טיול מאלף בשלושה מוסדות תרבות, היסטוריה וארכאולוגיה סמוכים, בקרית המוזיאונים בירושלים * סיום היום בשוק מחנה יהודה אצל יהודית ובכלל
שש אחרי המלחמה
בילדותי קראתי את הספרון "שש אחרי המלחמה": סיפורים באבק, שירים באש, זכרונות בחאקי מאת יוסי גמזו, שיצא לאור בהוצאת "מערכות" של משרד הבטחון בשנת 1967, קצת אחרי מלחמת ששת הימים.
הביטוי בו השתמש גמזו לספרו (או יותר נכון הספרון שלו), שאול מיצירה קודמת יותר, הרומן הסטירי הנודע – "החייל האמיץ שווייק", פרי עטו של הסופר הצ'כי ירוסלב אשק (Jaroslav Hašek), שפורסם מספר חודשים לאחר מותו של האשק, בסוף 1923. כך כתב האשק: "כשתיגמר המלחמה תבוא לבקר אותי. תמצא אותי כל יום בשעה שש אחר הצהריים ב'גביע' בנָה בּוֹייִשטי."
"בטח אבוא", ענה ווֹדִיצ'קָה…
"אז אחרי המלחמה בשעה שש בערב!" קרא החַפָּר מלמטה.
"מוטב שתבוא בשש וחצי, אם אאחר!" ענה שווייק.
ואחר כך ממרחק נשמע קולו של וודיצ'קה: "ובשש אתה לא יכול לבוא?"
"בסדר, אני בא בשש", שמע וודיצ'קה את תשובת חברו המתרחק.
בעולמנו רווי המלחמות עולה השאלה התמידית, מתי הוא אותו רגע שאפשר לכנות "שש אחרי המלחמה", הרגע שבו הכל חוזר לשגרה ומה אמור לקרות ברגע מופלא זה. קשירת כתרים למנצח או לצודק או חקירה, חשבון נפש והנצחת המתים? הסכם שלום או שביתת נשק שברירית? או שהשעון ימשיך לתקתק עד המלחמה הבאה? הדבר הבטוח שנותר הוא התקווה שיום אחד, לא מאוד רחוק, יוכלו חברים ותיקים להיפגש בשש אחרי (כל) המלחמות.
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים
התערוכה במוזיאון ארצות המקרא בוחנת את הנושא הטעון של מלחמה דרך סיפורים נבחרים מההיסטוריה של אזורנו. קרב קָדֵש, שנערך בין המצרים לחיתים בסוריה, מעלה את השאלות מהו ניצחון ומי קובע אותו. הכיבושים וההגליות של מלכי אשור, שפגעו גם בממלכות יהודה וישראל, מכוונים את הזרקור לגורלם של אלה שהפסידו במלחמה. סיפור מלחמת טרויה מעמת אותנו עם האובדן והכאב של שני הצדדים הנלחמים זה בזה, והסיסמאות של שליטי האימפריה הרומית מציפות את היחסים המורכבים בין מלחמה לשלום.
בין היתר מוצג דגם שיחזור של קרב קדש, יצירה מיוחדת שהוכנה לתערוכה של מגן אכילס, צילומים מתערוכת פופ-אפ של האמן אסי משולם, טייק אוף על תבליטי לכיש.
ד"ר ריסה לויט, מנכ"לית ואוצרת ראשית של המוזיאון: "מלחמות עתיקות מתגלות כמודרניות להפליא וסיפוריהן רלוונטיים גם היום. יש כאן נרטיבים מתחרים, הטעיה אסטרטגית, פער בין גרסאות רשמיות לאמת בשטח, אבל גם מקום לתקווה, כשאנחנו פוגשים אויבים שאחרי מאבק ממושך עושים לבסוף שלום."
