מטה התנועה סייר בקיבוצים מנרה ומחניים שבגליל העליון, המציגים הליכים מרשימים של שיקום בזמן מלחמה מתמשכת בצפון. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: "מרגש לראות איך סימני השאלה הפכו לסימני קריאה"
*תמונה ראשית: דגל ישראל מתנופף בקיבוץ מנרה. צילום: דוברות ותקשורת, התנועה הקיבוצית
קיבוץ מנרה יוצא לדרך חדשה: "בוחרים להיות מגדלור"
קיבוץ מנרה, שנמצא ממש על גבול לבנון, הוא אחד מהיישובים שהותקפו בצורה הקשה ביותר לאחר ה-7 באוקטובר 2023. בין בתים שנהרסו ונבנים מחדש ופינוי ממושך, חברי הקיבוץ – החדשים והוותיקים – בוחרים באומץ לשוב לקיבוץ ולהסתכל קדימה.
"בחרנו ללכת עם נרטיב שמסתכל על העתיד, מתנהלים עם מה שיש ולא מחכים שיעשו עבורנו. בחרנו להיות מגדלור", אומר יוחאי וולפין, מנהל הקהילה במנרה. "זה דבר שמאוד השפיע על החוסן הקהילתי והצליח לחבר את הקהילה. היו הרבה מאוד אתגרים, אבל הצלחנו".
"אני מאוד נרגש להיות פה, זו סוג של סגירת מעגל", אומר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה. "היינו בחדר הזה בכל מיני נקודות בזמן, תוך כדי ירי ואזעקות. החודשים הראשונים היו קשים מאוד לצפייה, והיו המון סימני שאלה. סימני השאלה הפכו לסימני קריאה".
שמחה סיפר שביקר אתמול את בני ובנות הנוער של מנרה ברפסודיה. "הם חמודים מאוד, ומספרים שטוב להם בקיבוץ. זה מרגש מאוד לראות את ההתקדמות, זה לא מובן מאליו. אמרנו אז שאיך שייראה השיקום של מנרה ייראה השיקום של המדינה, וטוב לראות שקצב השיקום במנרה אפילו מהיר יותר משל המדינה".
"האתגר של מנרה עוד נמצא לפתחינו. השיפוצים, התשתיות – הכול עוד בתחילתו או לא התחיל. האתגרים שיש לנו פה לא קיימים בשום מקום אחר", הוסיפה זוהר ליפקין, סגנית ראש המועצה האזורית גליל עליון. מנרה לא הייתה צולחת את התקופות האלה אלמלא המחויבות והקשר של האנשים למקום", אמר עידו שלם, המנהל הכלכלי של הקיבוץ. "הייתה ההבנה שאם האור במנרה כבה, הגבול עובר לראש פינה".
מנרה חזרה לתפקד כקהילה על כל מוסדותיה, עם מערכת חינוך שנבנתה מחדש, מבנים ששוקמו, פעילויות תרבות, קיץ בקיבוץ, עגלת קפה שהנוער הקים, פעוטון שנפתח, משפחות חדשות, צעירים וילדים. אבל לדבריו של וולפין, כשהגיעה מלחמת "שאגת הארי" באביב האחרון, נכנס הקיבוץ שוב לתקופה מאתגרת.
"התקופה של שאגת הארי הייתה מאוד קשה. קשה להסביר למי שלא חי על הגבול את המשמעות של להיות בתוך לוחמה אינטנסיבית במשך שלושה וחצי חודשים נוספים, בלי אופק, בלי מטרה ובלי פתרונות. ולא רק זה – היום אנחנו מתמודדים עם ההשלכות. השחיקה גדולה מאוד".
קולטים משפחות חדשות
עכשיו קיבוץ מנרה עם הפנים קדימה. לאחרונה קק"ל העבירה 30 מיליון שקלים לשיקום השכונה הדרומית של הקיבוץ, שזו השכונה שבה מתגוררים מרבית התושבים ושנפגעה באופן הקשה ביותר. כיום הקיבוץ נמצא במהלך של קליטת משפחות חדשות.
"כחלק מההליך האסטרטגי היה לנו ברור שאם מנרה לא תקלוט לפחות 20 משפחות, נקרוס לתוך עצמנו", אמר שלם. "הבנו שזה עניין של להיות או לחדול".
בקיבוץ אף נפתח מחדש לאחרונה הפעוטון, עם ארבעה תינוקות ופעוטות, כשבחודש ספטמבר המספר הזה אמור להכפיל את עצמו ואף יותר.
אסתי רוזנברג, מנהלת החינוך החברתי בקיבוץ וחברת קיבוץ חדשה, מספרת שכיום יש 19 ילדים בקיבוץ, מהם 12 בכיתות ז'–י"ב. "אחד הדברים שהנהלת הקיבוץ עשתה כשחזרנו מתקופת הפינוי היה לקחת מבנה ישן, לשפץ אותו ולהפוך אותו למבנה שמותאם לילדי החינוך החברתי".
האתגר הגדול ביותר, לדבריה, הוא מתן מענה לילדים עם מגוון צרכים. "מצב הילדים החריף מתחילת המלחמה, אבל אנחנו מלווים על ידי המועצה, שעושה עבודה מצוינת".
