קרב אחד פחות בקיבוץ שעל גבול הצפון. המאבק המשפטי של קיבוץ חניתה מול השותף הסיני צפוי להסתיים בהסדר פשרה שישלמו הסינים לקיבוץ תמורת יתרת אחזקותיו ב"עדשות חניתה"
בקיבוץ שעל גבול הצפון רושמים קרב אחד פחות. המאבק המשפטי מול השותף הסיני, שהחל בתביעה בסך 10.9 מיליון דולר, שהגישו בחודש ינואר השנה הקיבוץ ואגודת האחזקות שלו כנגד חברת Ballet Vision הסינית, נמצא לפני סיום.
החברה הסינית וקיבוץ חניתה מחזיקים ב"עדשות חניתה", המפעל הוותיק של קיבוץ חניתה, המתמחה בייצור עדשות תוך עיניות המשמשות לצרכים רפואיים. בעבר הקיבוץ החזיק במלוא הבעלות בחברה אך לפני כחמש שנים מכר 73.68% לחברה הסינית תמורת 35 מיליון דולר (מתוכם 25 מיליון דולר הועברו לקופת הקיבוץ והיתרה לקופת החברה).
בכתב התביעה תאר הקיבוץ שהחברה מנוהלת באופן מלא בידי הסינים. דירקטוריון החברה לא מתכנס, והחברה מנוהלת באופן ריכוזי על ידי נציגת הסינים. הקיבוץ אמר כי לאחר שנותר בעל "מניות-מיעוט", הוא אינו מעורב עוד בניהול ואף ממודר ממנו. משכך, הגיע הקיבוץ למסקנה שאין עוד תועלת בהמשך אחזקתו במניות החברה.
תבעו מהסינים לרכוש את מניות הקיבוץ
באמצעות עורכי הדין, תומר ויסמן, יעל זעירא, סער עינבר בן זאב ומיה קורן (ארדינסט, בן נתן טולידאנו ושות') תבע הקיבוץ לחייב את החברה הסינית לרכוש ממנו את אחזקותיו בחברה.
הקיבוץ טען כי בידיו זכות משפטית המכונה "אופציית פוט" (Put Option) שמכוחה יכול הקיבוץ לדרוש מהסינים לרכוש את 22.94 האחוזים שנותרו לו בחברה, במחיר שנקבע מראש בהסכם מכר המניות שנערך בזמנו.
הקיבוץ סיפר כי הודיע לסינים על מימוש אופציית הפוט, אך הסינים סרבו לפעול לפי האופצייה ולרכוש מהקיבוץ את מניותיו. בין השאר טענו הסינים, במכתב תגובה (שצורף לתביעה), כי התמונה הכלכלית של החברה עגומה ו"בסיס השווי שלפיו בוצעה הרכישה התברר כבלתי מדויק ואף מטעה".
בנוסף, הודיע נציג החברה הסינית כי מאז פרוץ הלחימה בישראל, ממשלת סין סיווגה את ישראל כמדינה בסיכון גבוה, ואסרה על השקעות חדשות של חברות סיניות בישראל. כל עוד מגבלה זו בתוקף, הם אמרו, "אין אפשרות מעשית לבצע את עסקת הפוט".
החברה הסינית, המיוצגת בהליך המשפטי בידי עורכי הדין עופר שפירא ועדי שוחט (שיבולת ושות'), כך נטען בתביעה, תשוב לדון בעניין זה, "כאשר המצב התפעולי יתייצב והמגבלות על השקעות יוסרו, מתוך הבנה שכל דיון עתידי בנוגע לאופציה יתבסס על הערכת שווי עדכנית ומדויקת".
פשרה – לטובת שיקום הקיבוץ והקהילה
לפני מספר חודשים פנו הצדדים להליך גישור אצל עורכי הדין, יגאל בורוכבסקי ורון סלפטר.
הגישור הסתיים בהצלחה. על אף שטרם הסתיים "בהסכם סופי", מיהרו הצדדים להקדים ולעדכן את השופטת ענת רביד, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בתוצאות הגישור וביקשו לדחות את מועדי הדיון שנקבעו להמשך בירור התביעה.
הצדדים מסרו לבית המשפט כי הגיעו להסכמות עקרוניות לפיהן, כנגד רכישת מניות הקיבוץ ב"עדשות חניתה", ישלמו הסינים לקיבוץ 5.9 מיליון דולר ארה"ב, בשני תשלומים, כאשר העברת המניות בפועל תהיה רק לאחר תשלום מלוא הסכום.
הקיבוץ התיר לחברה להוסיף ולהשתמש במבנה בשטח הקיבוץ עד מרץ 2027, ללא תשלום תמורה נוספת. נזכיר כי המפעל ששכן כמה עשרות מטרים מגבול לבנון, נאלץ עקב המצב הביטחוני, להעתיק באופן קבוע את פעילותו עוד בסוף 2024, לאחר 43 שנות פעילות, מקיבוץ חניתה למבנה באזור התעשייה בר-לב.
מאיר (מיקו) עוז, מנהל העסקים של חניתה, מספר כי: "קיבוץ חניתה מתמודד, מאז אוקטובר 2023, עם אתגרים חברתיים וכלכליים רבים. לפני כשנה חזרו רוב חברי הקיבוץ לביתם לאחר יותר משנה של פינוי. לאחר תקופה של שקט יחסי, בחודשים האחרונים אנו מתמודדים עם ירי בלתי פוסק מלבנון, אזעקות ופגיעה מתמשכת בתלמידי בתי הספר".
"בנוגע למפעל, בשל מיקומו בקרבת הגבול הועתקה פעילותו מחוץ לקיבוץ ורוב אנשי חניתה שעבדו בו טרם המלחמה נאלצו לסיים את עבודתם בו. במציאות זאת, להנהלה הכלכלית של חניתה היה חשוב להגיע לפשרה בנושא מכירת יתר המניות שבאחזקתה במפעל. כספים אלו ישמשו את הקיבוץ לשיקום הקהילה והחברים בה".
