אמצע הלילה. כל הבית שקט. בני הקטן שוכב ונוחר קלות מתחת לפוך. הוא הגיע אלי לפני כשעתיים עם דמעות בעיניים וסיוטים. הוא נענה להזמנה להתחפר מתחת לשמיכה, הסתובב ונרדם. רק אני לא מצליחה לחזור
"מי שרוצה להיות חקלאי צריך להיות גם חייל," אומר פרץ בן יהושע בן ה-95 * בצבא מילא פרץ תפקידי פיקוד שונים ובמקביל טיפח את הרפת במשקו בבאר טוביה ומילא תפקידים ציבוריים שונים בתנועת המושבים
כדי לעבור תהליך גישור משמעותי, כל בני המשפחה המעורבים צריכים להגיע מוכנים לעשות כל מה שניתן כדי לקדם את התהליך. בדיוק כפי שזה לא מספיק להעביר כרטיס בכניסה לחדר הכושר ולפטפט עם המאמן; כך
"על אף עקומת הלמידה, הקשיים והאתגרים שאנו חווים עם עובדים מסרי לנקה או ממלאווי – אסור לנו להיות תלויים בגחמות של פקיד כזה או אחר במדינה אחת מסוימת, שמכתיב לנו את המשבר הבא בחקלאות
יחד עם חברות עסקיות, התאחדות התעשיינים ושותפים נוספים הושק השבוע פורום מיוחד ע"י ארגון השומר החדש, שמטרתו להוביל מאמץ משותף לקידום ביטחון מזון בישראל כיעד לאומי צילום תמונה: השומר החדש אסם התבואה וייצור המזון
היוצרת מיכל סממה בת בית ניר ביצירה חדשה שחוזרת לרגעים המכוננים של החוויה הקיבוצית על הבמה נטולת התפאורה, נעים שישה רקדנים, המתקדמים במרחב כאילו היו אורגניזם אחד. מושכים זה את זה, נאחזים בעוצמה או
אחרי יותר מ-300 ימים שהחטופים עדיין בשבי חמאס, עסקה שנדמה שמטורפדת ואיום קרוב של מתקפה אירנית, איילה מצגר כלתו של יורם מצגר שנחטף מניר עוז ולישי מירן לביא אשתו של עמרי מירן שנחטף מנחל
הדי בן עמר מעולם לא נהג באלימות כי כך חינכו אותו הוריו אבל בלילה בלילה יש לו מחשבות משלו בעניין הזה שמחה לאיד היא אחד הרגשות הכי נחותים, הכי ירודים, הכי אפלים של הנפש
להישאר כאן קשה. לצאת (גם אם רק לכמה ימים) קשה לא פחות. אז מה עושים? בדרך כלל אני מוציאה את הטור לעיתון רק ביום ראשון. במשך השבוע נכתב מה שנכתב, ובראשון הוא מסתכם ומקבל
