כנס האגודה הישראלית למדעי המרעה התקיים השנה בנגב המערבי והתמקד בחיזוק הקשר בין מחקר ויישום בשטח, תוך התייחסות לנושאים כמו ביטחון המזון ושימור מערכות אקולוגיות
*תמונה ראשית: חוות רימון של קיבוץ אור הנר. חיבור בין חקלאות לקהילה
בתחילת חודש מאי התקיים הכנס ה־29 של האגודה הישראלית למדעי המרעה, בהובלת מכון וולקני ושירות ההדרכה והמקצוע (שה״מ) במשרד החקלאות. האירוע הפגיש חוקרים, מגדלים, מדריכים ומנהלי שטחים פתוחים להצגה ודיון במחקרים חדשים ובאתגרים המרכזיים בתחום המרעה בישראל. הכנס התקיים השנה בנגב המערבי והתמקד בחיזוק הקשר בין מחקר, יישום בשטח וממשק, תוך התייחסות רחבה לשאלות של קיימות, ביטחון מזון ושימור מערכות אקולוגיות.
מושב הפתיחה עסק בממשקי רעייה והשפעתם על הסביבה, התוצרת החקלאית וניהול השטחים הפתוחים. ד"ר גיא דוברת ממכון וולקני פתח את הכנס בהרצאה על ממשק רעייה הוליסטית והציג גישות עדכניות לניהול עדרים במערכות מרעה דינמיות. אחריו הציג ד"ר אריאל שבתאי ממכון וולקני את השאלות המורכבות סביב עתידו של בקר הבלדי בישראל – בין שימור גנטי לבין דחיקה לכיוון צורכי מערכות ייצור מודרניות.
בהמשך המושב הראשון עסקה ד"ר יעל גלבוע מהטכניון בהשפעות של רעיית בקר על האיכות של מים עיליים ומניעת זיהום מקרוביאלי. ד"ר אורן שלף ממכון וולקני הדגים כיצד ניתן לשלב רעייה ככלי לניהול גידולי שירות במטעי רימונים. שי גלעד מארגון אגמא הציג מדריך חדש לניהול מרעה בסביבת נחלים ומעיינות, במטרה לשפר את הממשק בין חיות המשק למקורות מים טבעיים. את המושב חתם ינון נבו מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, שהציג מחקר חישה אקוסטית, רחב היקף, המבוסס על מיליוני אירועים של תנועות לסת בבקר במרעה, וחשף דפוסי פעילות מורכבים.
המושב השני העמיק בקשרים שבין רעייה, ניהול שטחים ומערכות אקולוגיות. מיכל מילגר, מדריכת גידול צאן בשה"מ, הציגה את היתרונות והאתגרים של רעיית כבשים במטעים כחלק מניהול גידולי שירות. ד"ר מאיה זהבי ממשרד החקלאות הדגימה באמצעות שימוש בחישה מרחבית ואקוסטית כיצד הטופוגרפיה משפיעה על תנועת בעלי החיים ועל דפוסי השימוש שלהם בשטחי המרעה. בהמשך הציג ד"ר צח גלסר מרמת הנדיב את השימוש ברעיית בקר וצאן ככלי לעיצוב הנוף בחורש הים תיכוני, ודור פינצ'בסקי מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית הראה כי להשפעות רעיית בקר על הקרקע עשויה להיות תרומה חיובית להתבססות אלון מצוי בגבול תפוצתו הדרומי.
המושב הסתיים עם הרצאת מגדל, עומר שטראוס מיוקנעם, ששיתף מניסיונו האישי על הממשק שבין רעיית צאן למטעים ועל האתגרים היומיומיים שבעבודה במערכת משלבת מטע ורעייה.
כריתה, רעייה ודישון
במושב השלישי עבר הדיון להיבטים אקולוגיים וסביבתיים רחבים יותר של מערכות מרעה שונות. ד"ר אלי צעדי הציג את מחקרו של ד"ר חוסיין מקאלדה ממכון וולקני, על תפקידן של נמלים כמהנדסי סביבה במכלאות נטושות והשפעתן על מבנה הקרקע והמערכת האקולוגית. ד"ר אמיר ארנון מרמת הנדיב התמקד בחפיפה שבין הרכב התזונה של הצבי הישראלי לבין בקר במרעה, ובמשמעויות האפשריות לתחרות בין מינים.
ד"ר רננה לביא מאוניברסיטת חיפה ומכון וולקני הציגה ממצאים על דישון מרעה בחנקן, תוך התייחסות הן לתועלות המידיות והן להשפעות ארוכות הטווח על המערכת האקולוגית. את היום הראשון לכנס חתמה שקד לוסטגרטן מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, אשר הציגה את מחקרה על השפעות כריתה ורעיית עיזים על קיבוע חנקן בשיחי קטניות בר בכרמל, ועל יחסי הגומלין המורכבים בין רעייה, צומח ומיקרואורגניזמים בקרקע.
חקלאות בתקופת מלחמה
ביום השני לכנס נערך סיור מקצועי שהוקדש לביקור ביוזמות חקלאיות וקהילתיות באזור עוטף עזה, תוך דגש על חיבור בין חקלאות, שיקום אזורי וחיזוק החוסן המקומי בעקבות המלחמה. הסיור נפתח בחוות אמירי יוסי, שם הציג ניסים פרץ מודל של רעיית כבשים בשילוב ממשק מחדש קרקע וטיפוח עדר דורפר.
בהמשך ביקרו המשתתפים בחוות אור הנר (רימון), שנוסדה מחדש, ושמעו מגיא אלקין על תכוניות שיקום קהילתי, חיבור בין חקלאות לקהילה והשימוש בבעלי חיים ופעילות חקלאית ככלי טיפולי לשיקום נוער. לאחר מכן התקיים ביקור בעדר בארי, שם הציג ישי כהן שילוב של הזנה בממשק רעיית בקר ובנוסף שיתף בהתמודדויות במהלך המלחמה.
הסיור נחתם במפגש עם ברוך כהן, רבש"צ קיבוץ מגן, ששיתף את המשתתפים בהתמודדות הקיבוץ והאזור טרם ובמהלך אירועי 7 באוקטובר, ובאתגרי ההתיישבות והחקלאות בצל המלחמה.
תודות מיוחדות לצוות המעבדה של ד"ר גיא דוברת בנוה יער וחיים גורליק מכרי דשא במכון וולקני, על הארגון, הליווי והעשייה הרבה מאחורי הקלעים; לשירות ההדרכה והמקצוע (שה״מ); לגיא ראובני וטל נירל על השותפות בהפקת הכנס; לאבי קויין משימור קרקע ורשות מרעה משרד החקלאות מחוז דרום, על הסיוע והליווי המקצועי לקראת הכנס; לאסנת חזן ולצוות משרד החקלאות מחוז דרום על התמיכה הלוגיסטית והאירוח במכון גילת.