איילה כפיר, יו"ר הקיבוץ ומוותיקיו, מספרת שבשנים האחרונות חל שינוי דמוגרפי משמעותי. "הקבוצה המרכזית במנרה היום היא חבר'ה שנקלטו החל מ-2015. הם מהווים היום את המרכז הפעיל של מנרה. יש פה חילופי דורות משמעותיים, ואנחנו בהנהגה נערכים להעביר את המקל".
קיבוץ מחניים – מתקבצים מחדש
קיבוץ מחניים נמצא בגליל העליון וממוקם על הציר המרכזי של הגליל, שלושה ק"מ מצפון-מזרח לראש פינה. במחניים 800 תושבים, מתוכם 300 שוכרי דירות שאינם חברי קיבוץ, כולל בהרחבה.
"יש כאן לא מעט אתגרים ביטחוניים שלא מוכרים על ידי המדינה", אומרת אורטל בארי, מזכירת הקיבוץ. "שנת 2025 הייתה שנה משברית. היום אנחנו בשיקום ובצמיחה".
בעקבות המשבר, הן החברתי והן הביטחוני, בחר הקיבוץ לצאת לתהליך של התקבצות מחדש, הכולל קליטה לחברות מלאה בקיבוץ. "הבנו שאם אנחנו רוצים לחזק את הקהילה, להמשיך לחיות מחדש, אנחנו צריכים להשקיע במשאבים הקהילתיים, במערכת החינוך, במבנים הציבוריים, לקחת אחריות ולהיות המבוגר האחראי בעצמנו".
תוכנית אב
בקיבוץ נמצא בית "יחד בגליל" – מרכז חינוכי, שיקומי ותעסוקתי לאנשים בוגרים (מעל גיל 21) עם מוגבלות, השואף לאפשר לדיירים ניהול אורח חיים עצמאי ומעצים, הן במגורים, הן בתעסוקה והן בפן החברתי.
קיבוץ מחניים מחזיק בשותפות במתחם צומת מחניים, בגן אירועים, בחברת "דיוק הידראוליקה", ופועל גם בתחום האנרגיה המתחדשת. בפן החקלאי מנהל הקיבוץ רפת מובילה בשיתוף עם מושב רמת מגשימים, גד"ש של 3,500 דונם ולול שמייצר ל"עוף הגליל". ענף המטעים של הקיבוץ נמצא בשיקום, כשחלקו יופקע לטובת תשתיות רכבת ישראל. "לפני כשנה החלטנו על קידום תוכנית אב כללית לקיבוץ. אנחנו נפתח עוד 40 דונם באזור עדיפות", אומר איל דביר, המנהל העסקי במחניים.
הוא מספר שעסקי הקיבוץ מתמודדים כבר שנים, מלבד הפסדים בעקבות המצב הביטחוני בצפון, גם עם פשיעה חקלאית. "הפרוטקשן והפשיעה החקלאית הם התמודדות יומיומית בגליל. יש התמודדות עם סחיטה, דמי חסות ואיומים על התעשייה החקלאית. היו לנו כמה אירועים חמורים ומאוד קשים, כולל שריפת רכבים ותליית בקבוקי דלק על הלול".
התמודדות נוספת היא נושא התשתיות, בעקבות מיקומו האסטרטגי של הקיבוץ בסמוך לכבישים הראשיים 90 ו-91, לצומת מחניים, להקמת תשתיות רכבת ישראל ולשדה תעופה סמוך.
"צומת מחניים הוא צומת מרכזי שבו תשתיות מקבלות נפח מאוד גדול, בין אם זה הרחבת כבישים, מסילות רכבת והקמת תחנת רכבת. אמנם יש הרבה אתגרים ויופקעו לנו שטחים, אבל אנחנו רואים את זה כהזדמנות".
"יש בעיה בכך שכל פרויקט מתנהל בפני עצמו – רכבת ישראל, מע"צ, רשות שדות התעופה, רמ"י, משרדי ממשלה, רשות הניקוז ועוד. אין גוף מתכלל ואין תקשורת ביניהם ואיתנו. בסוף אנחנו יודעים שאנחנו חייבים לעשות את האינטגרציה, אבל אנחנו חייבים להיות חלק מזה".
גיא חודורוב שמיר, יו"ר ההנהלה הכלכלית של הקיבוץ, מסבירה שחזון ההתקבצות מחדש הוא לא רק חברתי, אלא גם חזון לאחריות כלכלית משותפת. "אנחנו יכולים להביא יזם שינהל הכול. השאלה היא האם אנחנו רוצים לקחת אחריות על עצמנו ולנהל את עסקי הקיבוץ באופן שגם יכניס, אבל גם נוכל לקבוע עבורנו מי אנחנו ומה אנחנו".
"הלכתם לכיוון מסוים, ועכשיו יש תנועת מטוטלת", אמר לבסוף ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, לממלאי התפקידים בקיבוץ. "היכולת שלכם לקבל החלטה שאתם רוצים קיבוץ, עם כל ההשלכות והקשיים שזה מביא איתו – עם זה אפשר לשאת כל איך. אני מאמין בכל ליבי בדבר הזה שנקרא קיבוץ, ואני חושב שמי שבוערת בו האש הזו יכול להדליק גם אחרים. נלווה אתכם בכל החלטה שתקבלו".
הדס בן זיו סולניק, רכזת האזור, ארגנה את הסיור.
