עמוס דה וינטר

עבר יותר מחודש ימים ואנחנו ממשיכים לספור את המתים, לדאוג לחטופים ולבכות את הרס היישובים. אנחנו המומים מתאוות הרצח, מתעבים את הרוצחים ואת אספסוף הבוזזים שנלווה אליהם, ואיננו יכולים להשלים עם המחדל הנורא והבלחי

ישראל תהיה דמוקרטיה ליברלית? לא אם זה תלוי בציונות הדתית* לא מהסס. רוצה לראות אותם תלויים אחד אחד  אחרי שנחסל את החמאס  אחרי שתסתיים המלחמה הזו וננצח סופית את החמאס, ואף אחד לא יודע

40 פעוטות, ילדים, אימהות ונשים מבוגרות שוחררו במסגרת הסדר הפסקת האש. עובדים זרים שוחררו בהתערבות ממשלותיהם. כ-200 חטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס  *תמונה ראשית: אמילי הנד המתוקה מבארי ואביה. בהתחלה קיבל הודעה שהיא נרצחה.

*תמונה ראשית: חברי .YPO צילום: השומר החדש מאז פרוץ המלחמה, החקלאים בישראל נקלעו למשבר גדול. מאות עובדים זרים עזבו, רבים מהעובדים גוייסו והמשקים נותרו ללא ידיים עובדות. בעקבות כך, אלפי מתנדבים התגייסו כדי לסייע

"בשל הפסדי ייצור ואירועי אקלים, יהיה קשה למצוא פירות איכותיים ונגיע למחירים גבוהים מאוד" אומר סזאר קלרמונטה, מנכ"ל Grupo Clasol הספרדית על הירידה הדרמטית בגידול התפוזים בספרד מקור: FreshPlaza. תרגום: עמוס דה וינטר *תמונה

אנחנו בתחילת נובמבר ובעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", וכמו חקלאים רבים גם הפרדסנים נפגעו קשות מהמלחמה * עיקר הבעיות הן במחסור עובדים לקטיף של הדרים * מועצת הצמחים נרתמה למען הפרדסנים ובשל איסור הטיס

אני לא מאמין שמדינת ישראל הייתה צריכה את המלחמה הזו בשביל להיות אחד בשביל השני, לאהוב אחד את השני. אני כותב ומוחק שורות כי יש לי כל כך הרבה מה לכתוב, החל מביקורת על

בלילה של ה-7 באוקטובר הוא ישב בשער של גבעת יערים שבהרי יהודה ושמר על המושב * מוחמד ג'עבר, תושב אבו גוש, הוא החצרן של המושב אבל הוא הרבה יותר מכך: שנים שמר על המושב,