בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר, נפלו חלל שמונה מבוגרי בית הספר, והכפר כולו נעטף באבלו יחד עם בני משפחות החללים *תמונה ראשית מתוך ויקיפדיה בית הספר החקלאי-מקיף כפר-סילבר הוא פינת חמד ירוקה בתחום המועצה
מספר איתי הופמן, רבש"צ קיבוץ מעוז חיים ויו"ר אירגון הרבש"צים הארצי, שמנהל מזה שש שנים את מאבק הרבש"צים להכרה בהם כאנשי הקו הראשון בהגנה על 470 יישובים במדינת ישראל ובהכרתם כעובדי משרד הביטחון לכל
הקרן תתמוך ברפתות שנפגעו בישובים: ניר עוז וניר עם, ניר יצחק וסופה, נחל עוז, כיסופים, עין השלושה, עלומים, יד מרדכי וברור חיל, סעד, גבים ומושב יכיני דירקטוריון תנובה אישר הקמת קרן לתמיכה ברפתות העוטף
ציפה רובין, בת 80 פלוס מניר עוז, שניצלה מהתופת בזכות נכדתה ובעלה מספרת על רגעי האימה עדותה של ציפה רובין מקיבוץ ניר עוז: "ישנו, זה היה יום שבת בבוקר, חג כמובן. ישנו אצלנו הנכדה
אירועי ה-7 באוקטובר מוכיחים שאין לנו את המותרות להרפות מהמתח, ההתגייסות, הסולידריות והכוננות. מחשבות ותובנות ליום שאחרי "מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, היא נס חד-פעמי שלא יחזור, ולכן אסור לנו לאבד אותו בשום פנים
ביוני 1974 חדרו מחבלים לקיבוץ שמיר. הם רצחו שתי חברות קיבוץ ומתנדבת. עוזי צור ויעקב מור ניהלו מולם קרב עליו קיבלו צל"ש הקיבוץ הראשון מאז מלחמת השחרור שנלחם במחבלים שחדרו לתוכו היה שמיר. זה
כ-85 נרצחים מקיבוץ בארי כבר זוהו, ועוד כ-30 מוגדרים כנעדרים עד לזיהוים הוודאי מספר הלוויות וההבאה לקבורה של הנרצחים וההרוגים בבארי מותנה בקצב הזיהוי. צוות מיוחד מקרב חברי בארי לקח על עצמו את הטיפול
המחבלים שחגגו שעות באין מפריע, האמירה הזוועתית של סמוטריץ' על החטופים ואיך מנהלים את חיי הקהילה בתוך הטראומה. אסנת פרי, חברת ניר עוז ויו"ר הקיבוץ, מספרת איך היא ממשיכה למלא את תפקידה ללא לאות
"כשהמחבלים הגיעו לקיבוץ כיתת הכוננות כבר עמדה מוכנה. רואים סוואנה צה"לית נפתחת, כפי שהיה צפוי שיגיע במקרה כזה צבא. יוצא ממנה לוחם ורק כשהרים את ה-אר-פי-ג'י הבנו שאלו לא חיילים, אלא מחבלים" מספר שחר
