיעות קשה וממושכת עשויה לגרום לתמותת עצים. כאמור, מחלת הגרינינג מועברת על ידי פסילת ההדר האפריקאית (Trioza erytreae) ועל ידי פסילת ההדר האסייתית (Diaphorina citri), והטיפול העיקרי בה ומניעת התפשטותה מתמקדים בהדברת הווקטורים הללו. כפי שנכתב בפרק 'מזיקים' בדפון זה, פסילת ההדר האסייתית נמצאת באזורים נרחבים בישראל, מצפון עד דרום. אנו פונים ומבקשים לדווח למדריכים על כל חשד להימצאות פסילות ועל כל עץ הנראה נגוע בגרינינג.

ריקבון חום

מחולל המחלה נמצא בעומקים שונים בקרקע ומופיע על פני השטח עם ירידת הטמפרטורות ועליית הרטיבות כשמגבירים את ההשקיה או מתרבים הגשמים. ההדבקה העיקרית של הפירות מתקיימת בעיקר לאחר הגשם השני, כאשר מצטברות שלוליות של מים או כשמי הגשם זורמים בפרדס. נבגי הפטרייה מודברים בריכוזים נמוכים של יוני נחושת. יש לרסס למניעת הדבקת הפרי, במיוחד כשהוא מיועד ליצוא, לפחות שבועיים טרם הגעתו לבית האריזה או בגילוי נגיעות פעילה בשטח. ריסוס נוף העץ בתכשיר נחושת יתבצע לגובה של 1.5-1 מטר מהקרקע.

 שני מיני פיטופטורה גורמים לריקבון חום: פיטופטורה ציטרופטורה ופיטופטורה סרינגה, ואת זיהוין המדויק ניתן לבצע רק במעבדה. המין פיטופטורה סרינגה נחשב פטריית הסגר בשוקי המזרח, ולכן בחלקות שפריין מיועד ליצוא לסין, נדרשת הקפדה יתרה על ריסוס תכשירי הנחושת ומעקב אחר הוראות בית האריזה בהנחיותיו ליצוא.

טבלת תכשירים להדברת ריקבון חום

 אין לרסס בתכשירי נחושת לפני הריסוס בשמן או לאחריו.

מאלסקו

המחלה פוגעת בעיקר בלימונים, באתרוגים ובליים, אך עלולה לפגוע גם בקליפים שונים, באשכולית ובפומלית. מניעת המחלה תתמקד באיתור עצים נגועים בשלבי ההידבקות הראשונים, המאופיינים בנשירת עלים ירוקים ובהתייבשויות בקצוות ענפים, בעיקר בחלקו העליון של העץ. לאחר איתור העצים הנגועים יש לבצע גיזום של כל הענפים היבשים, עד הנקודה הנמוכה ביותר, שבה פנים הענף נראה בריא. אם נראים סימני המחלה בגזע (גוון ורדרד באזור השיפה והשחרה של העצה) לאחר הורדה של ענף, יש לעקור את העץ כולו. מכיוון שהתפשטות המחלה נעשית באמצעות נבגים המתפתחים על הענפים היבשים בעץ הנגוע, בעונה זו בפרט, ובמהלך השנה כולה, יש לשמור על סניטציה קפדנית, לגזום ענפים יבשים, להרחיק את הגזם הנגוע ולשרוף אותו מחוץ לחלקה.

גם זני ההדר, שלרוב אינם נדבקים במאלסקו דרך העלווה, עלולים להידבק במחלה דרך סורים של הכנה הרגישה למחלה, ולכן יש להקפיד להסיר את הסורים בכנות הרגישות (כנות לימוניות).

כדי למנוע הידבקות במחלה, חשוב לרסס בנחושת את כל הנוף של הזנים הרגישים. הריסוס ייעשה לקראת תחילת הגשמים. התכשירים המומלצים למניעת הידבקות בנבגי המאלסקו הם מרק בורדו 1% וקוצייד 0.25%. בחלקות הנגועות כבר במחלה מומלץ לרסס כמה פעמים במהלך החורף לאחר ירידת 200-150 מ"מ גשם. בנוסף לסניטציה הקפדנית ולריסוסים, ניתן לטפל גם בתכשיר 'חוסן' (מתוצרת מכתשים – אדמה). ה'חוסן' מעכב את התפתחות המחלה בעצים נגועים, אך אינו מדביר אותה, ולכן נדרשת גם סניטציה קפדנית כדי למנוע ככל הניתן הדבקות חדשות. בחלקה המטופלת ב'חוסן' צפויה התפשטות איטית יותר של המאלסקו בין העצים בחלקה ותמותת עצים פחותה מזו העלולה להתרחש בהיעדר טיפול.

