בית המשפט קבע: "הכתמת שמו של תאגיד יכולה לפגוע במוניטין ובהערכה החברתית שהציבור רוחש לו גם כאשר אינה מסבה לתאגיד נזק כלכלי-מסחרי בטווח הקרוב ובכלל"
בית המשפט העליון, שדן בבקשת רשות ערעור של הזוג יוסף ואיירין גרנות ממושב רמת רזיאל, קבע כי אגודה שיתופית יכולה לתבוע על הוצאת דיבתה!.
אנו עדים בשנים האחרונות לקלות הבלתי נסבלת, שבה מותקפים בעלי תפקיד בכלל ובאגודה שיתופית בפרט, בנסיבות שונות בקבוצות ווטסאף וברשתות החברתיות השונות. ראוי לומר כבר עתה כי אין בנאמר כדי לצנן ביקורת לגופו של עניין וראוי ככל שנדרש גם לבקר החלטות ו/או פעולות של האגודה ושל בעלי תפקיד בהם, ואין בכוונת המאמר לסתום פיות של חברים ותושבים המבקשים לבקר שירות, החלטה או דרך פעולה של האגודה.
בין חופש הביטוי לחופש השיסוי עובר קו דק וחשוב! חופש הביטוי כולל דיבור והצגת עמדה בכתיבה, כולל מחאה על עמדה והחלטה שהתקבלה וחופש השיסוי כולל השמצות, ביטויים פוגעניים, קמפיינים נגד קבוצות ואישים ולמעשה "שפיכות דמים" מילולית ברשתות.
הקו האדום נחצה כאשר הביטוי הופך מהבעת דעה לגופו של עניין להסתה ישירה, קריאות לפגיעה, דיבה, או "משפט שדה" פומבי המערער את המרקם החברתי.
השאלה שעמדה בפני בית המשפט היא האם תאגיד שהוא אגודה שיתופית זכאי לתבוע פיצוי בגין לשון הרע שכללה פגיעה בשמו הטוב, ואשר לא היה לפגיעה כדי להראות הפסדים כספיים וזאת במסגרת סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, הדורש הוכחת נזק. ושאלה לא פחות חשובה שעלתה האם יש מקום להבחין בין סוגים שונים של תאגידים כמו חברה, אגודה שיתופית וכדומה?
בית המשפט העליון פסק כי אגודה שיתופית כתאגיד זכאית לתבוע פיצויים בעילת לשון הרע בגין פגיעה בשמה הטוב. בית המשפט קבע כי "הכתמת שמו של תאגיד יכולה לפגוע במוניטין ובהערכה החברתית שהציבור רוחש לו גם כאשר אינה מסבה לתאגיד נזק כלכלי-מסחרי בטווח הקרוב ובכלל".
בית המשפט אף ציין כי פגיעה במוניטין באה לידי ביטוי בעובדה, שחברי האגודה מסרבים ליטול חלק בפעילותה השוטפת וממאנים להיבחר לוועד האגודה.
כבוד השופטת רות רונן, שמה דגש על האגודה השיתופית כתאגיד השונה באופן מהותי מחברה בע"מ, בכך שמטרותיה אינן מוגבלות להשאת רווחי חבריה אלא ומטרותיה נועדו גם לקדם עזרה הדדית, לשפר את תנאי חייהם של חברי האגודה ולקדם חיי קהילה המבוססים על שיתוף, אחריות ושוויון. כבוד השופטת רונן קובעת כי ניתן להניח שפגיעה אינה מגולמת רק בהפסד ממוני, ופגיעה עלולה להסב לאגודה נזק שעלול לפגוע בכושרה לקדם את מטרותיה החברתיות והקהילתיות.
כפי שהוצג בתביעה, הפרסומים של הזוג גרנות שיבשו את מרקם החיים הפנימי, יצרו שסע עמוק בין חברי האגודה ופגעו בנכונות חברי האגודה ליטול חלק בפעילות האגודה בכלל ולשמש כחברי ועד בפרט, כל אלה ואחרים הסבו לאגודה נזק בהגשמת מטרותיה של האגודה.
בית המשפט העליון קבע הלכה חשובה ומחייבת וחייבה את הזוג גרנות ב-80 אלף ₪.
פסק הדין מהווה נקודת מפנה חשובה ויש לקוות כי השיח ברשתות החברתיות השונות יהיה מעתה ענייני לגופו של עניין ולא לגופו של אדם בשיח מכבד, שכן כל מי שינהג אחרת חשוף לתביעה!
– (רע"א 41402-12-24 , יוסף ואיירין גרנות נ' רמת רזיאל כפר שיתופי)
* עו"ד דודו קוכמן, מתמחה באגודות שיתופיות והמרחב הכפרי.
