רגע לפני שהתקבלה החלטה דרמטית שיכלה למוטט את החקלאות הישראלית, נמנע קיצוץ דרסטי בהקצאת המים השפירים לחקלאים. מועצת רשות המים תכננה לקצץ את כמות המים המוקצית לחקלאות מ-360 מיליון מ"ק ל-250 מיליון מ"ק בלבד –
על הפחמון בתירס (Corn Smut) ניתן לומר כי מראהו השלילי אינו תואם את איכויותיו. הוא אמנם נראה רע, אולם אינו פוגע בהאבסת מעלה גירה, ויתרה מכך – נחשב למעדן גורמה במקומות מסוימים על פני כדור הארץ.
“עד כאן”: הסיפור של יריב בן-עמי שהפך את הכאב למאבק חסר פשרות בפרוטקשן *תמונה ראשית: חברות הביטוח אמרו שאירוע פלילי לא מכוסה “דמי חסות” – מילים תמימות לכאורה שמסתירות מאחוריהן מציאות קשה של סחיטה
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' הצליחו להנדס גנטית קטניות כמו עדשים ואפונה, כך שיכילו פחות חומרים מעכבי עיכול, מה שצפוי לשפר משמעותית את ספיגת המינרלים החיוניים בגוף האדם ואת עמידות הצמחים עבור ציבור החקלאים, מדובר בבשורה
תמונה ראשית: הקטפת בפעולה הקטפת הראשונה לקטיף אוכמניות יובאה לארץ ע"י חברת "אינטרספיירס" (היבואנית הבלעדית של BSK) עבור קבוץ אלרום, לאחר תהליך של בדיקה שארך כ-3 שנים שבמהלכו הגיעו נציגי החברה לארץ על מנת ללמד איך
למעלה מ־200 מגדלי זיתים מכל רחבי הארץ הגיעו לכנס מקצועי בחוות חנניה שבגליל, ביוזמת ענף הזית במועצת הצמחים. מטרת הכנס הייתה ברורה: להתכונן לעונת המסיק הקרבה – ולמצוא פתרון למצוקת כוח האדם החריפה שפוגעת בשנים
משה וינשטיין, חקלאי ותיק ממטולה, זכה לאות הוקרה מיוחד מטעם מועצת הצמחים על פועלו המסור במהלך מלחמת "חרבות ברזל". סיפורו של משה, ובמיוחד סיפורו של בנו, עומר ז"ל, הוא סיפור מצמרר על אהבת האדמה, על
זוכה אות החוקר המצטיין שמחבר בין ידע מדעי לצרכים המשתנים של המגדלים, ומלווה את ענף ההדרים בחזית המחקר *תמונה ראשית: ד”ר ערן רווה: “אני מחובר לחקלאים, נפגש איתם באופן רציף”. צילום – בועז רבינוביץ ד״ר
עד היום, ישראל חתמה על חמישה הסכמים לגידול משותף של חיטה לימי שגרה ובעיקר לתקופות חירום, במדינות: רומניה, קזחסטאן, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן ומרוקו • ההסכם הוא חלק מהתכנית הרחבה שמשרד החקלאות וביטחון המזון מקדם לחיזוק
