יוסי אור הכהן

ה"צבע אדום" של השבעה באוקטובר הפריד אותי מפיקאסה, החתולה שלי, שהייתה בעשור האחרון אם הבית של הסטודיו שלי ומקור השראה לציורי החתולים בעיתון 232 ("ככה זה").  ניסיתי למצוא אותה רגע לפני שיצאנו ל"גלות" וזה

רגע קבלת הבשורה על השחרור, המפגש בבית החולים והנכד שזוכר את כל הפרטים מהמקומות בהם הוחזקו. ורדה גולדשטיין מכפר עזה, שבנה ונכדתה נרצחו וכלתה ונכדיה חזרו משבי חמאס, משתפת בהתרגשות ובחששות וקוראת להביא את

האם תושבי הדרום והצפון יכולים לסמוך על ממשלה שבזמנה פקד אותנו אסון ה-7 באוקטובר, ממשלה שמעלה בתפקידה להגן על שומרי החומות?  שפתי הדלה לנוכח המציאות המטלטלת, האסונית, חייבה אותי להתלות בדברי ענקי הדור. חזרתי

מובילאיי אנושי ו"הסגברה". הדי בן עמר מנסה להתמודד עם כל המהמורות שבדרך  יצאנו מבית החולים כרמל בחיפה.  השעה הייתה שתיים בלילה, או בבוקר, וכשעלינו על כביש החוף בדרכנו ליד חנה, חניה זוגתי-לחיים-ארוכים שאלה: "אתה

במועצה הדרומית נערכים לקליטת תושבי הקיבוץ שפונה  תושבי קיבוץ ניר יצחק מעוטף עזה שהו מתחילת הלחימה במלון קיסר שבאילת ובימים אלה נערכים להעתיק את מגוריהם הזמניים לקיבוץ אילות, שם ישהו עד סוף שנת הלימודים

בזכות מי הצליח מחבל לירות ולהרוג את הלוחם בראל חדריה שמואלי, ומדוע חיילים חוששים לירות במי שמתקרב לגבול? צופי ערוץ 14 יודעים את התשובה  מה רוצים מנתניהו?  בשבועות האחרונים תגברו בערוץ 14 את המאמצים