משפחת רוזנבלו מעבדת באהבה רבה את כרם הזיתים אותו בחרה לנטוע למרגלות ואדי זרקא ולהשאיר את תוואי השטח המקורי, דבר הגורם לכך שהכרם אינו מובנה בשורות מסודרות והעצים נטועים בינות עצי ושיחי היער שסביבם
ערב ראש השנה תשפ"ד התעורר שוק הדבש בישראל, אחרי שהתברר כי המרכולים משווקים לציבור דבש מיובא המעורר חשש שרכיביו אינם זהים לתקן של ייצור דבש זך וטהור. ומכיוון שצריכת הדבש בישראל עולה בהרבה על
"יש לי לכאורה 250 דונם חממות של פלפל. יותר נכון היו לי. אבל כיום, אין כלום. בעקבות המלחמה הכול נהרס ולא ראוי לקטיף" כיצד הגעת לחקלאות? אני כיום בן 63. למדתי 12 שנות לימוד.
מקצת המעסיקים נוהגים לשלם לעובדיהם תוספות שונות שמתבטאות בתלוש השכר בשמות שונים, הנפוץ בהם "בונוס" וגם "פרמיה".בבית הדין האזורי לעבודה ניתן לאחרונה פס"ד[1] העוסק בתביעה הנוגעת לזכויות סוציאליות הנגזרות מתוספת שכזו. להלן המקרה: עובד
שיזף דהן, יליד מושב גבעתי וחבר מושב ניר-ישראל, הוא דוגמא לצעיר אקדמאי שבחר לעסוק בחקלאות, למרות שהוריו לא עסקו בה. הוא מגדל עלים לקישוט בבתי רשת. שיזף גויס ביום הראשון למלחמה. אימו רחל מספרת
ביום ה' 4 בינואר הגיעה הבשורה המרה. תמיר אדר בן 38, שנחטף מקיבוצו ניר עוז בשבת הארורה של השבעה באוקטובר, נרצח בשבי החמאס. "כל העת ידענו שקרה לו משהו, שהוא נחטף אבל לא יותר
איתי גל מעיד על עצמו: "אני בוגר הפקולטה של החיים. לא למדתי חקלאות. רק תוך עבודה בשדה למדתי-הבנתי כיצד גדל צמח, על איזו אדמה לגדל" צילום תמונה ראשית: מיכל זיו חורש איתי גל הוא
"אנחנו מחלקים מדי יום תוצרת חקלאית עודפת וטרייה ל-296 עמותות המסייעות למשפחות נזקקות" ● גייסנו מתחילת המלחמה עשרים וחמישה אלף מתנדבים למשקים החקלאיים חסרי העובדים בכל רחבי הארץ. הענקנו סיוע מיידי לצד סיוע ארוך טווח
