פאנלים לייצור חשמל סולרי יוכלו להיות מותקנים מעל שדות, פרדסים, חממות, רפתות ולולים. יעקב בכר, יו״ר משקי הקיבוצים: ״התנועה הקיבוצית עומדת בחוד המהלך, מדינה שמבזרת את ייצור החשמל שלה מדן ועד אילת מפסיקה להיות מאוימת אנרגטית״. בני רגיל, מנהל אנרגיה בתנועה הקיבוצית: "אירוע גדול לכלכלה הקיבוצית"
*תמונה ראשית: אגרו-וולטאי: מתקן ניר חן של חברת שיכון ובינוי אנרגיה
ממשלת ישראל אישרה תוכנית מתאר ארצית למתקנים אגרו-וולטאיים. מעתה, ניתן יהיה להתקין פאנלים לייצור חשמל סולרי, מאנרגיית השמש, מעל גידולים חקלאיים כמו שדות, מטעים, פרדסים, חממות, רפתות ולולים. החשמל יוכל לשמש לגידולים החקלאיים עצמם, ואת חברות החשמל.
בתוכנית ישנם מנגנונים שמבטיחים את המשך קיומו של העיבוד החקלאי של הקרקע, לאורך זמן, תחת המתקנים הסולריים. עיבוד הקרקע מהווה תנאי להפעלתם של המתקנים, והתוכנית כוללת סנקציות במידה שהקרקע לא תעובד.
״מוטב מאוחר מאשר לעולם לא״, אומר ל״זמן קיבוץ״ יעקב בכר יו״ר משקי הקיבוצים, בעלת השליטה על ענקית האנרגיה "משק אנרגיה", ״מדינת ישראל מפגרת אחרי העולם המערבי בייצור אנרגיה מתחדשת.
״ארמדה אדירה של פקידים טרפדה למעלה משש שנים את התמ״א הזאת, לשמחתי בעזרת הממשלה גברנו על כל כך״.
״החלטת הממשלה תאפשר באופן חוקי לייצר קומה נוספת של הכנסה לחקלאים בישראל״, אומר בכר, ״והפעם מדובר על היקף עצום של מאות אלפי דונמים פוטנציאלים לייצור חשמל. זה טוב לחקלאות, טוב לאנרגיה הנקייה וטוב לביטחון המדינה״.
ישנם כבר חוזים עם למעלה מ-180 קיבוצים. משק אנרגיה התכוננה ליום הזה, וכעת נדרשת פריצה. על מנהלי הקיבוצים להיערך היטב לטובת מימוש המהלך.
״מדינה שתבזר את ייצור החשמל שלה מדן ועד אילת לא תאוים עוד אנרגטית״, מסביר בכר, ״הדרך ארוכה והתנועה הקיבוצית עומדת בחוד המהלך כמי שמעבדת קרקע בהיקפים משמעותיים.
״כרגע האישור עומד על עד 500 דונם לקיבוץ ומחייב אישור התחברות לרשת. נכון להיום ישנם כבר חוזים עם למעלה מ-180 קיבוצים. משק אנרגיה התכוננה ליום הזה, וכעת נדרשת פריצה. על מנהלי הקיבוצים להיערך היטב לטובת מימוש המהלך״.
ניצול כפול של הקרקע לטובת אנרגיה וחקלאות
"המתקנים האגרו-וולטאיים יאפשרו לשלב ייצור חשמל מאנרגיה סולרית עם עיבוד חקלאי שוטף, ללא סבסוד ממשלתי״, אומרים במשרד האנרגיה, ״מדובר בניצול כפול של הקרקע לטובת אנרגיה וחקלאות גם יחד.
"התוכנית קובעת סטנדרט תכנוני אחיד שיספק ודאות לשוק, יאפשר הקמת מתקנים בהיקפים משמעותיים, ויסייע לישראל לעמוד ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, תוך שמירה על הנוף הפתוח והמרחב הכפרי.
"היא מאפשרת את המשך הגידול החקלאי בשילוב עם הצללה לגידולים וייצור חשמל. היא תתרום לחיסכון במים ותשפר את עמידות הגידולים לתנאי האקלים המשתנים".
"בתחילתו של מפץ גדול של למידה וניסויים"
"זהו יום חשוב וגדול בתחום האגרו-וולטאי" אומר בני רגיל, מנהל תחום אנרגיה בתנועה הקיבוצית על התוכנית שאושרה, המאפשרת שימוש באותו תא שטח גם עבור חקלאות וגם עבור ייצור אנרגיות מתחדשות. "במדינת ישראל יש אירוע מז'ורי של מגבלת קרקע באופן שהוא חריג ביחס לעולם. על כן היא החליטה שלא תקדם פרויקטים של שדות סולריים, בהם הקרקע מיועדת רק עבור הפאנלים הסולריים, וכך אובדת קרקע חקלאית יקרה. במקום זאת מקדמת המדינה מערכות של גם וגם, גידול חקלאי כשמעליו או לצידו, פאנלים סולריים. זהו מהלך שקורה גם במדינות אירופה".
