המשבר שעברו אבישי אדרי ומשפחתו מנחל עוז ב-7 באוקטובר בשעות הארוכות בממ"ד, תורגם להבנה "שאנחנו צריכים לקחת את הגורל בידיים שלנו ולדרוש תשובות ותיקון". יחד עם "מועצת אוקטובר" הוא נלחם להקמת ועדת חקירה ממלכתית
*תמונה ראשית: תמונה אבישי אדרי ומשפחתו. "מישהו צריך לבדוק מה השתבש, כדי לאפשר למערכות להגן על הילדים ועלינו כדי שלא יחזור עוד 7 באוקטובר". צילום: עידו לב שלם
לקיבוץ נחל עוז הגיעו אבישי אדרי (41) ואשתו ב-2015, בעקבות "צוק איתן", "הגענו לחזק את הקיבוץ והתאהבנו". הם השתקעו בקיבוץ שעל הגבול עם רצועת עזה וכאן נולדו גם ארבעת ילדיהם (בני 4, 6, 8, 9.5).
את 7 באוקטובר חוו אבישי, ד"ר לאימונולוגיה שעוסק במחקר טיפולים לסרטן הדם, ומשפחתו בצורה קשה: "אנחנו מתגוררים בשכונת 'שדות' אליה פלשו בגל ראשון 80 מחבלים. בדלת מול הבית התגורר אילן פיורנטינו, שנהרג בהגנה על הקיבוץ. משך שעות ארוכות, קצת אחרי שבע בבוקר ועד לצוהרי היום הייתה לחימה עזה בקיבוץ. חולצנו מהממ"ד בתשע וחצי בערב, כי כוחותינו נלחמו לנטרל מחבלים לפני משימת הפינוי".
המשפחות שניצלו מהתופת עצרו במשמר הנגב, שם קיבלו מזון ושתיה לאחר השעות הרבות שהיו סגורים בממ"ד, ומשם עוד באותו לילה, פונו למשמר העמק. "משמר העמק היה נקודה חשובה בתהליך, הרגע הראשון של תחילת התאוששות והשיקום" אומר אבישי. "במקום להתפנות לבית מלון, נקלטנו לקהילה מאוד סולידרית ורגישה ומאותו הרגע קיבלנו המון תמיכה ועזרה".
אבישי מתאר את הימים הראשונים כקשים, ללא מענה ממערכות המדינה, "אף אחד מנציגי הממשלה לא הגיע לדבר איתנו. לא בזמן שקברנו את הנרצחים, לא בזמן השבעות, ולא איתנו, מי ששרד. כן קיבלנו המון סיוע מאזרחים, שדאגו לכל מה שהיינו צריכים. זה היה האור הכי גדול בתוך החושך של התקופה".
לדרוש תשובות ותיקון
אבישי עצמו גויס ב-9 באוקטובר וקרוב לשנתיים שירת במילואים באזור הצפון כמפקד באוגדה 210. המשבר שעבר ב-7 באוקטובר תורגם להבנה "שאנחנו צריכים לקחת את הגורל בידיים שלנו, לא לתת אמון עיוור במערכות המדינה ולדרוש תשובות ותיקון".
הוא חבר ל"מועצת אוקטובר", התאגדות של יותר מ-1,500 משפחות שכולות, משפחות חטופים, ניצולי טבח 7 באוקטובר ומילואימניקים, למען הקמת ועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה (ב-2025 נרשמה כעמותה בשם "מועצת אוקטובר אמת וביטחון"). "זה גוף שהוקם על ידי נפגעי הטבח, בעיקר משפחות שכולות, אבל לא רק. יש גם משפחות חטופים, כאלה שנרצחו וכאלה ששבו בעסקה. הקבוצה הזו יצאה בקריאה, כבר בימים הראשונים של המלחמה, להקמת ועדת חקירה ממלכתית, כשהמטרה להפיק לקחים ממה שאירע ולהטמיע אותם כדי לספק ביטחון. לא רק ליישובי העוטף וליישובי הגבול. היבטים נוספים הם הצורך לקבל תשובות, לדעת מה קרה ולעשות סגירת מעגל וגם שהאחראים יישאו באחריות וישלמו מחיר. זה מה שעמד אחרי ההקמה של 'מועצת אוקטובר'".
