ד"ר מנס ויסוקי, מהדמויות המרכזיות בעיצוב פני האנטומולוגיה וההדברה הביולוגית בישראל, הגיע לגיל 90. מי שהיה עמוד התווך של הגנת הצומח בענף האבוקדו, חוקר ומנהל המחלקה לאנטומולוגיה במכון וולקני, ונשיא החברה האנטומולוגית, מסכם קריירה שהיא מופת של מדע יישומי ויושרה מקצועית
*תמונה ראשית: ד"ר מנס ויסוקי – עמוד התווך של הגנת הצומח בענף האבוקדו
ד"ר מנס ויסוקי, לשעבר חוקר ומנהל המחלקה לאנטומולוגיה במכון וולקני ונשיא החברה האנטומולוגית בישראל, הגיע לגיל 90. עבור קהילת החקלאים והחוקרים בישראל, זוהי הזדמנות פז לעצור ולהוקיר את פועלו של אדם שיחד עם שותפיו לדרך – פרופ' אליהו סבירסקי ויונתן יזהר ז"ל – חתום על אחד ההישגים המרשימים ביותר בחקלאות המקומית.
הודות לחזונו ולעבודתו המדעית, ענף האבוקדו בישראל נחשב עד היום לכמעט יחיד במינו, שבו כמעט ולא נעשה שימוש בחומרי הדברה רעילים. למרות שבענף זה ידועים כ-40 מיני חרקים מזיקים, נשמר במטעים שיווי משקל ביולוגי עדין בין המזיקים לאויביהם הטבעיים. ד"ר ויסוקי הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס ממשק של הדברה ביולוגית והדברה משולבת (IPM) תוך דחיקת השימוש בחומרים כימיים רעילים אל מחוץ למשוואה. עבור פיתוח ההדברה המשולבת והפחתת השימוש בחומרי הדברה במטעי האבוקדו, הוענק לד"ר ויסוקי ולצוות פרס קפלן בשנת 1986.
כשמדע פוגש מטע: פתרון בעיות בזמן אמת
עם הקמת מטעי האבוקדו המסחריים הראשונים בסוף שנות השישים, התמודד הענף עם התפרצויות קשות של מזיקים: הכנימה הקמחית ארוכת הזנב ועש קליפת ההדר. ד"ר ויסוקי וצוותו הובילו מהלך של גידול המוני ופיזור שתי צרעות טפיליות שהביאו להדברה ביולוגית יעילה של הכנימה, בעוד שהעש הודבר באמצעות החיידק הידידותי לסביבה Bt . מאוחר יותר, כשהופיעו נזקי מודד האבוקדו, נמצא לו פתרון דומה באותם תכשירים ביולוגיים.
בשנת 1978, עם הופעת כנימת העש הצהובה, הובאה לארץ צרעה טפילית שהדבירה אותה ביעילות. ד"ר ויסוקי היה זה שהביא מקליפורניה צרעה טפילית נוספת להדברת תריפס השמש, שגרם לנזקים קשים ביותר באותה עת. גם הכנימה הרכה דמויית האגס, שחדרה לישראל ב-1980, זכתה למענה בזכות שילוב של פיזור אויבים טבעיים וריסוסים בשמן קייצי – פתרון השומר על האיזון האקולוגי במטע ואינו פוגע בחרקים המועילים.
אינציקלופדיה מהלכת של ידע ואנושיות
עבורי, הזכות לעבוד בצמידות לצוות המנצח הזה במשך מספר שנים – הן במכון וולקני והן בעבודתי בהתארגנות האבוקדו ב"גרנות" – הייתה שיעור מרתק לחיים. זכיתי להיות תלמידו של ד"ר ויסוקי לתואר מוסמך ולתואר דוקטור, ולחקור תחת הנחייתו את מודד האבוקדו ואת הכנימה הרכה דמויית האגס.
ממנס למדתי רבות, ולא רק באנטומולוגיה. מנס הוא מקור ידע בלתי נדלה, "אינציקלופדיה מהלכת" שמרחיבה את הדעת בנושאים רבים ומגוונים, מהיסטוריה ועד בעלי חיים. בראיון שלפנינו, ניסינו לגעת בכמה מהתחנות המשמעותיות בדרכו המקצועית, מהדירה הקטנה בפולין, ועד למעבדה במכון וולקני.