רגיל מסביר שהתחום עוד נלמד, ובחלק מהשיטות הגידולים יהיו בין הפאנלים הסולריים ולא מתחתיהם. "יש מספר שיטות. אנחנו נמצאים בתחילתו של מפץ גדול של למידה וניסויים – איזה גידולים יתאימו, איזה תצורה של הפאנלים, האם יהיו מעל הגידולים או ביניהם, ואיך החקלאים צריכים להיערך לכך. יש המון שאלות, אנחנו נמצאים בשלבים מוקדמים יחסית להבין איך זה יעבוד, גם בארץ וגם בעולם".
"זה אירוע גדול לכלכלה הקיבוצית ופוטנציאל עצום להכנסות" מוסיף רגיל. "כמעט כל היישובים בארץ רצים לקדם פרויקטים כאלה".
כיוון שזה נושא שעוד מצריך למידה, תהיה תמיכה מהמדינה בשלב זה, להבין אילו גידולים מתאימים יותר, מה הצבת הפאנלים המיטבית?
"לא נראה שתהיה תמיכה מהמדינה. בשנים אחרונות היו חלקות ניסיוניות קטנות והמהלך לא צלח. בעצם אנחנו מתקדמים לפרויקטים גדולים בלי חלקות מחקר. דחפנו שיאפשרו לחקלאים לעשות חלקות בגודל בינוני, במסלול של היתר בניה, מה שאושר אתמול כולל את זה. במסלול הזה אפשר לקדם פרויקטים בלי ללכת לתוכנית תב"ע שאורכת זמן.
"יהיו לנו הרבה חלקות קטנות של חקלאים שונים עם הרבה סוגי ניסויים ונוכל לראות מה עובד יותר טוב. המדינה בונה על האגרו-וולטאי שיהיה מנוע צמיחה עיקרי". החקלאים יחליטו על גידולים בחלקות הניסוי ויכינו את המערכות בהתאמה לשדה ולגידול, וגם בהתאמה לצורת ההנחה של הפאנל הסולרי.
לא הכול ירוק
רגיל מציין שגם באירוע זה נוצר אי-שוויון בין הקיבוצים למושבים. "הרווחים משדות סולריים קרקעיים הם יותר ודאיים מאגרו-וולטאיים. ניתן להפיק יותר אנרגיה מאותו תא שטח. ההחלטה לא מאפשרת לקיבוצים ולמושבים להיכנס לפרויקטים של שדות סולריים, אבל המושבניק הבודד יכול לעשות כן ב"חלקה א'". המדינה מקדמת פרויקטים של שדות סולריים גדולים, אך לא מאפשרת לקיבוצים ולמושבים לעשות זאת".
על אף כי נדמה כי אין טוב מזה לנושא הסביבה, דו-שימוש בקרקע והפקת אנרגיה מתחדשת מעלה חששות מצד גורמי שמירת הטבע. מצד אחד, גורמי סביבה בעד המהלך כיוון שכך לא "נגזלת" קרקע נוספת מהטבע אלא נעשה שימוש נוסף בקרקע החקלאית. מצד שני, כפי שמועלות כבר טענות באשר לפאנלים סולריים שמוצבים על מאגרי מים, יש חשש לפגיעה בחיות הבר. "לכן הוחלט שהפרויקטים יהיו לא מגודרים. הורדת הגידור תאפשר מעבר חופשי של בעלי חיים בשטחים".
נושא נוסף שכבר העלה התנגדות הוא נושא הנראות והאמירה שהדבר יביא לשינוי בנוף החקלאי. "מי שמתלונן על נראות ומתאר כאילו המצב הקיים הוא שדות חיטה מאופק לאופק, מתאר משהו לא מציאותי. התמונה האמיתית היא שכבר כיום יש גידור, חממות, בתי רשת עוד. יש פה הפחדות כאילו כל השטחים החקלאיים יהפכו להיות פאנלים סולריים וזה לא המצב. יש הגבלה מצד המדינה על היקף השטחים. בקיבוצי הנגב המערבי קיימים הכי הרבה פרויקטים, מתוך עשרות אלפי דונמים רק 5 אחוזים מהשטחים עם פאנלים. אלו אחוזים נמוכים".
ציונות חדשה ומעבר לזה
"זו ציונות חדשה ומעבר לזה" אומר רגיל. "מדינת ישראל היא גורם מוביל בקנה מידה עולמי, כמו נושא הטפטפות. אנחנו אור לגויים בתחום. זו דרך למנוע זיהום אויר, למנוע שינוי אקלים וזו הזדמנות לעשיה חשובה".
זה ידרוש התאמות אבל המיקוד באגרו-וולטאי הוא מבורך וישראל יכולה להיות מעבדה עולמית פורצת דרך בתחום.
לקיבוצניקים הוא ממליץ – תפזרו סיכונים. "ניתנה מכסה של 500 דונם ליישוב. תפזרו סיכון. אל תהמרו על פרויקט אחד. יש כבר פרויקטים בשלבי הקמה, יותר ויותר חקלאים נכנסים. זה ידרוש התאמות אבל המיקוד באגרו-וולטאי הוא מבורך וישראל יכולה להיות מעבדה עולמית פורצת דרך בתחום האנרגיה המתחדשת בלי להעלות את מחירי החשמל ובלי פגיעה בטבע או בחקלאות. האתגר יהיה במציאת השילובים המתאימים בין הגידולים לפאנלים. נמשיך לפעול לקדם את התחום לטובת החקלאות והאנרגיה המתחדשת".
