ענת זיסוביץ חריט, מדריכת מטעים נשירים; דוא"ל: [email protected]
יעל גרינבלט אברון, איל יונאי, אריה פלג, אברהם צימרמן, דני גמרסני
הקדמה
שעות הקור שהצטברו בחורף האחרון היו בינוניות. ועל רקע של יבול גבוה בעונה הקודמת פוטנציאל היבול השנה עלול להיות בינוני. יש לזכור כי בשנים האחרונות ניטעו מטעי קיווי רבים, ולפיכך יש צורך בקבלת פרי איכותי, התואם בגודלו לדרישות השוק.
האבקה והפריה
דבורי דבש
להבטחת האבקה והפריה מועילות, שבעקבותיהן יתקבל פרי גדול המכיל מספר רב של זרעים (מעל 800), יש לדאוג להצבת כוורות דבורים טובות וחיוניות בשטח. יחס הכוורות המומלץ בגידול הקיווי הוא כוורת אחת של דבורי דבש לכל דונם.
באופן כללי, מועד הכנסת הכוורת הוא בתחילת הפריחה הנקבית, וניתן להכניס את הכוורות בפעם אחת, אך עדיף לעשות זאת בהדרגה: מחצית מהן בתחילת הפריחה הנקבית, ומחציתן השנייה לקראת שיא פריחה זו. בתצפיות של השנים האחרונות נמצא כי יש יתרון לפיזור כוורות בתוך המטע, ולא להסתפק בהנחתן בהיקף המטע.
מאחר שפרחי הקיווי אינם מכילים צוף, יש לסכם עם הדבוראי שיספק לדבורים מי סוכר לפני הצבת הכוורות בשטח. במידה והפריחה מתארכת, רצוי שהדבוראי יוסיף מי סוכר גם בשטח.
בומבוסים
הבומבוסים תורמים להאבקה ולהפריה בקיווי, ולכן בנוסף לכוורות דבורי הדבש, רצוי להציב במטע גם כוורות של דבורי בומבוס, ביחס של כוורת בומבוס אחת לכל שני דונמים. אם הכוורות מהגידול הקודם עדיין חיוניות, כדאי להעבירן לגידול הנוכחי.
השקיה
חלק גדול ממטעי הקיווי הצעירים מגודלים מתחת לרשת. לא נעשו מחקרים על צריכת מים בקיווי הגדל מתחת לרשת, אך מניסיון בשטח נראה שצריכת המים נמוכה בלפחות 10%-20. יש לקחת זאת בחשבון בתכנון ההשקיה. מעקב אחר רטיבות הקרקע בעזרת חיישנים תעזור כמובן לניהול ההשקיה המדייקת.
במטעים נושאי פרי, ההשקיה תינתן בתחילה במנות יומיות של כ-3 קוב לדונם ליום. יש להתאים את ההשקיה לחלקה לפי ההתאדות, בדיקות רטיבות הקרקע ותא לחץ. ניתן להיעזר בטבלאות של משרד החקלאות, המופיעות בהמשך. יש לשים לב לכך שעקת מים בקיווי תגרום לעצירת הצימוח והגידול.
כמו כן, לקביעת כמות ההשקיה ניתן להיעזר בישומון ההשקיה (אנדרואיד: בתוך יישומון "משרד החקלאות – תחזית לחקלאים" וניתן להתקינו לנייד דרך "חנות GOOGLE PLAY" או למשתמשי מערכת הפעלה של אייפון, ניתן להיכנס דרך הדפדפן לכתובת: (https://meteo.moag.gov.il. לחישוב ההחזר היומי עקב ההתאדות. הנתונים מתעדכנים מדי יום, לפי ההתאדות באזור מסוים.
מנות מים ומקדמי השקיה לקיווי מניב
דישון
ברזל – במקרה שלחלקה היסטוריה של כלורוזה (בעיקר בגליל), תכלול מנת הדישון הראשונה, שתינתן בלבלוב, 500 גרם ברזל לדונם; ומנה נוספת של כ-500 גרם לדונם תינתן במידת הצורך כעבור שבועיים. הדישון בברזל יימשך עד לקבלת עלווה בצבע ירוק אופייני. אם החלקה סובלת מכלורוזה באופן קבוע, יש לשקול טיפול בדשנים מחמיצים (כמו חנקן על בסיס אמון גופרתי) ולהמשיך את הדישון בברזל במשך כל העונה.
במקרה שנערכו בדיקות עלים בעונה הקודמת, יש לדשן על פי תוצאותיהן.
להלן הנחיות דישון כלליות:
חנקן – מנה שנתית של כ 15 יחידות (ק"ג לדונם) חנקן צרוף, הנפרשת על פני 4 חודשים.
אשלגן – יש לדשן במנה שנתית של 25-20 יחידות (ק"ג לדונם) תחמוצת אשלגן, הנפרשת אף היא על פני 4 חודשים. את האשלגן יש להתחיל רק ממחצית מאי, על מנת לא להפריע לקליטת סידן ומיקרו אחרים.
זרחן – מנה שנתית של 5-2 יחידות (ק"ג לדונם) תחמוצת זרחן. יש להתחיל לדשן בזרחן בתום מתן מנת הברזל הראשונית. הזרחן ידושן בשתיים-שלוש מנות בהפרש של כשבועיים ביניהן. יש לזכור כי מרבית דשני הזרחן פוגעים בקליטת הברזל ויסודות מיקרו נוספים. בדרך כלל בצפון הגולן אין צורך בתוספת זרחן, אלא אם נמצא מחסור בו בבדיקות העלים.
