מתי אנחנו מזועזעים ומתי פחות * חיי שרה, עדויות של 30 שנה * מזכיר נשכחים – תומר אייגס
למחות אותם מן העולם מבלי להשאיר זכר
בחור צעיר, שמסוגל לתפוס טלה ולנקר את שתי עיניו בעזרת סכין, הוא בעיניי מפלצת. היו לנו כאלה. באוקטובר האחרון פלשו מתנחלים למתחם ביתה של משפחה בפאתי סמוע, ריססו גז פלפל, שברו חלונות, הרגו שישה טלאים ופצעו ארבעה נוספים. לחלקם עקרו עיניים באמצעות סכין.
בבית שהותקף היו מצלמות אבטחה, ובסרטונים שפורסמו נראים מתנחלים רעולי פנים, מצוידים באלות, הורגים במכות טלאים, מנפצים שמשות של מכוניות ופוגעים בבית. אחד מבני המשפחה הפלסטינית הציג טלה שהתוקפים עקרו את עיניו, ולצדו שכבו טלאים מתים על האדמה. מפלצות.
בשבת שלפני האחרונה פורסם סרטון שבו נראה מתנחל תוקף באכזריות כלבה בכפר ליד רמאללה. המתנחל נראה חובט בכלבה, לוסי, בעזרת שתי אלות במשך כעשר דקות, גם כשהיא שוכבת מעולפת על האדמה. חובט ואז בורח.
הכותרת לידיעה בוואלה הייתה: "מזעזע: אדם היכה באכזריות כלבה בשומרון. קשה לצפייה". מעניין לבדוק מדוע זה מזעזע אותנו כשמתנחל עושה את זה לכלב, ופחות מזעזע אותנו כשהם עושים דברים דומים לפלסטינים מבוגרים, גברים ונשים, או לפעילי שלום ישראלים.
בסוף פברואר השנה הגיעו מתנחלים ביום שישי ברכב ממאחז סמוך לכפר קוסרא והיכו פעילי שלום ופלסטינים באלות ובמוטות ברזל. שני פעילי שלום שנפצעו הוטסו במסוק לבית חולים, ביניהם אישה בת 70 שאושפזה בטיפול נמרץ כשהיא סובלת משברים בראשה, באגן ובכתף. הדבר לא עורר שמץ של זעזוע.
לצד אלה שפועלים באלימות קשה מול נשים, גברים ובעלי חיים, וכנראה גם נהנים מזה, הציונות הדתית היא גם בית לגידולי פרא אידיאולוגיים. למשל, מי שמבחינתם אין מניעה שחיילי צה"ל יירו בנשים וילדים פלסטינים, כי מבחינתם אין דבר כזה פלסטינים חפים מפשע.
כפי שניסח זאת הרב משה רט, תושב קרני שומרון ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה: "לא מעט אנשים בחודשיים האחרונים (אחרי 7 באוקטובר – י.ל.) מבינים סוף־סוף את מצוות מחיית זכר עמלק. עד עכשיו זה לא הסתדר להם: להשמיד ככה עם שלם, נשים וילדים? איך זה מוסרי? אבל עכשיו הם מבינים מצוין… יש עמים שהגיעו לעומק כזה של רוע ושחיתות, שאין מנוס אלא למחות אותם מן העולם מבלי להשאיר זכר… ההיסוס הקל ביותר, הרחמנות לרגע על ילדים ותינוקות, התחושה החולפת של אמפתיה והזדהות, עלולים להתפשט בן רגע לסדק עצום, שיערער את כל תנופת הלחימה ויביא למפלה בפני האויב".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא מציע להשמיד את הפלסטינים, אבל הוא לא רואה בעיה באפשרות שחיילי צה"ל יירו בנשים וילדים בנסיבות מסוימות. כאשר הרמטכ"ל הרצי הלוי עדכן את השרים בנוגע להוראות הפתיחה באש ברצועה (פברואר 2024), אמר בן גביר: "אין מצב שילדים ונשים מתקרבים לגדר. כל מי שמתקרב כדי לפגוע בביטחון צריך לקבל כדור". בדיון בקבינט הביטחוני הסביר סגן הרמטכ"ל: "בחשוד מבוגר אנחנו יורים, ילד עם חמור אנחנו עוצרים". בן גביר תהה: "למה לא לירות על ילד עם חמור?"
כמותו יש לא מעטים. לא רק עמלק. למשל האמירה הזו, שמיוחסת לאחד מרבני הציונות הדתית: "לא לשמור תורה ומצוות זו בוגדנות… דין בוגדים זה כדור בראש".
או התבטאות מעט יותר עדינה של הרב שמואל אליהו: "להסתער על החילונים, לנקום בהם, לטחון להם את הראש ולהחזיר את הילדים שלהם בתשובה".
אז לא כולם כאלה, אפילו לא רובם. אבל זו דמותם של מי שהתייצבו בשנים האחרונות בחזית הייצוגית של התנועה הזו. אולי גם זה ישתנה אחרי הבחירות הקרובות.