דגשים לעבודה עם התכשיר 'חוסן':

1. מומלץ להגמיע 'חוסן' בחלקה הנגועה במאלסקו ברמה שבין 5%-30%.
2. ה'חוסן' משפיע ביעילות רבה יותר על מחלת המאלסקו בעצים צעירים או גזומים כהלכה.
3. חובה להקפיד על סניטציה בכדי להפחית נגיעות בחלקה.
4. מומלץ להגמיע 5 פעמים בשנה, בסתיו ובאביב, בחודשים: אוקטובר, נובמבר, מרס, אפריל ומאי – 200 סמ"ק לכל דונם בכל הגמעה. 

הדברת עשבייה

להדברת העשבייה בעונה זו מומלץ לרסס בתכשיר מונע הצצה בשילוב תכשיר קוטל עלווה. מונעי ההצצה: תכשירי דיאורון (דיאורקס, דוריאן, דיוקרון, סאנדורון), תכשירי אוקסיפלורפן (אוקסיגל, גול, גליגן, גליל, גלאון), תכשירי דיפלופניקן (פאלקון, לגטו), מינסק והתכשיר INDAZIFLAM (אליון).

קוטלי העלווה: תכשירי גלייפוסט (גאלופ, ראונדאפ, ראונדאפ מקס, רונדומור, גלייפוגן, גלייפוס, גלייפון, טורנדו, טייפון), תכשירי ברומסיל (הנטר, אורגן), תכשירי D-2,4 (אלבר-סופר, אמינובר, אמינופיליק, סאנפאן-סופר, שרדול), תכשירי גליפוסינת אמוניום (בסטה, בומבה, פאסטר, בסט ביי וגלובוס) ותכשיר ההדברה היט.

טבלה שבה פירוט כל התכשירים, מופיעה בדפון "בפרדס נובמבר-דצמבר 2025".

את השילוב יש לבחור בהתאם לגיל, לזן, להרכב העשבייה הרב-שנתית הקיימת בשטח (חבלבל, ינבוט, הגה, ארכובית, ירבוז עדין ועוד) ולהרכב העשבייה החורפית שנבטה. דוגמה: צמחי חלמית, סרפד, מרקולית וכרוב החוף יודברו בריסוס הכולל ברומסיל (100 ג'/ד'); עשבים אלה לא יודברו בריסוס בגלייפוסט בלבד, אלא בריסוס המשלב תכשירי אוקסיפלורופן במינון של 0.1% (25 ג'/ד') או אורורה 5 ג'/ד'.

משום שמרבית פירות ההדר מיועדים ליצוא, המלצותינו מסתמכות על רשימת החומרים המורשים ליצוא על פי דרישות הקניינים. בכל מקרה, יש להשתמש אך ורק בתכשירים המורשים על פי הרשום בתווית.

מודגש בזאת כי אין לרסס בשום פנים ואופן על הפרי, כדי שלא יימצאו עליו שאריות הדברה, שיפסלו אותו ליצוא, ושלא ייגרמו צריבות, נשירה ושבירת צבע.

המלצות לריסוס להדברת עשבייה בגילים השונים

פרדסים שגילם שנה אחת

מומלץ לרסס פס ברוחב של מטר וחצי עד שני מטרים מכל צד של העץ ולהשאיר עשבייה בין השורות למניעת סחף. יש להימנע מהרטבת גזעי השתילים, כדי למנוע נזקים מחומרי הריסוס. עטיפת הגזעים תתרום רבות להגנתם. להדברת העשבייה הקיימת מומלץ לרסס בסטה, בומבה, פאסטר או בסט ביי בריכוז 1%-2%. למניעת הצצה מומלץ ליישם אחד מהחומרים שלהלן, המומלצים לשימוש רק עד תחילת הלבלוב:

1.  תכשיר אוקסיפלורופן (גול ודומיו) במינון 250-200 ג'/ד'.

2.  אמיר או תבור 250 ג'/ד' (שילוב של אוקסיפלורופן וקרב).

