רחל רבין יעקב, ממקימי מנרה הלכה לעולמה בגיל 101
*תמונה ראשית: רחל רבין-יעקב, ממייסדי מנרה. צילום: יובל טבול
הלכה לעולמה רחל רבין יעקב, בגיל 101, ביום שישי (11.9.26), ערב ראש השנה.
רחל רבין-יעקב נולדה בתל-אביב לרוזה כהן ולנחמיה רבין. את לימודיה היסודיים עשתה בבית החינוך לילדי עובדים א' בתל-אביב תחת ידו של המחנך אליעזר שמאלי ואת לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון המחוזי בגבעת השלושה.
ב-1942, עם סיום לימודיה, יצאה עם גרעין "הנוער העובד" להכשרה בכפר גלעדי ותל-חי ושנה לאחר מכן נמנתה עם מקימי קיבוץ מנרה, היישוב היהודי הראשון בהרי נפתלי, בו הייתה חברה במשך 83 שנים.
עם פרוץ מלחמת העצמאות פונו ילדי קיבוץ מנרה ואימותיהם לכפר גלעדי. רחל וחברי הקיבוץ שנשארו בו הגנו על הקיבוץ וטיפלו בנפגעים הרבים. בהפוגה הראשונה, בעת מלחמת העצמאות, נישאה לרפי יעקב ונולדו להם שלושה ילדים, תרצה, יפתח וגד. רחל ורפי אימצו את בנימין (ביניה) ג'דידי, שנפל במלחמת יום הכיפורים.
בשנות ה-50 וה-60 היתה חברת מרכז "אחדות העבודה-פועלי ציון". בבחירות לכנסת הרביעית ב-1959 הוצבה במקום ה-48 ברשימת המפלגה. בבחירות לכנסת השישית ב-1965 הוצבה במקום ה-90 ברשימת המערך.
במשך עשרות שנים עסקה רחל בתחום החינוך. הייתה המורה של הכיתה הראשונה במנרה, לאחר מכן לימדה בבית הספר היסודי בקיבוץ והייתה ממקימי בית הספר האזורי "הר וגיא" שבקיבוץ דפנה.
בשנים 1981-1986 שימשה כמרכזת הפיקוח באגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך ועם סיום עבודתה שבה למנרה כדי לשמש כמזכירת הקיבוץ, תפקיד אותו מילאה חמש פעמים. ב-1994 מונתה ליושבת הראש של עמותת המכללות האקדמיות לחינוך של התנועות הקיבוציות – "אורנים" ו"סמינר הקיבוצים".
ביום השנה ה- 24 לרצח אחיה, ראש הממשלה יצחק רבין, ציינה רחל: "יצחק היה אחי הבכור. מאז שהייתי אחותו הקטנה ועד להירצחו הרגשתי שהוא תמיד שומר עליי והיינו מאוד קרובים. מעבר לזה שהערכתי אותו והאמנתי בו, פשוט אהבתי אותו".
את יום הולדתה ה-100, בתחילת חודש פברואר אשתקד, ציינה בדירת דיור מוגן בקבוצת כנרת, אליו פונתה בעקבות הלחימה בגבול הצפון. בתה תרצה ציינה אז, כי "לולא המלחמה, אמא הייתה ממשיכה לגור במנרה, ואם לא היה הרס בקיבוץ היא כבר הייתה חוזרת לדירתה. אמא היא מדור החלוצים שהקימו את המדינה. בזכותה עוצב גבול הצפון".
בתנועה הקיבוצית ציינו, כי "רחל רבין-יעקב הלכה לעולמה בגיל 101. מדור החלוצים שהקים את המדינה וממייסדי קיבוץ מנרה, בו היתה חברה 83 שנים, עד יומה האחרון. שלום חברה. תחסרי לנו מאוד".
רחל רבין-יעקב הובאה למנוחת עולמים ביום שני בשעה 15:00 בבית העלמין שבקיבוץ מנרה.
השראה ומופת לחיות לאורה
רחל דגלה וטיפחה חינוך הומניסטי עשיר, עתיר ערכים קיבוציים
ענת מאור, נגבה
רחל רבין הינה דמות מרכזית ובולטת בתנועה הקיבוצית בזכות היותה ממיסדי קיבוץ מנרה וה"צומוד" שלה ושל חבריה לקיבוץ ולהגנת גבול הצפון.
בזכות תרומת הענק שלה לחינוך הקיבוצי, החל מהיותה המורה הראשונה במנרה, המשך בתפקידה בראש הפרמידה של החינוך הקיבוצי, יחד עם דודיק טוקר באגף לחינוך התיישבותי, תרומת הפז שלה לתיכון הר וגיא וכלה בהיותה יו"ר חבר הנאמנים של סמינר הקיבוצים ואורנים.
היתה לי הזכות הגדולה לכהן כמנהלת בי"ס הקיבוצי "צפית" בעת שרחל רבין כיהנה כרכזת החינוך של האגף לחינוך התיישבותי. אז עמדתי על פילוסופיית החינוך העמוקה שלה, תבונתה הרבה ונועם הליכותיה. רחל דגלה וטיפחה חינוך הומניסטי עשיר, עתיר ערכים קיבוציים, והאמינה שהמפתח לצמיחת תלמיד יוצר וחושב הוא בהטמעה אישית של הידע והערכים. ולכן הנחילה והעמיקה את פרויקט עבודות הגמר כפסגת ההוראה והחינוך המתקדם.
