כותבים למערכת

"אותה החלטה שעשיתי כשאבא נפטר, לחיות את היש, מובילה אותי מידי יום. היש הוא אני וחיי. לא הרפת, לא המשק הוא המטרה. המטרה היא החיים," מספרת ענבל סיבוני, שמצאה את עצמה יתומה מהורים בגיל

ההרכב המוסיקלי "דאבל קאסט" המורכב מנגנים, תושבי גבול הצפון, היווה מזה למעלה משנה של מלחמה מתמשכת, הוכחה ניצחת לחוסן ותקומה. ההישרדות הפיזית של אחד מחברי הלהקה, דרך ההופעות למפונים ועד לחזון לשוב ולהפריח את

לא עשיתי שיעורי בית והתעניינתי בנושאים אחרים. אם מלכה הייתה מבקשת ממני לקרוא מהמחברת, הייתי קורא בעל פה "על ריק" – כי המחברת שלי היתה ריקה. עד סוף ימיה של מלכה לא ידעתי אם

התערוכה המרגשת "דיוקן בין דורי" נולדה ממפגשים בין תלמידי מגמת האומנות של התיכון האזורי עין גדי ובין ותיקי הקיבוץ, פרי יוזמתה של עדי פקט שזו שנת ההוראה הראשונה שלה  *תמונה ראשית: עדי פקט. "יצרתי

בספר המבוסס על חוויותיו כמפקד מוצב בתקופה בה החזיק צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון ובה גם הפציע ארגון "ארבע אימהות", מבקש יפתח גיא, בן כפר גלעדי, לחנך את הדור הצעיר להפוך את סימני הקריאה הנוקשים

מי כותב על פפירוס, איך זה קשור לגיל הממוצע של הכותבים ב"זמן קיבוץ" ומה חושבי באי הביטוח הלאומי על מי ששקוע בנייד? הפתרונות לשמאלנים  הייתי לפני כחודשיים במפגש של צוות העיתון שבו אתם קוראים

בקרוב תקום פנימייה של "אדם ואדמה" של ארגון "השומר החדש" ביראון, לאחר שלפני שש שנים קמה כזו באורטל. אני מקווה שעוד ועוד קיבוצים יזכו באירוח "אדם ואדמה" ואני מצפה מהתנועה הקיבוצית להוביל מהלך גדול

מוקי צור, איש הרוח של התנועה הקיבוצית, עוסק עשרות שנים בשאלות של זיכרון, תקווה וזהות. שאלות אלה מקבלות מקום בשני ספריו החדשים שראו אור לאחרונה: "התקווה היא לא כובע עם נוצות" ו"מן המדרון". בראיון

שמונה יישובים בנגב המערבי צפויים לחזור הביתה עד יולי הקרוב. יש מי שחוזרים עוד לפני תום שנת הלימודים וכאלה שעדיין חוששים. ומה יהיה על התמהיל החילוני-דתי העדין בכרם שלום?  *תמונה ראשית: קיבוץ רעים. "בתים