ב-15 בספטמבר 2026 התכנסו בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ברחובות חוקרים, אנשי הדרכה, סטודנטים ומגדלים מובילים לציון הכנס השביעי של האגודה המדעית הישראלית לגידולי שדה וירקות. אירוע זה הפך זה מכבר למפגש פסגה המאגד תחת קתדרה אחת את מיטב העשייה המדעית והיישומית בענף. השנה, בצילו של משבר אקלים מתמשך, צמיחה דמוגרפית מואצת ואתגרים אסטרטגיים חסרי תקדים בתחום אספקת המזון, עמדו במוקד הדיונים שאלות של הישרדות, חדשנות, והיערכות לאומית לעתיד.
מושב הפתיחה של הכנס סיפק מבט כן, מעמיק וחסר פשרות על הפער שבין היעדים הלאומיים לבין המציאות בשטח, והדגיש יותר מכול את חשיבות החיבור הקריטי שבין המחקר המדעי לבין עבודתם היומיומית של החקלאים.
דברי ברכה ופתיחה
פרופ' שאול ברודמן – דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה
פתח את האירוע בברכת הבאה למשתתפים והצביע על האתגרים המאיימים על עתיד החקלאות במאה הנוכחית:
"אם האוכלוסייה לא תפסיק לגדול בשנים הקרובות, נצטרך להתמודד עם דרישה הולכת וגדלה למזון, הן בעולם והן בישראל. האתגר עצום לא רק בשל גידול האוכלוסין, אלא בשל שילוב קשה של שינויי אקלים, עקות אביוטיות, מזיקים, ואובדן מתמשך של שטחי קרקע חקלאית. המשמעות היא שאנחנו נדרשים לייצר יותר מזון בפחות שטח – מטלה מורכבת ביותר.
תוכנית הכנס הנוכחי נוגעת בדיוק בליבת הבעיות הללו: החל מהשבחת צמחים להתמודדות עם עקות, דרך פתרונות למחלות ומזיקים, ועד ליישום טכנולוגיות של חקלאות מדויקת. נושאים אלו נמצאים בלב העשייה של הפקולטה, לצד עבודה לצד מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים. אני מאחל לכולכם כנס פורה, מעניין, ולקראת השנה החדשה אני מנצל את ההזדמנות לאחל לכולנו שנה טובה, חתימה טובה, ושנה טובה ורגועה בהרבה מהשנים הקודמות, שהיו קשות לכל הפחות."
פרופ' איתי הרמן – יו"ר האגודה המדעית הישראלית לגידולי שדה וירקות
הציג תמונת מצב מדאיגה ומאירת עיניים לגבי הפער העצום שבין המלצות התזונה הלאומיות לבין היכולת של המשק החקלאי לספק את התוצרת הנדרשת:
"אם נסתכל על ההמלצות התזונתיות לתזונה ים-תיכונית בריאה בישראל, נראה דרישה להכפלה דרמטית של צריכת הירקות השלמים – מ-300 גרם לנפש ביום לכמעט 600 גרם. במקביל, המלצות משרד הבריאות קוראות להגדלת צריכת הקטניות ב-250%, ולצד זאת להפחתה של 50% בצריכת בשר עוף ובקר (תחום שבו ישראל מובילה עולמית בצריכה לנפש).
האתגר הזה נשען אמנם על היבטים הסברתיים, חינוכיים ורגולטוריים, אך בראש ובראשונה הוא נוחת לפתחו של המשק החקלאי. כדי לשמור על תזונה נורמלית לאוכלוסייה שתמנה כ-16 מיליון תושבים כאן בארץ עד שנת 2050 (בלי להביא בחשבון את המעטפת האזורית), נצטרך להגדיל את הייצור הצמחי המקומי ב-65% עד 2050, ולרשום יעד ביניים של גידול של 33% בתוצרת הטרייה כבר עד שנת 2035 – פחות מעשור מעכשיו.
המשמעות במונחים מעשיים היא אדירה: בירקות בלבד נצטרך לייצר תוספת של 2 מיליון טון בשנה, ולזנק מייצור נוכחי של 1.8 מיליון טון ל-3.8 מיליון טון – גידול של 115%. בעולם גידולי השדה, נדרש גידול עצום בגידולי מזון לאדם, עלייה של 250% בקטניות, וגידול של 30% בדגנים למאכל, לצד כמעט הכפלה של מספוא וגרעינים לענף החי. בהינתן ששטחי גידולי הקיץ בישראל מוגבלים, השאלה כיצד נעשה זאת – האם יהיו לנו מספיק שטחים, ידיים עובדות, ידע וזנים מתאימים – היא שאלה פתוחה ומאתגרת. תוכנית ביטחון המזון של משרד החקלאות אמנם מציבה יעדים חשובים מגובה 30 אלף רגל, אך המחקר המדעי הוא שצריך לתרגם את הפערים הללו לשטח: להגדיל יבול, לשפר איכות ולצמצם פחתים. אני מקווה שנקבל בחזרה את המשאבים הנדרשים אחרי השנים הקשות שעברנו, ומאחל לכולנו שנה של שינוי, צמיחה וכנס פורה."
דיויד לוי – יו"ר ארגון עובדי הפלחה
הדגיש את עוצמת השותפות שבין השדה לאקדמיה ואת חשיבות הדור הצעיר בענף:
"מפגש זה של חוקרים, מדריכים, אנשי מקצוע, חקלאים וסטודנטים תחת קורת גג אחת הוא הביטוי האמיתי לעוצמתה של החקלאות בישראלית ולחשיבות הברית שבין הידע המדעי לבין העשייה בשטח. החקלאות ניצבת כיום בפני אתגרים כבדי משקל: שינויי אקלים, הצורך בשמירה על ביטחון מזון, והשאיפה לפתח חקלאות מתקדמת, יעילה וברת-קיימא.
כמי שמייצג את מגדלי גידולי השדה, אני רואה יום-יום את הערך האדיר שנוצר כאשר המחקר פוגש את המציאות החקלאית המשתנה. ההצלחות ההיסטוריות של הענף נשענות על שיתוף הפעולה הזה. אני רוצה לברך באופן מיוחד את הסטודנטים והחוקרים הצעירים שנמצאים כאן איתנו – אתם דור העתיד של החקלאות הישראלית, וההשקעה בכם היא ההשקעה בעתיד המדינה כולה ובתרומתה לעולם. אני מאחל לכולנו ימי עיון מלאי השראה, שיח מקצועי פורה ויצירת שיתופי פעולה חדשים."
הכנס נחלק ל-5 מושבים, ובהפסקה הוצגו כרזות סטודנטים, כאשר לפני כן, כל אחד מהמציגים סיפר בקצרה על עבודתו המוצגת בכרזה.
- מושב ראשון – ממשקי גידול לחקלאות בת-קיימא: עסק בהתמודדות עם שינויי האקלים דרך פתרונות אגרו-טכניים וסביבתיים, הכוללים הדברת עשבים אורגנית ופחות כימית, שיפור פוריות ובריאות הקרקע בבתי צמיחה, קידום הסורגום כגידול עמיד לביטחון מזון, והתמודדות עם התפשטות נגיפים ומזיקים בשדות עקב שינויי אקלים.
- מושב שני – התמודדות עם עקות ביוטיות וא-ביוטיות: התמקד במחקרים וטכנולוגיות להגנת צמחים, וכלל חיפוש גנומי של מנגנוני הגנה בחיטה, שימוש במפוח חום כחלופה לא-כימית למלחמה במזיקים ועשבים, הבנת מעורבות הורמונים בהתפתחות עגבניות בתנאי עקת טמפרטורה, ועיכוב הזדקנות עלים בתפוחי אדמה במחסור באור.
- מושב שלישי – חקלאות מדייקת ופנומיקה: הציג כלים טכנולוגיים מתקדמים לניטור וניהול משאבים, בהם תרומת הטרנספירציה לוויסות תרמי של חופת הצמח, אפיון רב-תפוקה של מאזן מים בחיטה נגד יובש טרמינלי, פיתוח מדדים מרחביים לשימור צמחי תרבות, וזיהוי מדויק של עשבים פולשים באמצעות חישה מרחוק ולמידה עמוקה.
- מושב רביעי – חקלאות פחמן בישראל: עסק בקיבוע פחמן ובחקלאות מחדשת, וכלל הצגת שיטות MRV לניטור בריאות הקרקע במערכות אקולוגיות, בחינת הקשר בין קצב גדילה ליבול בחיטה, פיתוח ממשקים להשבת גידול השומשום לישראל, ותובנות מעשיות משנות פעילות במשק מודל לחקלאות מחדשת בגד"ש.
- מושב חמישי – כיוונים חדשים בגנטיקה והשבחה (ירקות, גד"ש ומספוא): התמקד בחדשנות טיפוחית וגנטית, וכלל עיצוב ארכיטקטורת שורש בחיטה דרך פיטוהורמונים, השבחה מכוונת-טעם בתות שדה, אימות גני עמידות לנגיפים במלון ובצמחי מספוא, אפיון חוזק קליפת תרמיל באגוזי אדמה, ונעילת המושבים בהרצאת מפתח על אתגרי הטיפוח המודרני בצמחי תבלין.
מבחר מההרצאות והכרזות שהוצגו בכנס, מוצגות בגיליון זה, ויוצגו בגיליונות הבאים.