המעבדה הביתית שהפכה למפעל חיים
הזיקה של מנס לטבע החלה בבית ילדותו בפולין. "הביולוגיה תמיד עניינה אותי," הוא נזכר בחיוך. "אמא שלי הייתה סלחנית מאוד; גידלתי עכברים לבנים וחזירי ים (שרקנים) בתוך הדירה הקטנה שלנו. בבית הספר כבר ניהלתי את הגן הבוטני ואת פינת החי של המוסד."
למרות המשיכה לביולוגיה, הוריו כיוונו אותו למקצוע מעשי. "יהודי צריך מקצוע," אמרו לו, והוא בחר בחקלאות. הוא סיים לימודי הנדסה זואוטכנית (בעלי חיים) ואף הספיק לסיים ארבע שנות לימודי וטרינריה ולעבוד כאסיסטנט באוניברסיטה, לפני שההחלטה לעלות לישראל שינתה את התוכניות. "עלינו ב-1963. הגעתי ארצה עם 5 דולר בכיס וחלום לגמור את לימודי הווטרינריה, אך התברר שבארץ אין עדיין פקולטה כזו. נאלצתי לחשב מסלול מחדש."
הפגישה הראשונה של מנס עם הממסד המדעי בישראל הייתה שיעור בישראליות. "קבעתי פגישה עם פרופ' רענן וולקני (בנו של מייסד המכון). הגעתי כפי שמקובל בפולין – עם חליפה ועניבה. ומי מופיע מולי? פרופסור בנעלי אצבע, מכנסיים קצרים וחולצה פתוחה. בשבילי, כמי שבא מאירופה, זה היה שוק."
השיטה של מנס: למצוא כרומוזומים היכן שאחרים נכשלו
מנס החל לעבוד במכון לבעלי חיים, שם הפגין יכולות ייחודיות בציטוגנטיקה (חקר הכרומוזומים). הוא פיתח שיטות חדשניות לבדיקת בעיות גנטיות בעזים ובבקר, ופרסם מאמרים שהפכו לשם דבר. הוא אפילו גילה שהסיבה שחוקרים אחרים נכשלו בגידול כרומוזומים של עזים הייתה פשוטה: הם ניסו לגדל אותם בטמפרטורת גוף של אדם (37 מעלות), בעוד שעז זקוקה ל-40 מעלות. "הסקרנות וההבנה החקלאית עזרו לי איפה שהאחרים נעצרו", הוא אומר.
איך הופך מומחה לכרומוזומים של עיזים לאנטומולוג המזוהה ביותר עם האבוקדו? הכול התחיל בשיחת טלפון ביום שישי אחד, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים.
"חזרתי אחרי חצי שנה של שירות צבאי. פרופ' אליהו סבירסקי התקשר אלי ואמר: 'שמעתי שאתה מחפש עבודה. בוא אליי עכשיו'. אמרתי לו שאני לא מבין כלום באנטומולוגיה, והוא ענה בפשטות: 'אתה תלמד. תבוא ביום ראשון'. ככה הגעתי למחלקה". מנס צלל לעולם החרקים ביסודיות המאפיינת אותו, חקר כרומוזומים של אקריות טורפות – תחום שאיש לא נגע בו לפניו – ופיתח שיטות עבודה שהפכו ליסודות המקצוע.
חלוץ ה: IPM – המלחמה במזיקים ללא חומרי הדברה
יחד עם פרופ' סבירסקי ויונתן יזהר ז"ל, עמד מנס בחזית המאבק מול מזיקי האבוקדו כשהענף החל לצמוח מסחרית. מנס זוכר כל קרב: "סבירסקי תמיד אמר: קודם פותרים את הבעיה של החקלאי בשטח, אחר כך עושים את המחקר האקדמי", נזכר מנס בעקרון המנחה של עבודתם.
מנס נזכר בזיהוי עש התפוח המדומה, ראיתי את המזיק הזה בדרום אפריקה וידעתי כמה הוא הרסני. כשמישהו הביא למחלקה דגימת מקדמיה פגועה, זיהיתי אותו מיד. למרות ניסיונות להשתיק את הגילוי מחשש לפגיעה בייצוא, התעקשנו על הפרסום כי ידענו שזהו איום אסטרטגי על החקלאות הישראלית."