בנוסף, הובילה להקניית ערכים של חינוך לשלום, שוויון, אחוות עמים עם ערביי ישראל ומדינות האזור, זכויות אדם, צניעות, יושרה וחובת הפרנסה וערבות הדדית, ועודדה את הפעילות החברתית ושל תנועות הנוער בקיבוצים, המושבים וכפרי הנוער ברחבי הארץ כולה.
בעולם בו רוה"מ מטיף ומיישם מדיניות של סופר-ספרטה, של מכונות שקר רעל והסתה, ופועל בתחבולות ושחיתות, הערכים הללו של רחל, ושל אחיה יצחק רבין, הם חזון שלאורו אנו פועלים ומאמינים שנצליח להשיבם למדינת ישראל האהובה שלנו.
קשר מיוחד במינו עם אחיה יצחק רבין
צומת החיים השנייה בה נפגשתי עם רחל היא מיום הרצח המזעזע של אחיה, רוה"מ יצחק רבין, המנהיג הדגול. מאז, נפגשנו שנה בשנה ביום הזיכרון הממלכתי לזכרו.
בראיון מונומנטלי שהעניקה רחל לעיתונאית טלי ליפקין שחק בגלי צה״ל, היא סיפרה על הקשר המיוחד במינו שהיה לה עם אחיה יצחק רבין. ואכן, בתקופה בה היתה לי הזכות הגדולה לכהן בכנסת תחת מנהיגותו רבת הפעלים של רבין, נזדקרה לנגד עיני ההפריה ההדדית ביניהם.
ראינו את ההוקרה והקשר העמוק של יצחק רבין לתנועה הקיבוצית, ליישובי הגבול, לפריפריה ולחקלאות. רבין כרוה"מ, יחד עם בייגה שוחט, שר האוצר דאז, דאגו ליזום את הסדר הקיבוצים.
היבט אחר שרבין וממשלתו פעלו לקדם לגבי הקיבוצים היה תיקון העיוות שנוצר בגלל התפיסה הערכית של הקיבוצים, והוא הצורך בשיוך בתים לחברי הקיבוץ, ע״פ קריטריונים המקבילים לכל תושבי המדינה.
הצעת החוק לשיוך הבתים בקיבוצים עברה בכנסת בתקופת רבין בקריאה ראשונה. לאחר הירצחו, נעצרה הצעת החוק ל-25 שנים ורק לאחרונה יוצא לפועל הסדר מכובד שמביא ביטחון וחוסן לחברי הקיבוצים.
במקביל לקשר האישי של יצחק רבין לתנועה הקיבוצית בזכות ערכיו והקשר הישיר עם רחל אחותו האהובה, חברת קיבוץ גאה ופעילה במנרה, רחל הזדהתה עם פריצת הדרך האמיצה של רבין להסדר אוסלו לשלום בשלבים. גם זאת, הן בזכות ערכיה והן מתוך האהבה והדאגה לאחיה יצחק.
בגיל 95 למדה במכללת תל-חי
פעמיים עליתי לבקרה בביתה במנרה שעל ההר. לראשונה נפגשתי עימה ועם רפי האיש שלה, וסיירנו בקיבוץ ובנוף המרהיב, לרבות במפעל הרכבל התיירותי. שמעתי מקרוב את תמיכתם החזקה בהסכם אוסלו, את ההזדעזעות מהרצח הנורא, ואת כאבם על ביקורות הסרק כנגד רעיון השלום שנגדע עם שלוש היריות.
הפעם השנייה הייתה כשרחל חגגה את יום הולדתה ה 95. הוקסמתי. על כוס תה ועוגה צנועה, לבושה ומסורקת בקפידה, היא סיפרה לי בעיניים בורקות על לימודיה במכללה האקדמית תל חי. הייתה בה סקרנות ותשוקת הרחבת דעת, כמו של תלמידה בכיתה א׳ וסטודנטית בראשית דרכה.
רחל, זו ההשראה שניקח ממך לעד. בימים הטרופים הללו, בשינוי שעלינו להביא עתה, יהיו עולם החינוך ותשוקת הדעת והצדק, והחתירה לשלום ואחווה, ואישיותך הצנועה והישרה – נר לרגלינו לעד. איתנות השקפתה ואישיותה, היוו עמוד אש בשמירת הגחלת של משפחתה, מנרה קיבוצה וההתיישבות וההגנה במדינה.
היי שלום רחל היקרה והאהובה. שינעמו לך רגבי מנרה מכורתך.
התרחקה מהבמה המרכזית
כל פעילותה והשפעתה נעשתה בצניעות ללא שום רצון להשיג לעצמה כוח פוליטי
יגאל צחור, רביבים
רחל נפרדה מאתנו אחרי שעברה את גיל המאה שנים. היא תפקדה עד אחרית ימיה. אישה ששמרה על צניעותה כל חייה.
