זהר נוי

האומנית הדר סייפן מראש הנקרה הופכת מקלטים, גדרות ופטרולים ליצירות אומנות מהפנטות. איך ילדות תחת קטיושות הפכה לשפה אומנותית, למה היא אוהבת מקלטים, ומדוע, למרות הכול, היא ממשיכה לבחור לחיות על הגבול? *תמונה ראשית:

במסגרת משימת התיישבות וחיזוק הקהילות שנפגעו במלחמה, 11 גרעינים, מצפון ועד דרום, ממשיכים את המסורת של הנח"ל, שחודשה בשנה שעברה, ומביאים איתם כוח צעיר, עשייה ותקווה לעתיד  *תמונה ראשית: גרעין נענע לקיבוץ ניר עם  

אביבית הוציאה המשתלה לפגרה ואת עצמה לחופש: כל בוקר בעשר בבריכה בניסיון לחיות חיי חטא של פנסיונרית עצלה 2.8 – חם נורא ומאובק. בכל פינה בקיבוץ חופר שופל ומעלה עננה, כל יציאה לכביש פנימי

מי שהבחינו בין התיישבות, שזה אנחנו, הטובים והיפים, לבין ההתנחלות, שזה הם, הרעים והמכוערים – הפסיקו להתיישב. כוונתי אלינו, התנועה הקיבוצית. ובכך חטאנו לייעודנו. ואנו חוזרים גם לחזונו של יגאל אלון – התיישבות בבקעת

בקעת הירדן היא שטח כבוש שעתידו אמור להיקבע בהסכם בין שני עמים. הקמת קיבוץ חדש שם עכשיו אינה מעשה חלוצי. היא התנחלות. ולתנועה הקיבוצית אסור להיות חלק מזה *תמונה ראשית: מאחז בבקעת הירדן, ינואר

נהדר ל"שחק" אותה הומני ואוהב שלום, כל עוד אינך מסתכן. בעת סכנת חיים, כמעט כולם יעשו "פוס" לאידאולוגיה כדי שחייהם לא יגדעו בתחומים רבים של חיינו, אנו "תופשים טרמפ". לנו שומרי המצוות יש התר

אילן גזית, חבר נערן ויו"ר תנועת "המחנות העולים", מוביל את המהלך להקמת הקיבוץ החדש. מול ההתיישבות הלאומנית הוא מבקש להציב מודל קיבוצי אחר: חיזוק הגבול המזרחי באמצעות התיישבות חקלאית, המחויבת לשלטון החוק וליחסי שכנות

כמעט שלוש שנים מאז השבת השחורה של טבח 7 באוקטובר, שבה מזכירות כפר עזה לפעול מהקיבוץ עצמו, "ציון דרך משמעותי בתהליך החזרה לקיבוץ" *תמונה ראשית: ההנהלה חוזרת לפעול מתוך הקיבוץ עצמו, לראשונה מאז פינויו.

בעוד אנשי המרכז והשמאל, מתנערים מזיהויים כ"שמאל", מתגאים אנשי הימין בהיותם "ימין", וכל מי שחושב אחרת הוא "שמאל בוגדני". מה משמעות ה"שמאל" , מי צריך אותו ואיך זה שלאחר אירועי 7 באוקטובר וכמעט שלוש