אלישע שפירא

זה היה צפוי לאחרונה ובכל זאת, זה עצוב לראות רפת סגורה ובמיוחד רפת כל כך ייחודית, עם רעיון, חזון והקרבה לאורך כמה עשרות שנים, אבל קשה להמשיך ולהפסיד. וכך בתחילת השנה, השלימו בהרדוף את

כיום רוב צריכת האנטיביוטיקה בעולם היא בקרב בעלי החיים (ולא בני אדם) והינה בהיקפים כה גדולים, שזה מציב סכנה ממשית לבריאותנו! איך הגענו למצב הזה, מה קורה בעולם ובישראל, ומה אנחנו יכולים לעשות? צריכה

אייל ונעמה גילר עבדו בהיי-טק והחיים היו טובים, עבודה מול מחשב עם פינוקים * בכל בוקר עלו על הרכב ונסעו לעבודה במרכז, אבל לאייל היה חלום – לחזור להיות עובד אדמה, לרעות את העדר

כל המושב נצבע בצהוב אם תתקרבו קרוב קרוב, יש להם גם ריח מאוד אופייני. זה ריח שונה מכל הריחות האחרים של העונה. משהו קצת חריף. בשבילי, הריח הזה מסמל את הקיץ  יש לנו במושב

היא הייתה עולה חדשה, קיבוצניקית, מושבניקית אבל בעיקר ירושלמית, אישה צרפתייה שהתאהבה בעיר העתיקה ובכל הסובב בירושלים * שנים עבדה כמעצבת בגדים בתיאטרון וכמרצה בסדנאות אומניות הבמה בחוג לתיאטרון של האוניברסיטה העברית * עכשיו

טיול חורף עם הרבה אור ותרבות * אירוח מפנק במרכז ירושלים במלון בת שבע * ביקור בשני בתים מארחים בעין כרם * מסעדה מפתיעה ושווה בלב העיר * מנזר המצלבה בין כותאיסי וירושלים ובין