רחל שבחרה לחיות את חייה על רכס רמים בקיבוץ מנרה, שם הקימה את ביתה ומשפחתה. תמיד פעלה מתוך שליחות בלי שום כתר או סימני מלכות. הייתה כאחד האדם בכל אחד מצמתי חייה.
גם כשאחיה יצחק רבין היה ראשון בין שווים, רחל נשארה אחרי הקלעים. לא היא לא החרישה, כשתקפו את יצחק היא תמיד עמדה לצדו, היא ידעה טוב מכולם מה עבר עליו בימים בהן כיהן בתפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון. יצחק העריך מאוד את חוכמתה, תבונתה ואת דעתה בנושאים שונים כולל השאלות המדיניות.
כשיצחק הוביל את הסכם אוסלו למרות המחאה הציבורית של מנהיגי הימין וגם בתוך הבית הפוליטי שלו, היא הגנה עליו בנחישות ללא מורא.
רחל הקדישה את רוב שנותיה בהתוויית מערכות החינוך בישראל. עיצוב דמותו של הדור הצעיר בישראל היה בעיניה הדבר החשוב ביותר.
אני משוכנע שהחלטותיו של יצחק רבין בנושאי חינוך, וההחלטה שהנושא יהיה בראש סדר העדיפות הלאומי, לצד קבלת החלטות בנושא הביטחוני והמדיני, היה במידה רבה בהשפעתה.
באותם ימים הוחלט להגדיל משמעותית את שכרם של המורים והמחנכים, שעה שרחל עצמה הובילה את מערכת החינוך בגליל העליון ובמכללת תל-חי. היא הייתה סמכות חינוכית לכל מי שפעל במערכת הזאת.
היא עצמה התרחקה מהבמה המרכזית הלאומית, אך תמיד עלו אליה לרגל לשמוע את דעתה בנושאי חינוך, מהגיל הרך ועד המוסדות להשכלה גבוהה.
רחל לא חפשה את השררה, לא שאפה להגיע לצמרת הפוליטית. תמיד השיח האישי קדם לבמה הציבורית. פעמים רבות הציעו לה תפקידים מרכזיים והיא דחתה את הפניות אליה.
שעה שכל שליחי הציבור סביבה דאגו לפרסם בכל אמצעי את פעילותם, רחל פעלה כמעט במסתרים. היא לא ויתרה על עמדותיה, על דרכה האידיאולוגית. בנושאים המהותיים היא הייתה נחרצת, היא ידעה להפעיל את השפעתה לקידום נושאים שהיו בעיניה חשובים למען האנשים ולמען האזור.
יצחק ורחל רבין, ילדיהם של רוזה ונחמיה רבין מראשי תנועת הפועלים בראשית דרכה, היו מכונניה של המדינה, דור הולך ונעלם. דור של חלוצים במלוא מובן המילה.
צוק איתן נחוש ומחויב
"עבורנו הייתה קודם כל המורה לביולוגיה בשיעורים שנערכו בצוק מנרה"
דגן לוין, בן קיבוץ מנרה, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית
לרוב אזרחי ישראל רחל היתה אחותו של יצחק רבין. חלקם גם יודעים שהיתה חברת קיבוץ מנרה. עבורי ועבור בני ובנות מנרה, רחל היתה בראש ובראשונה המחנכת והמורה לביולוגיה, ששיעוריה היו בדרך כלל טיול בצוק מנרה בליווי הסברים על כל פרח, צמח וסלע.
עבורי ועבור בני ובנות מנרה, תלמידיה בבית הספר האזורי 'הר וגיא' ורבים ממכריה וחבריה, רחל היתה הרבה יותר מזה. רחל היתה צוק איתן, נחוש ומחויב עד קצות הציפורניים, לחזון והגשמה ציונית ואנושית. ציונות נשכחת של פעם, של התיישבות, קיבוץ, טבע וחקלאות, של צדקת הדרך, של טובים מול רעים ושל מדינה יהודית דמוקרטית במשפט העמים ועל פי מגילת העצמאות.
רחל היתה סימן לעוז רוח, קשיחות, צניעות ונחישות. גם כשהיה קשה, ולא מעט היה קשה, ביטחונית, אקלימית, כלכלית, עזיבות של חברים מרכזיים ומה לא – רחל האמינה בחשיבות ובעתיד של קיבוץ מנרה.
כנערים קראנו לה 'ציונה', כי בדיונים החוזרים לעייפה על צמיחה דמוגרפית של מנרה היא טענה בלהט שהדרך למשוך אנשים צעירים למנרה היא לאתגר ולהלהיב אותם עם החזון הציוני שיוביל את מנרה להיות מגדלור של התיישבות קיבוצית על הגבול.
רחל היתה מנהיגה פורצת דרך בהתיישבות, בתנועה הקיבוצית ובחינוך.
אומרים, שההבדל בין הר לשר הוא שהר ככל שמתקרבים אליו נהיה גדול ושר ככל שמתקרבים אליו קטן. רחל לא היתה שרה, אבל היתה אישיות ומנהיגה, שככל שהתקרבת אליה, הלכה וגדלה.