אבישי מתאר שבהעדר הקמת ועדת חקירה ממלכתית וסירוב למעשה של ממשלת ישראל להקמתה, הכריזו מספר ארגונים אזרחיים על הקמת ועדת חקירה אזרחית ב-18 ביולי 2024. אלו ארגונים המייצגים נפגעים שונים שפועלים לחקר התנהלות הממשלה וכוחות הביטחון בטבח 7 באוקטובר ובאירועים שקדמו לו. "זהו גוף שעושה ועדת חקירה אזרחית, הוציאו דו"חות ואספו עדויות. הם עשו עבודה יסודית והגיעו למסקנות ומשם יצאנו למסע ביישובי העוטף כדי להניע להקמת ועדת חקירה ממלכתית. מועצת אוקטובר התחילה כלובי אזרחי שהגיע לכנסת ונפגש עם שרים וחברי קואליציה. בתחילת הדרך היה ברור שתקום ועדת חקירה ממלכתית, שמענו שרים ובכירים בקואליציה שאמרו לנו את זה. בתמימותנו, לא האמנו שמישהו יתחיל להמציא משהו אחר. ועדת חקירה ממלכתית היא כלי חוקי במדינת ישראל. הגעתי כדי לתת 'פוש' כאזרח למשהו שברור שחייב לקום. ואז התחילו 'לסובב' אותנו: זה לא הזמן, יש מלחמה, התחילו ביוזמות חקיקה שונות. הציעו שמבקר המדינה יחקור, הוא מוגבל בזה, הציעו ועדת חקירה שתמנה הממשלה או קומבינה אחרת של הנחקרים להחליט מי יהיו החוקרים. עם הזמן התמימות התפוגגה. ראינו מקרים שחברי כנסת התבטאו בקריאה לוועדת חקירה ממלכתית וחזרו בהם אחרי 'איתות'".
יש נורמות במדינה שחייבות להתקיים
בשלב זה, מרכז הפעילות של "מועצת אוקטובר" ביישובי הנגב המערבי, פועלים בחוגי בית, שולחים דוברים להפגנות ומארגנים הפגנות ובהגשת עתירות לבג"צ. "הבג"צ הנוכחי הוא שבית המשפט יכפה על המדינה הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
אולי זו הבעיה? מאז המאבק על ההפיכה המשטרית/ רפורמה משפטית המחלוקת הציבורית נעה סביב השאלה מי מחליט – הממשלה שנבחרה בבחירות על ידי העם או השופטים ששומרים על החוקים?
"יש לי דעה פוליטית" עונה אבישי, "אבל אני לא מביא אותה. הדיון הוא על המהות. טבח 7 באוקטובר הוא אסון שאין שני לו. אנחנו, תושבי נחל עוז ויישובי העוטף, נדרשנו לחזור הביתה, לשקם. הבאתי את ארבעת הילדים שלי חזרה לבית שמהחלון שלו אפשר לראות את השער ממנו נכנסו המחבלים. מישהו צריך לבדוק מה השתבש, כדי לאפשר למערכות להגן על הילדים ועלינו כדי שלא יחזור עוד 7 באוקטובר. אין לי פנאי לקרקס פוליטי ציני, אנחנו זקוקים עכשיו לפתרונות. אם מסתכלים על המהות חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית. זה ברור למה הממשלה נמנעת מהקמתה, ביטחון הכיסאות שלהם על חשבון ביטחון הילדים שלנו. אני רוצה שהם יתעלו מעל החשבונות האלה ויקימו ועדת חקירה ממלכתית".
