*תמונה ראשית: רן גואילי ז"ל. צילום: משטרת ישראל
יום שני, שעה 15:47, בשעה זו בדיוק דובר צה"ל התיר לפרסום כי גופתו של רס"ל רן גואילי ז"ל, לוחם יס"מ נגב שנפל בקרב ההירואי על קיבוץ עלומים, חולצה והובאה ארצה. לאחר ליל שימורים שבו תרו חיילי צה"ל אחר רן ז"ל נשמעה ההודעה המרגשת וברגע זה הלב שלי מחסיר פעימה, כי עם השבתו, הושלמה החזרתם של כלל החטופים משטח הרצועה.
רן גואילי ז"ל היה מראשוני הלוחמים שקפצו אל התופת בבוקר ה-7 באוקטובר 2023. הוא נלחם בעוז רוח על עלומים, ובקרב הירואי מול עשרות מחבלים, הציל חיים רבים לפני שנפל בקרב וגופתו נחטפה. במשך יותר משנתיים, קהילת הישוב מיתר, באר שבע עטפו את משפחת גואילי, בציפייה לשובו.
לא יודע מה איתכם אבל אני מתרגש בטירוף. זהו רגע מתוק שכולנו חיכינו לו כשלחשנו: "זה לא נגמר עד שאחרון החטופים לא ישוב הביתה". זה הרגע אליו התפללו אלפי לוחמי הסדיר והמילואים, אחרי 400-500 ויותר ימי מילואים ולחימה. הם לחמו נגד חמאס אבל בעיקר חלמו שיזכו להשיב את החטופים לביתם. ולא רק הם, זהו רגע שמיליוני יהודים בארץ וגם ברחבי העולם ציפו לו.
ואחרי כל ההתרגשות הזאת אנחנו נשארנו עם עשרות של שאלות שנותרו ללא מענה – איך התגלגלנו למצב שהביא בסופו של דבר למחדל ה-7 באוקטובר? מדוע לא הקשיבו בצה"ל לאזהרות הרבש"צים וכיתות הכוננות, שהזהירו אותם שצמצום במספר הרובים הארוכים בישובי אשכול יסכן אותם? לא רק שלא הקשיבו להם – צחקו להם בפנים ואמרו להם: "צה"ל לא ממש צריך אותכם, יש לנו גדר שהיא בלתי חדירה".
ואלו הן רק שתי שאלות מתוך אינספור שאלות שנוגעות גם לשב"כ, גם למשטרה, גם לדרג המדיני, שהעדיף במשך שנים לעצום עין – למרות שידע מראש על תוכנית חמאס לפלוש לישראל. אותו דרג מדיני שהתעלם והמשיך לאשר העברת עשרות מיליוני דולרים לחמאס היישר מקטאר, אותה מדינת אויב שמפעילה את ערוץ אל-ג'זירה האנטי-ישראלי, אותה קטאר שהעסיקה על פי החשד בכירים במשרד ראש הממשלה הישראלי בזמן מלחמה.
ונותרת השאלה מה עכשיו? אז זהו שמלבד השבת החטופים נותרה לנו עבודה רבה מאוד – מאמץ עליון לשיקום אלפי הפצועים בגוף ובנפש שנפגעו בארץ בשנתיים האחרונות, מי באותה שבת ארורה, מי בשדה הקרב ומי מפגיעת רקטות או טרור.
זה לא סוד שהמצב רוח של רבים מאתנו אחרי השנתיים האחרונות הוא לא בשמיים בלשון המעטה.
אני רק מקווה שאיכשהו נדע לצאת מכל המחנאות שצמחה כאן, שנדע להתעלם מכוסות הרעל והשנאה שפשטה בארץ הזאת כמו אש בשדה קוצים, שנדע להתעלות מכל אלו ונתחיל להתייחס אחד לשני כפי שבני אדם צריכים להתייחס אחד לשני, גם אם הם לא מסכימים.