פרדסים צעירים שגילם 3-2 שנים

מומלץ לרסס לאחר נביטת העשבייה פס ברוחב של מטר וחצי עד שני מטרים מכל צד של העץ. יש להימנע מהרטבת גזעי השתילים. עטיפת הגזעים תתרום רבות להגנתם מתכשירי הריסוס.

מומלץ לרסס באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1. תכשיר אוקסיפלורופן במינון 300-250 ג'/ד' + תכשיר גלייפוסט בריכוז של 1%.
2. היט במינון 3.5 גרם לדונם + תכשיר גלייפוסט בריכוז 1% + שטח 90 בריכוז 0.1%.
3. אמיר או תבור במינון 250 ג'/ד' + גלייפוסט בריכוז 0.5%.
4. מגלן במינון 150 סמ"ק לדונם בשילוב תכשיר אוקסיפלורופן במינון של 300 סמ"ק לדונם + גלייפוסט בריכוז של 0.5%-1%.

5.  תכשיר דיפלופניקן (פאלקון, לגטו) במינון של 50 סמ"ק/ד' + מגלן במינון של 200 סמ"ק לדונם + תכשיר גלייפוסט בריכוז 1.0%-1.5% (התכשיר מגלן ימנע בהמשך נביטת דגניים וכשות).

6.  תכשיר אינדאזיפלאם (אליון) במינון של 15 סמ"ק/ד' + תכשיר גלייפוסט בריכוז 1% (משנה שלישית ומעלה בלבד).

פרדסים מבוגרים (שגילם מעל 4 שנים)

מומלץ לרסס באחת מנוסחאות הריסוס שלהלן:

1.  תכשיר דיאורון 250-200 ג'/ד' כמונע נביטה + תכשיר גלייפוסט 1% + אורורה 5 ג'/ד' או אוקסיפלורופן 25 ג'/ד'. תכשירי אורורה ואוקסיפלורופן אינם מונעים הצצה בריכוז זה אלא פועלים לשיפור ההדברה של עשבייה קיימת.

2.  תכשיר דיאורון 250-200 ג'/ד' כמונע נביטה + אורגן או הנטר 100 ג'/ד'.

3.  אוקסיפלורופן 300-250 סמ"ק/ד' + תכשיר גלייפוסט 1%-1.5%.

4. לגטו או פאלקון 50 ג'/ד' + דיאורון 200 ג'/ד' + גלייפוסט 1%-1.5%.

5. תכשיר אינדאזיפלאם (אליון) במינון של 15 סמ"ק/ד' + תכשיר גלייפוסט בריכוז של 1%-1.5% (משנה שלישית ומעלה בלבד). יש לרסס רק אם צפוי גשם של 20 מ"מ לפחות בתוך שבועיים.

6. היט במינון 3.5 גרם לדונם + תכשיר גלייפוסט בריכוז 1% + שטח 90 בריכוז 0.1%.

      חשוב!

א.  אין לרסס בתכשירי אוקסיפלורופן (גול ודומיו) בעת פריצת הלבלוב האביבי מחשש לצריבות.

ב.  רצוי לרסס בתכשיר אוקסיפלורופן רק כאשר צפוי גשם במהלך עשרת הימים מיום הריסוס, כדי להצניע את החומר לפני התנדפותו.

ג.   בכל שילוב של קוטלי עשבים יש עשבייה חמקנית (עמידה לשילוב). מומלץ לעקור עשבייה זו לפני פריחתה כדי למנוע את התבססותה.

הערות

הזון ממשפחת הדגניים עמיד לתכשירי גלייפוסט ולתכשירי אוקסיפלורופן, ולכן בחלקות המאולחות בעשב זה, יש להשתמש בתכשירי ברומסיל.

הקייצת נובטת בסתיו ונשארת נמוכה כל החורף, אך בהיותה גבוהה מ-10 ס"מ היא עמידה לברומסיל, לגלייפוסט ול-2,4-D. כשהקייצת נמוכה עדיין, מומלץ להדבירה בגלייפוסט 1.5% + תכשירי 2,4-D בריכוז 0.3%. לרוב הנביטה אינה אחידה, וייתכן שצריך יהיה לחזור על הטיפול.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.

© שה"מ – הוצאה לאור, 2025, עריכה לשונית: עדי סלוניקו; גרפיקה: לובה קמינצקי