מירב לבני-קייש

כמו בכל מאות המושבים והקיבוצים בארץ – גם תושבי מושב גבעת יערים שבמועצה האזורית מטה יהודה מייד התגייסו לטובת החיילים המגויסים והתושבים, באספקת אוכל ביתי ומפנק, תחתונים וגופיות, ציוד חיוני ועוד ועוד * עם

אופירה הלוי, תושבת מושב יכיני, עיתונאית וחוקרת, משחזרת את רגעי האימה בשבת, כאשר מחבלים חדרו למושב וניסו לפרוץ לבתים * "הפקרות", אומרת הלוי בזעם, "זו המילה המתארת את המצב. הופקרנו כבר בכך שלקחו את

המשרד מחפש בית חם ומשפחה מאמצת עבורם הכירו את סביבון, שחורי, דיאנה, נייס, אפורי, סברס, טופי, צפרדי ודורה משרד החקלאות פינה תשעה חתולים, בעלי צרכים מיוחדים, מהכלבייה באשקלון למתקן המוגן של משרד החקלאות. כל

או שלוש פעמים בנתב"ג בשבוע * "באותם רגעים יכולתי להרגיש כאילו האם שמחכה לידי היא אחותי, והאב הנרגש שמחה דמעה הוא שכן קרוב. היינו כמו משפחה אחת גדולה עם מכנה משותף של כמיהה"  התקופה

חמשת בני משפחת קוץ מכפר עזה נרצחו ב-7 באוקטובר, ובהם גם האחים יונתן (17) ויפתח (14), שלמדו באקדמיה לכדורסלנים מצטיינים של הפועל תל אביב וחזרו לקיבוץ בסופי שבוע  *תמונה ראשית: משפחת קוץ. מימין: יונתן

מכון "שיטים" הפיק חוברת ייחודית לעריכת טקסי הלוויה לנרצחי ה-7 באוקטובר  "מהיום הראשון למלחמה הבנו שלפנינו אירוע אבל לאומי וקהילתי יוצא דופן, ושיש צורך אמיתי למצוא תכנים רלוונטיים לציין זאת, לינוק משורשי המורשת התנועתית,

אבי לולו שמריז מכפר עזה מנהל מטה חיפושים במטרה לקבל מידע על בנו אלון שנחטף לעזה, במקביל הוא חלק מצוות שלקח על עצמו את ניהול חיי הקהילה בתקופת הפינוי  הטלפון של אבי לולו שמריז

"אין סיכוי שהיא תחזור?" שאל שחר (9) בבכי לאחר שאחותו מעיין (18) נרצחה, ויעל (11.5) אמרה למחבל, כאילו מסבירה לו מה עובר על אחיה הקטן "מיי סיסטר דיי" (אחותי מתה)  *תמונה ראשית: צחי וגלי