דודו קוכמן

הקשבתי לתוכניות שנרקמו מולי בחיוך, ואז הבנתי שהם עושים רציונליזציה לפשרה שנתבע מכל אחד מהם לעשות – מסדרים לעצמם "תוכנית אושר" לסטטוס החדש. זה היה כאילו הפשרה קיבלה מחיאות כפיים רמות  בשבוע שעבר כשהפעלתי

תקשורת צריכה לבטא השקפת עולם אחרת היא משעממת ולא רלוונטית. גם העיתונות הקיבוצית צריכה להיות כזאת כדי לעורר גלים זה לא מכבר התחולל בארץ ויכוח סוער סביב הצהרתו של שר התקשורת שלמה קרעי, על

משפחה גרה בשכירות במושב שיתופי, לא ניגשה לוועדת קבלה והתבקשה לעזוב  משפחה ביקשה להתגורר במושב השיתופי מתתיהו, ולהקים בו את ביתם. המושב, בעל אופי דתי חרדי, השכיר להם (באוקטובר 2018) בית בשטח של 150

חללית שטסה על גלי כוח המשיכה, עובר חייזרי ירוק וחוצנים דוברי רומנית. הדי בן עמר מגיע למסקנות לא אנושיות בעליל  ביום שישי, 23.6.23, הופיעה במוסף "הארץ" כתבה בשם הבא: "ואז הקצין העיד: ארה"ב מחזיקה

אם יש שני נרטיבים, ציוני ופלסטיני, אולי יש גם שני נרטיבים שצריך ללמד בנושא השואה, יהודי ונאצי, וכל אחד יבחר למי הוא מאמין  האם יש ללמד במערכת החינוך על הכחשת השואה? תשובתי לשאלה זו