“עד כאן”: הסיפור של יריב בן-עמי שהפך את הכאב למאבק חסר פשרות בפרוטקשן *תמונה ראשית: חברות הביטוח אמרו שאירוע פלילי לא מכוסה “דמי חסות” – מילים תמימות לכאורה שמסתירות מאחוריהן מציאות קשה של סחיטה
יותם מזרחי, בן קיבוץ כפר מסריק, מעיד על אהבתו לחקלאות מאז היותו ילד. אין פלא בכך, כי מסתבר שהחקלאות תופסת מקום מרכזי בקיבוץ זה. יותם מספר בכאב גם על נפילתו של סיון שדה הי"ד,
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' הצליחו להנדס גנטית קטניות כמו עדשים ואפונה, כך שיכילו פחות חומרים מעכבי עיכול, מה שצפוי לשפר משמעותית את ספיגת המינרלים החיוניים בגוף האדם ואת עמידות הצמחים עבור ציבור החקלאים, מדובר בבשורה
למעלה מ־200 מגדלי זיתים מכל רחבי הארץ הגיעו לכנס מקצועי בחוות חנניה שבגליל, ביוזמת ענף הזית במועצת הצמחים. מטרת הכנס הייתה ברורה: להתכונן לעונת המסיק הקרבה – ולמצוא פתרון למצוקת כוח האדם החריפה שפוגעת בשנים
*תמונה ראשית: אלינור ארבל: “יש כאן חקלאים, מדריכי גידול, אנשי מחקר ואנשי הגנת הסביבה”. צילום: מקסים גולובנוב כ-100 משתתפים, בהם חקלאים, מדריכי שה”ם, אנשי משרד החקלאות ונציגי חברות, נכחו בכנס חקלאות מחדשת שנערך ב-31
משה וינשטיין, חקלאי ותיק ממטולה, זכה לאות הוקרה מיוחד מטעם מועצת הצמחים על פועלו המסור במהלך מלחמת "חרבות ברזל". סיפורו של משה, ובמיוחד סיפורו של בנו, עומר ז"ל, הוא סיפור מצמרר על אהבת האדמה, על
עד היום, ישראל חתמה על חמישה הסכמים לגידול משותף של חיטה לימי שגרה ובעיקר לתקופות חירום, במדינות: רומניה, קזחסטאן, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן ומרוקו • ההסכם הוא חלק מהתכנית הרחבה שמשרד החקלאות וביטחון המזון מקדם לחיזוק
ביקור בקיבוץ לוחמי הגטאות – בלי מוזיאון בית לוחמי הגטאות – אבל עם הרבה מורשת בצל שורדי השואה הוא חוויה שווה * איך הוקם הקיבוץ מיד אחרי קום המדינה, עם שורדי שואה ובוגרי התקומה
למעלה מ-30 שנה הם מטיילים בכל רחבי הארץ, אין עמק שלא לא טיילו בו, אין הר טרשים שלא חרשו בכלי הרכב * רפי לביא, מי שהמשיך את דרכו של מנחם פרידלנסקי ז"ל, מספר כיצד