וכיתתו חרבותם לאיתים
התערוכה נחתמת עם אותה תקווה שברירית המגולמת בסמלי שלום ופיוס, המלווים אותנו כבר אלפי שנים, ביניהם מטבעות אלת השלום פאקס הנושאת ענפי זית; הקדוקאוס – המטה המכונף שבישר על הפסקת לחימה; זר עלי זית מוזהב מהמאה ה-3 לפנה"ס, המזכיר את שביתת הנשק האולימפית – הרגע שבו העולם העתיק בחר להחליף את שדה הקרב בזירה הספורטיבית, ולצידם כלי נשק עתיקים שכופפו והוצאו משימוש, המהדהדים את הפסוק המוכר: "וְכִתְּתוּ חרבותם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב', ד'). בנוסף מוצגת החרב המקורית שהעתק ממנה העניק בגין לסאדאת עם חתימת הסכם השלום. התערוכה תוצג עד פברואר 2027.
מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים, גבעת רם. מתאים לגילאי 12 ומעלה. מומלץ להגיע למועדי הסיור המודרך שמתקיים כל יום וללא תוספת תשלום. פרטים וכרטיסים: www.blmj.org
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י
לאחר הביקור המאלף במוזיאון ארצות המקרא, עברנו למתחם הסמוך בו שוכנת הקריה הלאומית לארכאולוגיה של א"י. מדובר בקמפוס מודרני ומרשים המאחד תחת קורת גג אחת את הגופים המרכזיים העוסקים בחקר עברו של האזור – ובראשם רשות העתיקות, לצד הספרייה הארכאולוגית הגדולה במדינה, מעבדות שימור מתקדמות, אולמות כנסים ומרכזי מבקרים. הביקור במקום הוא רק בתיאום מראש ובסיורים מאורגנים מותאמים לתוכן ולהרכב משתתפי הסיור.
התחלנו במפלס הכניסה שהוא גם הגג בו מרוכזים מספר פסיפסים שמורים ומרשימים, שהובאו מחפירות ברחבי הארץ רובם מהמאות 3–7 לספירה. הפסיפסים המוצגים כוללים שילוב של סמלים יהודיים, נוצריים ופגאניים.
תערוכה על שוד קברים עתיקים
התחנה הבאה בסיור היתה התערוכה החדשה המספרת את סיפור שוד העתיקות הנפוץ כל כך במחוזותינו. הקברים היהודיים מימי הבית השני עשירים מאוד בממצאים עתיקים, ובהם בעיקר כלי זכוכית, נרות חרס מעוטרים, כלי בישול, תכשיטים וארונות קבורה עשויים מאבן, המכונים גלוסקמות. בארונות אלו השתמשו אך ורק יהודים בימי הבית השני. את הנפטר קברו למשך כשנה בכוך מיוחד ולאחר מכן לוקטו עצמותיו מהכוך והונחו בארון האבן. חלק מהארונות עוטרו בדגמים הנדסיים וצמחיים, על רבים מהם נחקקו שמות הנפטרים, ייחוסם המשפחתי ועיסוקם בימי חייהם.
הארונות היפים נושאי הכתובות נמכרים במחיר גבוה בשוק העתיקות, ובשל הביקוש הרב לממצאים מתקופת המקרא, מדי שנה נשדדים עשרות קברים במטרה לחשוף את הממצאים, שהרי מה יותר אותנטי לתייר או לצליין מחוץ לארץ להביא הביתה מביקורו בארץ הקודש, מאשר נר חרס או בקבוקון זכוכית מימי חייו של ישוע. ארונות האבן, ששימשו לליקוט עצמות הנפטרים, חביבים על השודדים, חלקם מעוטרים ונושאי כתובות ומחירם בשוק העתיקות גבוה. השודדים מפזרים את עצמות הנפטרים וגונבים את הארונות. ארונות גדולים וחסרי עיטור מנותצים במערה, לעתים הם משמשים עציצים בבתי אספנים ובבתים של אנשים פרטיים.
שוד עתיקות בים
בישראל שודדי עתיקות פועלים גם בים. חלק מהצוללנים נעזרים בגלאי מחכות וחלקם פועלים בקבוצות ונעזרים בציוד סריקה ובציוד מיוחד להרמת הממצאים מהים. למדינת ישראל קו חוף של כ-200 ק"מ הפרוס לאורכה של הארץ, מאזור גבול עזה בדרום עד ראש הנקרה בצפון. שרידים ארכאולוגיים, כגון ספינה מצרית שנמצאה בפירמידה של המלך חופו ומתוארכת סביב שנת 2650 לפסה"נ, מלמדים כי בים התיכון התפתחו קשרי מסחר ימיים החל מתקופת הברונזה הקדומה. חלק מנתיבי השייט חיברו בין מצרים בדרום לשווקים המסחריים באזור צור וצידון בלבנון. חלק מנתיבי השייט עברו לאורך קו החוף לצרכי ניווט ולמסתור במפרצים טבעיים בזמן סערה או בזמן שהים היה גבוה. רבות מהספינות שהפליגו בים התיכון נפגעו ונטרפו בזמן סערות.