זרקה עליה עגבניות וזיתים
לפני שבועיים פורסם כי אישה שעבדה במעון ראש הממשלה והתלוננה על התעמרות מצד שרה נתניהו תפוצה בעשרות אלפי שקלים. העובדת הגישה ארוחת בוקר לזוג נתניהו, ולטענתה: "אשת ראש הממשלה הביטה בארוחת הבוקר ובזעם הטיחה בעובדת כי כמות הבצל, העגבניות והזיתים גדולה מדי, וזרקה על העובדת חתיכות עגבנייה וזיתים שהיו במגש ארוחת הבוקר, וזאת לעיני ראש הממשלה".
נתניהו הכחישה: "שקרים מוחלטים וסיפורים הזויים שלא היו ולא נבראו". הושג הסדר עם החברה שהעסיקה את העובדת, והיא קיבלה פיצוי כספי תמורת הסרת התביעה.
היכרות ראשונה עם ה"מוזרויות" של אשת ראש הממשלה קיבלנו לפני 30 שנה מטניה שאו, מי שהייתה המטפלת של הילדים יאיר ואבנר. ביולי 1996 פורסם ב"מעריב" ריאיון עם טניה שאו, עולה מדרום אפריקה, על היחס שלו זכתה מצד שרה עד שפוטרה.
"היא סיפרה שאסרו עליה לאכול את האוכל שבבית, אפילו את זה שבישלה… שאסרו עליה להתאפר ואפילו לצאת לתל אביב כדי לממש את זכות הבחירה שלה ביום הבחירות… שעילת הפיטורין הייתה מרק ששכחה על האש".
"ריחמתי על הילדים. כשהם היו מתעוררים בלילה וקוראים לי, חשבתי איך אמא מרגישה כשהילדים קוראים למטפלת ולא לה… יאיר למשל, כשהוא חוזר מהגן, צריך להתקלח, לאכול ואחר כך הוא רק על הספה, כדי שלא יתלכלך. גם אסור להביא חברים הביתה, כי הם מלוכלכים".
בכתבה רואיינה גם היידי בן ארי, שהועסקה שנתיים לפני טניה כמטפלת של יאיר (אבנר טרם נולד). "יום אחד חזרנו מאוחר, בסביבות 11 בלילה, ויאיר, שהיה עייף מאוד, נכנס לחדר עם הנעליים שלו. שרה, שראתה את זה, התפרצה עליי בצעקות איומות ודרשה ממני לערוך בחדר ניקיון יסודי, כולל חלונות. אמרתי לה שמאוחר מאוד ואעשה את זה למחרת בבוקר, אבל היא לא הסכימה בשום פנים ואופן.
"במקרה אחר היא התפרצה עליי משום שראתה שהשמיכה של יאיר נגעה ברצפה. הייתי צריכה לכבס אותה. כל הזמן הייתי רעבה. היא לא הסכימה שאוכל יותר מעגבנייה אחת ביום וביצה אחת כל יומיים. האוכל פשוט לא הספיק לי".
מדוע החליטה להתראיין? "כי האופן שבו הם מנסים לומר שטניה שאו לא נורמלית הוא שקר. אני הייתי שם".
טניה והיידי היו הראשונות. אחריהן הגישו תביעות נגד שרה נתניהו ליליאן פרץ (הסתיים בפשרה שפרטיה לא פורסמו), מני נפתלי (נפסקו לו פיצויים בסך 170 אלף שקל), גיא אליהו (120 אלף שקל), שירה רבן (התביעה נדחתה) וסילבי גנסיה (התביעה נדחתה מבלי שטענותיה נבדקו, בשל בעיות עם עורך דינה. נקבע כי תשלם לנתניהו 100 אלף שקל).
באוגוסט 2020 התפרסם במוסף "7 ימים" תחקיר ובו עדויות שלפיהן אב הבית אפי אזולאי "הורה שלא להעלות לקומה השנייה, שבה מתגוררת משפחת נתניהו, עובדות ממוצא אתיופי".
30 שנה, עדויות ופסקי דין שלא מותירים מקום לספק, אבל שרה מכחישה, נתניהו מכחיש, והמעריצים גם. "מעולם לא שמעתי את שרה צועקת", אמר נתניהו באפריל לפני שנה. לא רק בעיות זיכרון – גם בעיות שמיעה?
מה גרם למותו של תומר?
לפני חמש שנים, ב־17 במאי 2021, נמצאה גופתו של קצין המודיעין רס"ן תומר אייגס בכלא הצבאי שבו היה כלוא. אייגס הואשם בפגיעה בביטחון המדינה, אך לא נשפט, ולא ידוע מהן העבירות שבהן הואשם.
עד היום לא נמסר שום דיווח לגבי הנסיבות שבהן מצא אייגס את מותו, וחייבים להודות שזה קצת יותר ממוזר. האם בצה"ל באמת לא יודעים מה גרם למותו של תומר, או שיודעים אך אינם מעוניינים לפרסם? כנראה שלעולם לא נדע.