גם בגיל 90, כשהוא מבקש ממני לשלוח לו את הטיוטה בוורד ומדבר על המזיקים הבאים, הסקרנות שלו לא דהתה. "דרור," הוא אומר לי בסיום השיחה, "זה לא רק הסיפור שלי, זה הסיפור של החקלאות שלנו. אני מקווה שהדור הצעיר ימשיך לשמור על המטעים נקיים ועל המדע מחובר לאדמה."
ד"ר מנס ויסוקי, אנחנו מצדיעים לך. עד 120 כעשרים, עם אותה צלילות, חדות וסקרנות של הילד שגידל עכברים לבנים והפך לשומר הסף של המטעים הסובטרופיים בישראל.
אנו חוגגים את האיש, אדם בעל ידע וסקרנות נרחבים
בסוף אפריל, התכנסנו מספר חברים, קולגות ותלמידים של ד"ר מנס ויסוקי, לחגיגה צנועה של יום הולדתו ה-90. פרופ' צביקה מנדל אירגן לכבוד האירוע, סיור מאלף במשתלת הייעור של קק"ל באשתאול, וביער הסמוך. בארוחת הצהריים שלאחר מכן, הקריא פרופ' מנדל, דברי ברכה למנס.
להלן קטעים מתוך דברי הברכה:
מנס, סיפור חייך אינו רק ארוך – הוא עמוק, משמעותי ומעורר השראה. כשנולדת, פולין נכנסה לתקופה איומה, החזקת מעמד ושרדת את אחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית. לא רק ששרדת – בנית מחדש, יצרת ותרמת, וודאי גם בזכות אימך רבת התושייה שנטעה בך גם את החיבה העמוקה לטבע וקבלה את השתובבויות שלך באהבה. המסע שלך לישראל בשנות ה-60 סימן לא רק התחלה חדשה, דרך אחרת, פרידה ממשפחתך הגרעינית, אך בעיקר פתיחה של פרק חדש של חיים בעלי השפעה, אתגר לא פשוט, שעומד בפני עולים חדשים רבים, אתה עמדת בו בהצלחה גדולה.
במכון וולקני, הפכת לעמוד תווך של האנטומולוגיה בישראל. כחוקר, מנהל מחלקה ונשיא החברה האנטומולוגית הישראלית, עיצבת דורות של מדענים, תלמידים, והשפעת על כיוון המחקר החקלאי בארץ. יחד עם פרופ' אליהו סבירסקי ז"ל, הובלתם מהפכה – קידום בממשק הגידול של ענף אבוקדו, ולא רק. הייתם חלוצים בתחום זה, הרבה לפני שזה הפך לאופנתי, בשעות ארוכות של דיונים, תכנונים וגיבוש אסטרטגיות, שנמשכו בבית ברחוב אמסטרדם 1, לעיתים לילות ארוכים שהסתיימו בשעות המוקדמות של הבוקר, הבנתם שהמדע חייב לעבוד עם הטבע, לא נגדו.
אבל מעבר להישגיך המקצועיים, אנו חוגגים את האיש. אדם בעל ידע וסקרנות נרחבים. חובב צמחים, גנים בוטניים, מוזיקה ואמנות. אדם שיכול לצחוק – גם כשאולי הוא לא אמור לצחוק. דובר פולנית גאה,… ומאתגר באופן משעשע את האיות העברי.
מנס אין כמוך מחובר עמוקות לעולם סביבך – מודאג, מתחשב ומעורב, במיוחד בתקופות מורכבות אלה עבור מדינת ישראל. האכפתיות שלך משקפת לא רק אינטלקט, אלא גם לב.
כולנו סביב השולחן הזה אסירי תודה לך על השותפות ועל החברות. אנו מעריצים אותך, ובעיקר אנו אוהבים אותך. אנו מאחלים לך עוד שנים רבות של בריאות, צחוק, סקרנות –יחד עם השותפה הגדולה למסע היצירה הארוך שלך, בעצם שלכם, החברה לחיים, והרעייה, אירנה שתחצה גם היא בקרוב את ציון זמן ודרך זו.
יום הולדת שמח, מנס יקירנו.