הספינות הטרופות מושכות שודדים, גם כי ציוד הצלילה התפתח והשתכלל והעומק שאפשר להגיע אליו גדל בזכות סוגים חדשים של תערובות חמצן, למרבה המזל, קרקעית הים בחופי הארץ מכוסה בשכבה עבה של חול, שמקורו באזור הנילוס במצרים. החול שהוסע בזרמי הים במשך שנים שקע והורבד בקו החוף הישראלי. פריצת תעלת סואץ והקמתם של שוברי גלים, מעגנות ונמלים בני זמננו לאורך קו החוף של הארץ שינו את משטר הרבדת החול על קרקעית הים. סערות חורף חזקות מסיעות את החול מהקרקעית וחושפות לעתים מקטעים גדולים ממנה. לאחר הסערה גדל מאוד הסיכוי לחשוף כלי שייט קבוע על קרקעית הים או ממצאים שנשטפו מבלי שייט שהתפרק. צוללנים שודדי עתיקות נוהגים לצאת לים אחרי סערות בכדי לאחר על הקרקעית שנחשפה ממצאים עתיקים.
בתערוכה מוצגים ממצאים מעניינים שניכר בהם ששהו מאות ואלפי שנים על קרקעית הים.
מעבדות שיקום ושחזור
אחד המפלסים המרשימים בקריה הוא קומת המעבדות לשימור ושיחזור עתיקות. כאן מטופלים ממצאים רגישים כמו מגילות, פסיפסים, כלי חרס, מתכות ופריטי זכוכית. בסיור יכול הציבור לעיתים לצפות בתהליכי השימור דרך חלונות תצפית, וכך להבין כיצד ממצא עובר ממצב של שבר או גוש אדמה לפריט מתועד ומוגן למחקר ולהצגה.
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, קריית המוזיאונים, ירושלים. פרטים והזמנת סיור באתר רשות העתיקות ובטל': 073-3507000
הספרייה הלאומית של ישראל
התחנה הבאה הייתה המבנה המרשים מעבר לכביש, בו שוכנת הספרייה הלאומית של ישראל. זה אחד ממוסדות התרבות והמחקר החשובים במדינה ומשמשת כמרכז ידע לאומי ובין-לאומי.
יעוד הספרייה רחב במיוחד: לאסוף, לשמר ולהנגיש את אוצרות הרוח של העם היהודי, של מדינת ישראל ושל תרבויות המזרח התיכון. באוספיה מיליוני ספרים, כתבי יד, מפות, עיתונים, תצלומים, ארכיונים אישיים והקלטות מוזיקה נדירות. בין הפריטים הבולטים ניתן למצוא כתבי יד עתיקים מימי הביניים, ארכיונים של סופרים ומשוררים עבריים, וכן מסמכים היסטוריים מתקופות שונות.
המבנה החדש תוכנן כמרחב פתוח ומואר, המשלב אולמות קריאה שקטים עם אזורי תצוגה, חללי לימוד ואולמות לאירועי תרבות. הספרייה מארחת תערוכות, הרצאות, כנסים ואירועי ספרות ומוזיקה הפתוחים לציבור הרחב. כך היא משמשת גשר בין חוקרים, סטודנטים וקהל סקרן המבקש להעמיק בהיסטוריה, בתרבות וביצירה הישראלית והיהודית.
בנוסף, הספרייה משקיעה רבות בדיגיטציה ובהנגשה מקוונת של אוספיה. אלפי מסמכים, עיתונים ותצלומים זמינים כיום באתר האינטרנט שלה, ומאפשרים גישה לחוקרים ולקוראים מכל העולם.
