יוסי אור הכהן

שלוש תערוכות חדשות במוזיאון בר-דוד שבברעם  לא מכבר נפתחו שלוש תערוכות חדשות במוזיאון בר-דוד שבברעם כשהמרכזית בהן נושאת את הכותרת "בעקבות הזיכרון האבוד". זוהי תערוכה קבוצתית, בינלאומית, בה נוטלים חלק אמנים מלודז' (פולין), מניו

דברים לזכרו של האמן חיים מאירס (ווייס) מקיבוץ שובל  הצטערתי לקרוא בדף אינפורמטיבי שהגיע מקיבוץ שובל לארכיון התנועה ביד יערי, שהאמן, הצייר חיים מאירס (וייס) נפטר ואיננו עמנו עוד.  חיים מאירס (וייס) נולד בשנת

הנורות האדומות הבהבו במלוא עוצמתן ואנחנו נשארנו אדישים   הזהרנו מפני תהליכי ההקצנה בחברה הישראלית. התגברות הגזענות, השנאה התהומית נגד השמאל. היווצרות כוח פוליטי לאומני קלריקלי שקבל לגיטימציה על ידי יותר מ-50 אחוז מהחברה הישראלית.

נתניהו ושלטונו יהיו תלויים בקבוצה דתית, משיחית וגזענית במשקל חסר תקדים ומעורר צמרמורת   לפעמים כשהולכים סחור סחור במעגל, המרחק בין הצלחה לכישלון שואף לאפס, אבל זה בדיוק מה שקרה בהפתעה בסבב הבחירות החמישי בישראל.

הדי בן עמר יצא לביקור בבית קברות של הביוקר בבואנוס איירס שהעלה במוחו כמה מחשבות מעניינות  אם יש מקום שבו המתים חיים טוב יותר מאשר החיים, בית הקברות של הריקולטה הוא המקום.  הריקולטה הוא

הקולות בקיבוצים שנדדו מהעבודה ומרצ ליש עתיד ואיך הצביעו בקיבוץ הדתי. למיכאלי היו שותפים לדעה נגד האיחוד. פרופ' אסא כשר בעקבות ישעיהו ליבוביץ'  ובמקום הראשון – יש עתיד  התחלתי עם הקיבוץ שלי, שנתוני ההצבעה

גוש הימין הוא חבית פוליטית שתביא להרס הדמוקרטיה  הטקטיקה אשר נקט בה הלוליין הפוליטי נהנתניהו כדי לחזור לכיסא המלכות ולהחזיר את שרה ויאיר אל עטיני הממלכה, באה לביטוי בבניית גוש של "ימין מלא" –