עפרה בריל

הוא אומר שהמטרה של התנועה היא להחזיר את אנשי הקיבוצים הביתה, לצד הטיפול גם במי שבחרו לעזוב, וחושב שהיה הכרחי להוביל את החיבור של מרצ והעבודה למרות הביקורת על זיהוי התנועה עם השמאל בלבד.

פרס יגאל אלון הוענק לארבעה מפעלים קיבוצים פרס יגאל אלון למעשה מופת חברתי-חלוצי לשנת תשפ"ד הוענק לארבעה מפעלים קיבוצים בטקס שקיימה עמותת הפלמ"ח בצל אירועי השנה ל-7 באוקטובר.נושא הפרס השנה היה תעשייה אמיצה באזורי

טקסים לציון טבח 7 באוקטובר נערכו בקיבוצים ברחבי הארץ.בבארי התקיימה עצרת בקריאה עיקשת להחזרת כל החטופים טקסי זיכרון לנרצחים בטבח 7 באוקטובר שאירע בנגב המערבי לפני שנה, ולנופלים במלחמת חרבות ברזל, בהם 319 חברי

המצב הנוכחי אינו כיבוש, אלא רשות פלסטינאית שהיא פחות ממדינה. אין לה צבא, וצה״ל והשב״כ פועלים בה בחופשיותומסכלים מאות פיגועים בשנה. זה הפתרון הראוי בעתיד הנראה לעין. הוא לא פתרון אידיאלי, אך הוא עדיף

רבים עוברים מבית אחד לאחר, אז למה אני לא מסוגלת להחלים מאובדן הבית ומהניתוק מקהילת נירים למרות שלא נפגענו פיזית? אני כותבת את הטור הזה באיחור. כבר לפני חודש פנו אלי מ"זמן הקיבוץ" ושאלו

לא הייתה עוד שנה הדומה לזו. לא הייתה עוד אחת כזו בשום קנה מידה.שנה עצובה, מטלטלת, מבגרת, מייאשת, מתסכלת ועם זאת, מלאה בהשראה ליצירה, אצלי באופן אישי בבוקר ה-7.10.23 תקפו את הקיבוץ שלנו 30

השבת שהתחילה בטיול החג של הקיבוץ, הראיונות עם חברים שהיו שם ובני משפחתם נחטפו או נרצחו, התחושה שיש מדינת הצפון שנלחמת, ויש מדינת המרכז שמתרגשת בכל פעם שמגיע אליה טיל,והחלום לראיין את החבר האישי