במטעים רבים, בעיקר בגליל, מופיעים תסמינים של מחסור ביסודות מיקרו. על כן ניתן לשקול תוספת של מיקרו אלמנטים לתמיסת הדשן העונתי.
מטע שאינו נושא פרי
במטע צעיר מעוניינים לקבל צימוח רב ככל האפשר, ולכן מנת הדשן תכיל בעיקר חנקן במנה שנתית של כ-20 יחידות (ק"ג לדונם) חנקן צרוף. החל משנתו השנייה של המטע הוא ידושן בנוסף לחנקן גם ב-10 יחידות (ק"ג לדונם) תחמוצת אשלגן וב-2 יחידות (ק"ג לדונם) תחמוצת זרחן. כדי לחזק את התפתחות השורשים ניתן לדשן בתחילת העונה בדשן מונואמוניום פוספאט או במקבילו – דשן נוזלי.
דילול
דילול 'כפתורי פריחה'
בזן היווארד יש להסיר 'כתפיים'. במצב של פריחה שופעת יש להשאיר ארבעה 'כפתורים' לשריג בעת הסרת ה'כתפיים', ה'מניפות' וה'מעוותים'. אם צפוי יבול בינוני או חלש, יש לדלל 'כתפיים' בלבד.
בזן ברונו יש לדלל 'כפתורים' לפי מספרם הרצוי לשריג. את הדילול רצוי לסיים לפני תחילת הפריחה.
כעבור כחודש מתום החנטה יש לבצע שוב דילול של כל החנטים הקטנים ביותר, שלא יצליחו להגיע לגודל הרצוי בקטיף. יש לזכור כי יבול גבוה מאוד עלול להכניס את השיח לסירוגיות, כך שכדאי להימנע מהעמסת יבול כבד מדי על השיח.
טבלה 1. מספר הפירות לשיח בעומד ממוצע של 90 נקבות לדונם, לפי אומדן היבול הרצוי
מספר פירות ממוצע לשיח (טון לדונם) ברונו (90 גרם) היווארד (120 גרם) 3.5 טון/דונם 310 4 טון/דונם 490 350 5 טון/דונם 610 450
הגדלת פרי
להגדלת הפרי יש לטפל בשיא פריחה + 21 יום.
החומרים המיועדים להגדלת פרי הם ספיון או גוליבר בריכוז 0.05% + טריטוןX 100 0.025%,
בנפח ריסוס של 150-100 ליטר לדונם.
בשנים האחרונות נבדק הגוליבר בריכוז של 0.2% והתקבלו תוצאות טובות. ריכוז זה מורשה בזן היווארד בלבד. בריכוז זה יש להקפיד לא לרסס מעל נפח של 120 ל'/ד'.
החומר ישפיע על הגודל רק אם הפרי יורטב היטב, ולכן רצוי לרסס במרסס רובים המכוון אליו ישירות. בתחילת הריסוס מומלץ לוודא אם החומר אכן מגיע ליעדו, כלומר אל הפרי.
חיגור
חיגור גזע הוכח כטיפול המשפיע על גודל הפרי ועל הפוריות. החיגור מתבצע בעצים בוגרים, ברוחב של 1 ס"מ על הגזע, בשיא פריחה + 20 יום, מיד לאחר הריסוס להגדלת הפרי. בפעולה זו מסירים רק את שכבת הקליפה החיצונית, ויש להקפיד שלא לחדור לשכבת העצה. בגמר החיגור רצוי לבדוק שהמקום נשאר לבן ואינו משחיר. אם קיימת השחרה, יש לבצע תיקון באמצעות קילוף עדין של שארית הקליפה. כאמור, יש להיזהר מפעולת חיגור שאינה מדויקת, החודרת אל העצה ועלולה לפגוע בעץ. יתרה מכך, אין לבצע חיגור בעצים חלשים, ואפילו בעצים בינוניים, מחשש לפגיעה בהם. ניתן להיוועץ בנושא בצוות ההדרכה.
מדדי הבשלה לקטיף
בשנים האחרונות נערך במרכז לחדשנות בפוסטהרבסט – מיג"ל, מחקר להערכה מחודשת של מדדי הבשלה לקטיף של קיווי, בדגש על פרי המיועד לאחסון ממושך. ממצאי המחקר העלו שדווקא פרי משלב מתקדם בעונת הקטיף מתאים לאחסון ממושך, בעוד שהפרי מתחילת העונה – לאחסון קצר. ככלל, המדד הנוח והקל למדידה הוא % הסוכר (כלל המוצקים המומסים, או % בריקס). את הזן היווארד רצוי לקטוף החל מ- 7%-7.5% בכדי להבטיח הבשלה תקינה (ורצוי שחלקם של המוצקים שאינם מסיסים יהיה נמוך מ-50%). פירות היווארד עם תכולת סוכר הגבוהה מ-8.5% יתאימו לאחסון ממושך. לגבי הזן ברונו, הזן המקדים, רצוי לקטוף החל מ-6.2%-6.5% בכדי להבטיח הבשלה תקינה בשיווק המידי. נציין כי עדיין מתנהל מחקר לקביעת חלון הקטיף של הזן היווארד ומסתמן שקצה חלון הקטיף הוא שלב נשירת העלים במטע. קטיף ומכירת פרי בוסר (בערכי % הסוכר נמוכים מהרשומים לזן), תגרום תסכול לצרכן כיוון שהפרי לא יבשיל כראוי ולא יפתח את הטעם האופייני, תסכל קנייה חוזרת ותפגע בשיווק יתרת הפרי אשר כן נקטף במדדים הנכונים. בנוסף, איסום של פרי בוסר עלול לגרום לבעיות הבשלה ואיכות אשר יפסלו את שיווקו הפרי.
