דני בלר

הבטתי על ההתרחשות שבמסך מולי, ורק רציתי לחבק את ההמונים ואת חוכמתם * מ"האח הגדול" ועד ל"יורשים" יש לנו הכול! זו אמירה שבעיניי משקפת את ישראל ובין היתר מתייחסת לאוצרות הטלוויזיוניים שמשודרים אצלנו בפריים־טיים,

הטלית היהודית המסורתית כדגל שלאורו מתרחשת המהפכה הציונית-קיבוצית ואיורים ארוטיים ל"שיר השירים" בתערוכת מחווה לשרגא ווייל בגלריית זוזו שבעמק חפר  שרגא ווייל: בין ספרית פועלים לשיר השירים – האמן כמאייר וגרפיקאי, היא תערוכת מחווה

ההיגיון הצבאי של הסמ"פ והשמאלנות המתפרצת של הדי בן עמר בהתנגשות בלתי נמנעת. השאלה היא רק אם זה יגמר בבכי או בצחוק  בעת שאני כותב את הדברים שכאן מתחולל ברצועת עזה מה שנקרא אצלנו

חבר אחד, קיבוץ אחד, מוסד לבוררות אחד, שלושה פסקי בוררות, שלוש ערכאות משפטיות חבר עינת ביקש מבית המשפט העליון רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. הוא מבקש לערער על כך ש"המחוזי" דחה

חבר עין זיוון תבע את הכלבו על אי סימון מוצרים, קיבל בתגובה טענה כי הוא סובל ממחלות נפש ושגעון ובשל כך תבע בגין פרסום לשון הרע  שניים ניצים: האחד מפעיל כלבו ("סופר נוחות") בקיבוץ

היא מאמינה שהקיבוץ כאן כדי להישאר, אבל גם שעלינו לברר לעצמנו מי אנחנו, אחרת נגרר לתוצאות שלא התכונו אליהם (למשל בתחום שיוך הדירות שיפגע ברב-דוריות כי במקרים רבים בנות ובנים לא יכולים לעמוד בעלויות).