רחלי עבדה כ 30 שנה כמדריכה מקצועית ראשית ומנהלת תחום בשה"מ. במהלך השנים הקימה מחדש עם יוסי רוזנברג ז"ל את מערך הטיפוח בענף והתמחתה במחקרי התנהגות חברתית ובפיתוח טכנולוגיות מדייקות. הדוקטורט שלה עוסק במחקר התנהגות וסיווג מרעה והעדפות רעיה תוך פיתוח מתודולוגיה חדשנית מבוססת .AI כיום רחלי משמשת כיועצת פרטית ומפתחת מערכות ניטור לבקר ומרעה.
תקציר
נתונים פרטניים של בעלי חיים וניתוחם האינטגרטיבי בזמן אמת, חיוניים לאופטימיזציה של הייצור והרעייה. עם זאת, שימוש ממשקי בטכנולוגיות המנטרות מידע על מדדי פיזיולוגיה והתנהגות של בקר במרעה נדיר. מידע על יחסי הגומלין בין הבקר לבין צומח המרעה חסר. בשנים האחרונות אנחנו מפתחים ומיישמים מערכת ניטור מיקום ופעילות לזיהוי מדדים פיזיולוגיים )ייחום, תחלואה, המלטה( בעדרים מסחריים. במקביל, פיתחנו גישה מקורית לסיווג פונקציונלי של צומח המרעה על-פי העדפות הרעייה של הבקר.
מטרות המחקר היו: להאיר את יחסי הגומלין בין פיזור, העדפות רעייה ותגובת הייצור של הבקר.
שיטות המחקר: העבודה התבצעה בעונת השפל במרעה בעדר מסחרי בו מושדרו 45 פרות מיניקות. סיווג הצומח בוצע בעזרת ניתוח רשת נוירונים עמוקה של אורתומוזאיקות שהופקו מצילומי רחפן. עבודות קודמות בעונה זו הראו היעדר קשר בין מדדים כמו ביומאסה, תכולת חנקן, ואינדקס ספקטרלי לבין העדפות רעיה. בעבודה זו, הגדרנו שש קבוצות צומח המכילות מאפיינים דוחים )כמו קוצים( ומושכים )כמו צומח ירוק( בשיעורים שונים. קביעת העדפות הרעייה של הפרות לקבוצות השונות התבססו על נתוני המערכת ותצפיות. התעברות שימשה כמצביע להצלחה פרטנית של בחירת הרעייה. זאת בהתבסס על ההנחה שחזרה למחזור מיני לאחר ההמלטה, והתעברות עוקבת משקפת מאזן אנרגטי חיובי של הפרה, פונקציה של צריכת צומח המרעה.

תוצאות המחקר: ברמת העדר נמצאה העדפה לקבוצות הצומח לפי הסדר הבא )יורד:( יבלית, ביומאסה מינימלית, קוצים, פטל, דגנים ושיזף. העדפה לפטל ולשיחי השיזף עלתה באופן מובהק עם התקדמות תקופת המחקר, ללא פחיתה יחסית בביומאסה של מי מהקבוצות. לא נמצא קשר בין התעברות להרכב יחסי של קבוצות צומח בכלל המנה. נמצא קשר חיובי מובהק בין העדפה לרעייה בקוצים לבין התעברות ואילו קשר שלילי מובהק בין רעייה בכתמי ביומאסה מינימלית לבין התעברות. על מנת לנסות להסביר את ההעדפה לרעייה בביומאסה מינימלית, לנוכח הקשר השלילי שלה להתעברות, נבחנה השפעת שילובי רעייה על התעברות. נמצא כי רעייה בפטל לאחר רעייה בביומאסה מינימלית הפגין קשר חיובי מובהק עם התעברות, לעומת הקשר השלילי של רעייה בביומאסה מינימלית בלבד. הסבר אפשרי אחד הוא ערכיו התזונתיים של הפטל ואחר הוא תכולות תרכובות משניות בעלות פעילות אנטי-פתוגנית. הימנעות מהעדפה ראשונית של הפטל מיוחסת לסביבת הצימוח המימית שלו, שאינה נוחה לבקר.
מסקנות: ממצאי עבודה זו הדגישו את המורכבות המובנית בבחירת הצומח ברעיית בקר ומאירה חלק מהשלכותיה. דינמיות עיתית בהעדפות צומח לרעייה מונעת כנראה בנוסף לצורך פיזיולוגי, גם על ידי תהליכים עיתיים כמו טעימות או פירוק של הצומח. לשיטה הפונקציונלית לסיווג מרעה על סמך העדפות רעייה יתרון על פני שיטות קונבנציונאליות בתקופת השפל במרעה טבעי הטרוגני. נראה ששיטה זו יכולה גם לשמש כמצביע על שינויים צפויים בהרכב הכיסוי העשבוני במרעה ים תיכוני מופר. מכאן גם חשיבותה הממשקית של עבודה זו בתכנון ממשק רעייה בר-קיימא.