הספרייה הלאומית, רחוב קפלן 1, קריית הממשלה, ירושלים (כניסה נוספת וחניון בתשלום: רחוב רופין 36). פרטים באתר https://www.nli.org.il/he
מחנה יהודה
חזרנו לשוטט בסמטאות שוק מחנה יהודה שהפך לאחד הסמלים המובהקים לירושלים של המאה ה-21. השוק נוסד בסוף המאה ה־19 כשוק פתוח לחקלאים מהכפרים שסביב העיר, ועם השנים הפך למרכז קולינרי ותוסס. במשך היום פועלים בו דוכני ירקות ופירות, מאפיות ותיקות, חנויות תבלינים, גבינות, בשר ודגים, לצד מעדניות ומאפיות משפחתיות שעוברות מדור לדור.
בשנים האחרונות עבר השוק מהפכה: לצד הדוכנים המסורתיים נפתחו ברים, מסעדות שף ובתי קפה טרנדיים. בשעות הערב משתנה האווירה – התריסים המצוירים נסגרים, המוזיקה עולה והסמטאות הופכות למוקד בילוי צעיר ותוסס. השוק משלב ישן וחדש: פיוטים ירושלמיים וצלילי תפילה לצד קוקטיילים ומטבח עכשווי. בחרנו לבקר במסעדת יהודית שבשולי השוק.
מסעדת יהודית
מסעדת יהודית הפכה מפתיחתה ועד ימים אלו, לאבן שואבת עבור ירושלמים ותיירים כאחד, ומציע חוויה המשלבת אינטימיות נדירה עם שפע ישראלי אמיתי והרבה מאוד נשמה. משנת 1986 ועד ימינו, מדי בוקר, יהודית יחזקאל דואגת לאיכות המצרכים וחומרי הגלם של היום: הירקות לסלטים והבשרים לעיקריות, כמובן היישר מדוכני השוק. טריות, איכות ונשמה שמושקעת באוכל, מורגשים בכל ביס, בתוספת האווירה במקום שהיא משפחתית וחמה. הטאבון שנמצא בכניסה מעלה ניחוח עם הלאפות שנאפות בו ומזמינים את הסועדים להתמסר לחוויה.
הגענו בצוהריים כשהמקום היה מלא עד אפס מקום. מייד כשהתיישבנו נפרסו הסלטים שמילאו בצלוחיות הקטנות את השולחן שלנו, ומיד הגיעה לאפה ישר מהתנור שנוכל להתחיל בחגיגה. הובטח לנו שגם לצמחוני יהיה מה לאכול ולא אצא רעב מהמקום, שלא לומר שלקרניבורית יהיה מבחר הצעות.
כל סועד.ת נהנה משפע הכולל מנה בשרית לבחירה, לצד לאפות חמות, מבחר עשיר של סלטי הבית ו-2 תוספות המוגשות למרכז השולחן. בנוסף יש למסעדה גם אשנב לקבלת מנות Take Away כמו הקבב של יהודית בלאפה (40 ש"ח) שהיא מנת הדגל המיתולוגית, עבודת יד מלאה בנשמה | קאדה בשרי (40 ש"ח), מאפה כורדי על גחלים במילוי בשר בקר | חומוס בשר (40 ש"ח) – חומוס ביתי המוכן מדי יום במקום ועוד. עיקריות (ליושבים במסעדה): שני שיפודי שקדי עגל חלוויאת (178 ש"ח) – נתח מובחר ועסיסי | שני שיפודי חזה אווז (144 ש"ח) בטעם עמוק ויוקרתי | שני שיפודי נתח קצבים רוט פלאש (144 ש"ח): חווית טעמים לחובבי בשר אמיתיים | שני שיפודי קבב (88 שקלים) מנת הדגל של יהודית. בין מנה למנה הצלחנו לשמוע מיהודית מעט על סיפור חייה, 40 שנות עשייה עם כל הלב, בשקט ובלי רעש וצלצולים, קהל הסועדים של יהודית תמיד חוזר.
המסעדה כשרה ופועלת בימים ראשון – רביעי 12-22 ובחמישי 12-24. הערמונים 5, שוק מחנה יהודה, ירושלים. פרטים באתר: https://taliroze02.wixsite.com/yehudit/blank-3
דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine
