הנהלת התנועה הקיבוצית ביקרה בקיבוץ גינוסר שיציין בשנה הבאה 90 שנים להיווסדו. "המתגדרים בבקעת הריאליזם, סופם לשקוע בו עד צוואר", אמר יגאל אלון, חבר הקיבוץ, ונראה שה-DNA הגינוסרי ממשיך לזרום במרוצת השנים בעורקיהם של בני המקום: קהילה מגובשת וצומחת, המשלבת ענפי חקלאות ותיירות, על שפת הכנרת
*תמונה ראשית: קיבוץ גינוסר: "צומח וגדל". צילום: תקשורת ודוברות התנועה הקיבוצית
הנהלת התנועה הקיבוצית ביקרה בקיבוץ גינוסר, שעל שפת הכנרת. הקיבוץ יציין בשנה הבאה 90 שנים להקמתו.
"קבוצת נערים ונערות מהנוער העובד הגיעה לכאן על גבי פר, מהמושבה מגדל, בשנת 1937", אומר יפתח לשם, מנהל הקהילה של גינוסר, "והשאר היסטוריה".
חלוצי הקיבוץ עבדו בפרדסים, הקימו את גדר הצפון ואף עבדו בסדום. לימים הצטרף לקיבוץ יגאל אלון שהיה מפקד הפלמ"ח וסגן ראש הממשלה לשעבר. אלון תבע את המשפט "המתגדרים בבקעת הריאליזם, סופם לשקוע בו עד צוואר".
בביקורה בגינוסר, בקיץ 1940, תיארה חנה סנש ביומנה חבורות צעירים הנאבקים כנגד כל הסיכויים והקשיים עם האדמה, לקיים קיבוץ, להגשים את הציונות.
קהילה חזקה וצומחת
ה-DNA הגינוסרי המשיך לזרום במהלך השנים בעורקיהם של בני המקום. למרות המשברים של שנות ה-90, שמר הקיבוץ על קהילה חזקה ומגובשת, וכיום הוא צומח וקולט משפחות.
"כיום בקיבוץ 665 נפשות", מספר לשם, "220 מתוכם ילדים. הקיבוץ צומח וקולט משפחות, בשנים הקרובות נקלוט כ-100 חברים חדשים".
חלק מסוד צמיחתו ועוצמתו של גינוסר, טמון בהנהגתו. כמעט כל חברי ההנהלה הם בני הקיבוץ, דבר יוצא דופן בנוף הקיבוצי כיום.
"אחד ממקורות הכוח הכי משמעותיים שלנו הוא ההנהגה המקומית", אומרת נעמה גרשון, יו"ר הקיבוץ, "רבים מהמנהלים בקיבוץ הם בני המקום, אנשים שגדלו כאן, מכירים את הקיבוץ, חיים את הקהילה ומרגישים אחריות אמיתית לעתיד שלה".
"אנחנו לא רק מנהלים שעובדים יחד, אנחנו קודם כול חברים שעוזרים, מחזקים ומפרגנים אחד לשני", אומרת גרשון, "יש לנו שורשים משותפים ואהבה גדולה למקום הזה. ביחד אנחנו בונים ומפתחים את העסקים לצד הקהילה, ושומרים על כל מה שמייחד את הקיבוץ שלנו".
גרשון, עורכת דין במקצועה, המלווה קיבוצים רבים בנושאי אגודות ומקרקעין, נכנסה לתפקידה לפני שנה וחצי. היא מתארת את אתגרי הקיבוץ כמו צמיחה מואצת, פגיעה קשה בתחום התיירות ואי יכולתו של הקיבוץ להתרחב בשל התנאים הגיאוגרפים.
"אנחנו למעשה חצי אי", אומרת רחלי רוימישר, חברת הנהלת הקיבוץ ורכזת הוועדה החקלאית וניקוז בעמק הירדן, "אנחנו חסומים על ידי נחל צלמון בדרום, הכנרת במזרח, ואדי עמוד בצפון וכביש 90 במערב".
"אנחנו קולטים וצפויים לקלוט משפחות צעירות וילדים רבים", אומרת גרשון, "וצריכים להיערך לכך מבחינת מבני הציבור, התשתיות, מערכות החינוך והשירותים הקהילתיים. זו צמיחה מבורכת, אבל היא מחייבת אותנו לתכנן קדימה ולהתאים את הקיבוץ למציאות המשתנה".
"אם הייתי פרה, הייתי רוצה להיות רק פה"
כלכלת הקיבוץ מתבססת על תיירות וחקלאות. "החקלאות מגוונת ויצרנית", אומר ישי צלינקר, רכז המשק, "לקיבוץ אלף דונמים של בננות, ובנוסף, גידולי אבוקדו, ליצ׳י, מנגו ושקדים".
לקיבוץ רפת מתקדמת, מניבה ורווחית, עם 360 פרות, המייצרות 4.4 מיליון ליטרים של חלב בשנה.
לעומת רפתות אחרות, בהן נחלבות הפרות שלוש פעמים ביום, בגינוסר הן נחלבות רק פעמיים.
"הפרות בגינוסר נהנות מתנאים מעולים", מחייך עמרי שמיר, רכז הרפת, "אם הייתי פרה, הייתי רוצה להיות רק פה".
צליינים הפסיקו להגיע לישראל
אמיר ירון, חבר הקיבוץ הוא מנכ"ל נוף גינוסר ומנהל התיירות. לקיבוץ מלון וכפר נופש "הווילג'". בסך הכול מציעים המלון והכפר מאות חדרי אירוח ברמה גבוהה ביותר, בריכה, מתקני כושר בדשא, חדר כושר, מגרשי פאדל ("המשמשים את כל הצפון"), אולם ספורט מקורה, מגרש כדורגל, וכמובן הכנרת.
"כבר שלוש שנים שאין כמעט תיירות בישראל", אומר אמיר, "בעבר עברו כאן 700 אלף צליינים בשנה, לראות את המקום בו הלך ישו על המים. לבית יגאל אלון הגיעו 40-50 אוטובוסים ביום, כיום זה נעצר לגמרי".
חדר האוכל של המלון והווילג' יכול לארח 600 איש בו זמנית, והוא מחדרי האוכל הגדולים בצפון. לשאלה כיצד הוא רואה את עתיד התיירות באזור, עונה אמיר שאם אתה לא אופטימי, אתה לא יכול לעסוק בתחום הזה.
עם הפנים קדימה
הקהילה של גינוסר מגובשת. ישנם חגים משותפים, אירועי תרבות, ימיה, מפגשים להורים ולילדים. חינוך בלתי פורמלי איכותי ומשמעותי מתקיים במרצות השנים וחשוב לאנשי גינוסר.
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אומר לחברי הנהלת הקיבוץ כי עליהם לחשוב שנים קדימה. "עלינו לחשוב מה האסטרטגיה שלנו", אומר שמחה, "לאן אנחנו מתרחבים, עד כמה וכיצד, מה יהיו ענפי המשק העתידיים, כל אלו דיונים שצריך לקיים היום".
שמחה מוסיף כי חינוך בונה קהילה, וחשוב מאוד להשקיע בחינוך הקיבוצי. בנוסף, משימה בונה קהילה. על הקיבוצים לחשוב כיצד הם יכולים לתרום לחברה הישראלית, בייחוד בימים אלה.
אנשי הנהלת התנועה ואנשי הנהלת הקיבוץ התחלקו לשתי קבוצות עבודה ודיברו על נושאים כגון חינוך, רווחה, קליטה, חקלאות ועוד.
