גדעון חרובי

כך בריאיון עם בני עמר ממושב מעגלים ● "היבוא בלי מכס מטורקיה ומרוסיה רצח אותי, הפסדתי מיליונים" בני עמר חקלאי 32 שנה. הכיר לראשונה את התחום כאשר התבונן כילד באחיו החקלאי ונהנה לראות כיצד

תושבים שפונו בתחילת המערכה המלחמתית, שבו לבתיהם ולעבודתם באישור של פיקוד העורף בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון – הנקודה הצפונית של עוטף עזה – פעילים 115 חקלאים בעשרים ישובים: אחד-עשר מושבים, חמישה קיבוצים ועוד

"המתנדבים למסיק הצילו הרבה, בלעדיהם היינו במצב של קטסטרופה מוחלטת. זה חידד לנו חשיבה שחובה להרחיב את השימוש בציוד חוסך כוח אדם" ● "אני מנסה לקדם שמן ישראלי. מי שקונה שמן טורקי שיחשוב טוב

נשמתם, גופם ונפשם של רחמים ומשה גבאי נטועים היטב באדמה, בטבע, בחקלאות, במדינת ישראל ובמשפחתם. כל אחד מהם בחר לעשות חקלאות אחרת, רחמים – מתמקד היום בגידול ירקות בבתי צמיחה ובגידול פלחה ולעומתו משה

ניהול עצמי וגם מרכז מזון קיבוץ באצבע הגליל, בצפון עמק החולה ומזרחית לקריית שמונה. הרפת עברה תמורות רבות ומעניינות עם מנהלים והנהלות, שהשקיעו מאמצים וכספים רבים, לבנות רפת לתפארת. עם הזמן, הצוות המקומי נשר

במתחם הרפת בבית הלל, נשאר טומי האב שמוביל את כל העשייה, שלא נפסקת גם בזמן המלחמה. שני הבנים – דרור ועומר מגויסים וטומי לא מהסס לקחת פיקוד ולהיעזר בלא מעט עובדים ועובדות, בצד בני

אליהו בדש במושב גילת *תמונה ראשית: אליהו בדש בן 84 עם אנרגיות נמרצות וניסיון רב בדש האבא כבר ותיק אבל האנרגיות שלו ממשיכות לפעם – עובד, מתרוצץ, מעורב, משפיע וגם מצליח. מפגש עם בן

יום עם מחמוד וחמודי – האב והבן הצטרפתי לנסיעת איסוף והובלת חלב למחלבת טרה בדרום. חוויה מיוחדת עם בן ממשיך לענף ההובלה, שכבר מכיר את הרפתנים ואת הענף. בסוף היום הארוך, העברנו את המשאית

שתי אמניות ממושב באר טוביה – הפסלת אילת זר שיינבוים והציירת ענת גבסו – מציגות בימים אלו, ב"המחלבה", שתי תערוכות שהנושא המשותף שלהם הוא בקיצור: פרות * אלמוג סורין נסעה לברר איך נולד הרעיון