דני גבאי, חבר מושב מרחביה, דור שלישי למייסדים, מספר על ההתיישבות בעמק יזרעאל, על תולדות המושב ועל משפחתו * הוא מציין בדבריו, שבמושב מרחביה היה רצף של התיישבות מאז 1911 ועד היום * רעייתו
היו לי תוכניות אחרות ל-7 באוקטובר – אבל בבוקר של אותה שבת ארורה הכול התנפץ. איבדנו חברים. נמלטנו בשיירה ומאז אנחנו מפונים, מנותקים מחיינו, מתנחמים בחיבוק של הקהילה, של המארחים שלנו במשאבי שדה ובמטבח
מאז שהדס למדני יזמה את "לזרוע אור" ופנתה בקריאה להתנדבות בשתילת עציצים ועד היום, הצטרפו מעל אלף אנשים – מתנדבים ומתנדבות * עד עתה נשתלו ונמסרו כמויות בלתי נתפסות של עציצים – כ-20,000 עציצים
כמי שגדלה בקריית שמונה היא חיה בציפייה לגרוע מכל אך אין בה פחד. מביתה המיוחד שבלהבות הבשן יוצרת ליאת בן אדיבה בחומר, באדמה ובתשוקה ״המציאות הנוכחית בגליל וברמת הגולן צמצמה כמעט לחלוטין את התנועה
רפת עין גב הייתה רפת מובילה. למה למרות שאולי יכלה להמשיך להיות רווחית לאחר איחוד עם רפת אחרת, החליטו בקיבוץ לחסל את הענף? כשבועיים לאחר שהוחלט ברוב גדול באסיפת חברי עין גב למכור את
למה הייאוש הוא התפנקות וה"יהיה בסדר" קללה, ואיך הם קשורים למיתולוגיה היוונית ולויקטור פראנקל. טור מפוכח משחר נעוריי היו סיפורי המיתולוגיה היוונית אהובים עלי. תחילה בגרסאות גדולות-אותיות ומנוקדות היטב, ומבלי להיות מזוהים כסיפורי המיתולוגיה
בצל החדשות הקשות נפתחה שנת הלימודים ברחבי הארץ. במועצות האזוריות שער הנגב ואשכול פתחו בתי הספר את שעריהם לתלמידים. בצפון ובדרום נפתחו בתי ספר עורפיים. מי בכל זאת נשאר ללמוד בבית? בצל החדשות הקשות
1,230 מתנדבי שנת השירות מטעם התנועה הקיבוצית פתחו את שנת ההתנדבות במסגרות השונות השנה הוכפל מספר הש"שינים שמשימתם היא עזרה בשיקום קיבוצי הנגב המערבי, המפונים ואלה שחזרו.הש"שינים ידריכו בחינוך החברתי ובגיל הרך ויעזרו בענפי
חינוך היא פעולה המבטאת אמונה עמוקה ביכולת המחנך והחניך לברוא יחדיו מציאות המממשת ביטחון אנושי, רווחה ותקווהכאב לארבעה ילדים, אני רוצה לפנות דווקא אלינו, ההורים בקיבוצים. כן קראתם נכון. לא למנהלי החינוך, לא לאנשי
