יומיים גדושים של השראה, כאב ותקווה עברו על מאות אנשי החינוך מכל רחבי הארץ בכנס החינוך של התנועה הקיבוצית | תחת הכותרת "בין זהות למעשה", הכנס השנה היה טעון במשמעות עמוקה יותר מאי פעם – לא רק אירוע מקצועי, אלא צו 8 למנהיגות חינוכית, בימים שבין מלחמה קשה למערכת בחירות סוערת כנס החינוך ה-11 של התנועה הקיבוצית התקיים במלון "יערים" בקיבוץ מעלה החמישה, בהשתתפות למעלה מ-250 נשות ואנשי חינוך מכל רחבי הארץ מרכזות גיל רך וחינוך חברתי ועד יושבי ראש ועדות חינוך. הכנס נפתח בטון ייחודי ומרגש כאשר אורי ברזק, ראש אגף החינוך, בחר לשיר את "החליל" במקום לשאת נאום רשמי, כמחווה של תפילה לשובו של החטוף רס"ל רן גואילי. פתיחה זו הכתיבה את האווירה בכנס כולו: שילוב בין הכאב הלאומי והמציאות המורכבת לבין הצורך בהמשכיות העשייה החינוכית. עוגן של יציבות בלב הסערה הדוברים המרכזיים בכנס הדגישו את חשיבותם הקריטית של אנשי החינוך בעת הזו. ראש אגף החינוך, אורי ברזק, פתח את הכנס בצורה לא שגרתית ומרגשת, לירון כרמלי, ראש אגף חינוך, רווחה וצעירים בשלטון האזורי, כינתה את המשתתפים "העוגן, החוסן והאוויר לנשימה" עבור הילדים והנוער בתקופה סוערת. נגה בוטנסקי, המשנה למזכ"ל התנועה, חידדה כי החינוך הקיבוצי מתרחש בכל מקום בשביל, בחצר ובחיי הקהילה, ולא רק בכיתה. מנגד, לא הוסתרו הקשיים. גבי שמיר, מנהלת הגיל הרך מבית הערבה, זעקה את זעקת המשבר בתחום כוח האדם והשחיקה, אך ציינה לטובה את הדור הצעיר הערכי הצומח בקיבוצים. בהקשר זה, הושק בכנס שיתוף פעולה עם חברת ההשמה "המצמד" לטיפול במצוקת כוח האדם. דבי ברא"ס, ראש אגף החינוך היוצאת, נפרדה בנאום מרגש וביקשה מהנוכחים: "אל תהיו לבד". המסר של עבודה משותפת וחיבור לקהילה עבר כחוט השני לאורך הכנס. עוזי לוינבך ממערך ההדרכה הדגיש את הצורך בבירור הזהות הקיבוצית כבסיס לעשייה. התוכן המקצועי כלל פאנל שהציג יוזמות קהילתיות אמיצות, והרצאות מעוררות השראה של פילוסוף החינוך ד"ר שמעון אזולאי, שדיבר על המחנך כ"סוכן משמעות", ושל שני מרצ'בסקי, יועצת ארגונית מהטריבונה למנהיגות השתתפותית, שבנתה עבור אגף החינוך בתנועה ואיתו פרוטוקול ייחודי לפיצוח אתגרים. מהלכה למעשה היום השני הוקדש ליישום ולסדנאות מעשיות. המשתתפים לקחו חלק במרחבי עבודה של "פיצוח אתגרים", שם תרגלו כלים לפתרון דילמות בוערות כמו יחסי הורים, טראומה וניהול תקציב. מקום מיוחד הוקדש ליושבי ראש ועדות החינוך, שדנו בקשר עם הקהילה ובמתח שבין שימור המסורת הקיבוצית לבין התאמה למציאות המשתנה. את הכנס חתמה הרצאתו של אלמוג בוקר, שהחזירה את המשתתפים למציאות הבוערת בחוץ, אך הפעם הם יצאו אליה מצוידים בכלים חדשים, בתחושת שותפות ובידיעה שאינם לבד במערכה על דור העתיד. לכתבה המלאה, היכנסו למדור "זמן תנועה" באתר
