עמית הרטמן

"אני חי פה מאז שנולדתי, וכך אבי ואביו. וגם הם. אני יודע שהיא גם נולדה כאן, בבתים סביב, וכך גם אביה וסבה. אבל מעולם לא חצינו את השדה להיכרות. הקהילות לא קשורות זו בזו.

בעולם כמעט מקביל, שמתקיים אצלי במשרד, עניינים של הלב לא נחשפים עד שלא "חופרים בהם". הרבה פעמים צצים דברים שניתן היה לשמור בבטן, אבל כשמתחילה ה"חפירה", כבר אי אפשר להחזיק אותם שם יותר  בראש

הזדהות עם הזרם הרדיקלי, תמיכת הממשלה הקודמת בטראמפ והתייחסות לישראל כמדינת אפרטהייד הם רק חלק מהגורמים לקושי של יהדות העולם לתמוך בישראל  יש דבר חיובי אחד שמדינת ישראל 'הרוויחה' מהמלחמה באוקראינה. זה בא לידי

הדי בן עמר על זו שמלווה אותו לכל אורך חייו, אם כי היחסים שלהם לא תמיד באים מהלב  ניסיתי לחשוב לאחרונה, ביני לבין עצמי, מי מהדברים או מהאנשים שפגשתי במהלך חיי מלווה אותי תקופה

הדמוקרטיה הקיבוצית בורחת לחברים מבין האצבעות והם שותקים מפחד. "אין לנו לפחד מדבר, לבד מהפחד עצמו", אמר הנשיא רוזוולט    בשבוע שעבר ("זמן קיבוץ", 22.6.22) פורסמה כאן כתבתי "הבוס של גניגר". היא עוררה הדים. ידעתי

חיזוק השמאל הכרחי לא רק מטעמים פוליטיים מידיים. צמצום פערים ופתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטינים, חשובים לא פחות. איך עושים את זה? מלמטה  הקואליציה המשותפת של שמאל וימין, של יהודים וערבים, של חילונים ודתיים, של

איגוד הכדורסל משנה את החוקים, "ישראל היום" משלים סיבוב פרסה, תדי כ"ץ שוב בכותרות  בן לוקח בת ובת לוקחת בן  על איילה ימין סיפרנו פה לפני כמה חודשים. איילה היא ילדה בת 11, בכיתה

בית המשפט: מודל שינוי לתקופת ניסיון טעון אישור ברוב מיוחס. וגם פרק חובה במשפטים: האם ניתן לקבל צו מניעה זמני כשלא נגרם נזק לתובע קיבוץ שיתופי עם החלטות של מתחדש   בשדות ים, שלפי תקנונו הוא