אז הפתרון הוא בג"צ?
"מוגדר בחוק שבג"צ יכול לכפות על בעל סמכות לממש סמכותו, וזה המקרה. לממשלת ישראל הזכות והחובה להקים ועדת חקירה ממלכתית. הם לא הבעלים של המדינה, הם בעלי תפקיד במדינה ולא יכולים ל'שחק' עם הסמכות שניתנה להם. הם מחויבים לממשלה, לנו האזרחים. בג"צ חייב לכפות עליהם".
הפתרון שהסתמן שהקמת ועדת החקירה תחול על הממשלה הבאה, זאת בהנחה שיהיה הרכב ממשלה אחר.
"אני חושש מהמשוכה הבאה. מדינת ישראל מנסחת מנדט והיא תתחכם, במקום לשרת את האינטרס הציבורי. יהיה מנדט מגמתי שישרת את הממשלה להתחמק מאחריות. מצד אחד, אולי עדיף שלא יקימו בממשלה הזו. מצד שני, יש עוד כמה חודשים טובים עד לבחירות ויש נורמות במדינה שחייבות להתקיים. בג"צ מרגיש נוח לגלגל את הפתרון הלאה, זה לא טוב. זה גם לא טוב שרק 'אם תופסים בגרון' המדינה נכנעת. אני מסתכל על מה שקורה בצורה הוליסטית, מעבר לבית שלי. לא נכון שיתקבעו נורמות כאלה. אני חושב שבג"צ בכל זאת צריך להכריע ולהורות למדינה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
לדיון בבג"צ הגיעו גם הורים שכולים שמתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית?
"אלו אנשים יקרים ואני בטוח שהם רוצים אותם דברים כמוני. דעתם חשובה, אבל הם לא פתורים מלהסביר את הטענות שלהם. אני שומע את הטענות שלהם ולא הצלחתי לשמוע הסבר. הם טוענים – בג"צ צריך להיחקר (לחלק שלו בטבח 7 באוקטובר. מ.ר) אבל הם לא מראים פסיקה, לא יודעים לתת תוקף לטענה. הם מציעים אלטרנטיבה שבוועדת חקירה ממשלתית ישבו חברי אופוזיציה וקואליציה. מבחינתי זו אלטרנטיבה שלא תניב תוצאות. גם בקואליציה וגם באופוזיציה יש בעלי תפקידים, רמטכ"לים לשעבר, שרי ביטחון, הם יחליטו מי יחקור? גורם בלתי תלוי, ככל שאפשר להיות אובייקטיבי, צריך למנות מי ישב בוועדת החקירה, ומבחינתי הכי קרוב לזה זה בג"צ. אחרת זה יהפוך לתוכנית ריאליטי, קרב דמגוגי על נרטיב ולא לחקר אמת. כל צד יזרוק אחריות על הצד השני. הפתרון הוא ועדת חקירה שישבו בה מומחים, שתהיה אוביקטיבית כמה שניתן, כדי באמת לספק תשובות".
לאבישי חשוב להוסיף כי תושבי הנגב המערבי רוצים את הביטחון שהובטח להם. "תקומה של 'עוטף עזה' לא תוכל להיות ללא שותפות מדינת ישראל. אמרו לנו שיהי פירוז של רצועת עזה וסילוק חמאס. מדינת ישראל חייבת לעמוד על זה. זה תנאי לחיות פה ולשקם את המקום. העפיפונים מעזה שנחתו בנחל עוז זה טיל מונחה שפוגע בתהליכי השיקום. אני מצפה שממשלת ישראל תיקח ברצינות את הביטחון והשיקום, שתציג לנו תוכניות, שלא יאפשרו הפרת ריבונות ושלא יחשבו לזלזל שוב בחמאס, שניצל את הזלזול בו והפתיע. אסור לחזור לזה. זה ההווה שלנו".
