האם תושבי הדרום והצפון יכולים לסמוך על ממשלה שבזמנה פקד אותנו אסון ה-7 באוקטובר, ממשלה שמעלה בתפקידה להגן על שומרי החומות? שפתי הדלה לנוכח המציאות המטלטלת, האסונית, חייבה אותי להתלות בדברי ענקי הדור. חזרתי
הקיבוצים קיבלו מעמד שלא היה להם מאז קום המדינה האם תושבי העוטף יוכלו לחזור ליישוביהם ולבתיהם? זו שאלה שמתייחסת לשני היבטים מרכזיים. ההיבט הקהילתי בוחן האם נותרה קהילה לאחר ה-7 באוקטובר. בקיבוצים, הקהילות חוזרות
עבר יותר מחודש ימים ואנחנו ממשיכים לספור את המתים, לדאוג לחטופים ולבכות את הרס היישובים. אנחנו המומים מתאוות הרצח, מתעבים את הרוצחים ואת אספסוף הבוזזים שנלווה אליהם, ואיננו יכולים להשלים עם המחדל הנורא והבלחי
להביס את חמאס ולרדוף את אנשיו עד קץ הימים וגם ליצור קואליציה בין לאומית שתשקם את עזה, תפרז אותה, ותקים בה שלטון שפוי במהלך ימי המלחמה יצא לי לשמוע ברדיו אזרחית שדיברה בענייני השעה.
כמעט ושכחנו על מה רבנו אך לפני מספר שבועות ועל מה הנפנו דגלים והפגנו. השאלה היא אם האחדות הזאת תמשך גם אחרי המלחמה אירועי אסון ה-7 באוקטובר דחקו את הרפורמה המשפטית לפינה מרוחקת. אפשר,
התנועה הקיבוצית צריכה להתייצב בגאון ולפנות לחברי הקיבוצים של העוטף ולהגיד להם "חברים יקרים, מי מכם שלא יהיה מעוניין לכונן מחדש את ביתו בעוטף, אנחנו נעזור לו. נעזור לו לבנות בית במקום אחר" אני
כי את נפשי עדיין אינני יודע, אבל חשבון כלשהו דוחק בי להיעשות. צורך נפשי להתחיל לאסוף את קרעי המפה ולנסות להרכיב מהם דרך בטלוויזיה ובעיתון ההלם הראשוני המלווה בתיאורי הזוועות מתחיל לפנות מקום לניתוחים
החרדים צריכים להיות חלק אינטגרלי מצה"ל, נתניהו צריך לקחת אחריות ולהתפטר במהלך המלחמה, ולא צריך לזלזל בהפגנות במגידו. תובנות בעקבות ה-7 באוקטובר יום שבת ה -7 באוקטובר מוקדם בבוקר, אני צמוד לרדיו, שומע כיצד
המעמד הרעוע של התנועה הקיבוצית בציבור, הכוח הפוליטי שנשחק, האמונה בערכים הקיבוציים שנשחקה. על הנהגת התנועה, הנוכחית וזו שתבוא אחריה לסמן יעדים משותפים כדי לשנות את המציאות בקיבוצים, בתנועה ובמדינה לקראת בחירת מזכיר התנועה
בלעדי החילוניות לא הייתה קמה מדינת ישראל אז איך יתכן שהסדרה "חילוניות" העוסקת בנושא לא חקרה כלל את תורתם של מעצבי התרבות החילונית? לענת זלצר שלום וברכה, אני מניח שקיבלת הרבה דברי הערכה על
שלום מר אלוהים, סלח לי שאני פונה אליך ישירות. יש לי מספר שאלות שרציתי לשאול כבר מזמן אני פונה אליך כעת, לאחר שנוכחתי שלאחרונה גובר והולך מספרם של מי שמתיימרים לדבר בשמך, ומודיעים בראש
כדי שמערכת פוליטית תוכל להתמודד על השלטון ולהשיג תמיכה ציבורית רחבה דרושים חזון, מסלול מעשי למימושו ומנהיגות חזקה וכריזמטית. האם אנחנו באמת ערוכים ומוכנים להציע אלטרנטיבה שלטונית? המציאות הנוכחית בארץ מייצרת אינסוף פטפטת ודאגה
אי ההסכמה (או אי ההבנה) על מהותה של הדמוקרטיה, היא שמביאה כל אחד מהצדדים לטעון שהוא זה שמגן על הדמוקרטיה. אז מי באמת עושה את זה כמו שצריך? מתברר שוב ושוב שגם בגילנו המתקדם
אם מדינת ישראל תבטל את הגדרתה כמדינה יהודית – לא אראה בה מדינה שלי. לא אציית לחוקיה, לא אשלם לה מיסים. אך לא ארד מהארץ בהספד על אימי, לאחר פטירתה ב-1988, כתבתי: "הערך של
האם הממשלה הנוכחית תוסיף לשלוט? איך נמנע ממנה לחזור? המושג "דמוקרטיה מתגוננת" הוא ממשי וכתבתי עליו בעבר ב"זמן קיבוץ". בין השאר כתבתי שם ש"מדינת ישראל היא מקרה שונה וייחודי של דמוקרטיה מתגוננת. […] כאן
ראש הממשלה שהשיג את הסכמי אברהם הוא גם פוליטיקאי מושחת, סכסכן כרוני ומסית. האם הוא כשיר להמשיך להנהיג? הכותרת איננה מקורית. ראשיתה באמירה המיוחסת למלך לואי 14, שליטה האבסולוטי של צרפת. מאז, במהלך למעלה
מה הקשר בין חקר החלל ומצב כדור הארץ לתפיסה הסוציאל דמוקרטית? התפיסה הקפיטליסטית הקלאסית דוגלת בהפרטה מרבית – "יעסוק כל פרט במה שהוא בוחר/מעדיף, והתחרות החופשית תייעל ותיצור את שיווי המשקל הנחוץ לשקט חברתי".
יש קו מחבר בין הסרט התיעודי על מדרשית נועם בפרדס חנה שהוקרן לאחרונה (ערוץ 11), לבין הפעילות הפרועה הבלתי חוקית והבלתי מוסרית של מי שמכונים נערי הגבעות, והשתלטות החרד"ליזם הסמוטריצ'י והבן גבירי על הממשלה,
מה לשבועון "מקור ראשון" ולמורשתו של בן גוריון? נסעתי ברגשות מעורבים ל"וועידת הנגב" בשדה בוקר שהייתה בראשון שעבר. מרכז מורשת בן-גוריון חבר לשבועון "מקור ראשון" להכנת וניהול וועידת הנגב. חיבור שנראה לי בעייתי מתחילתו.
תקשורת צריכה לבטא השקפת עולם אחרת היא משעממת ולא רלוונטית. גם העיתונות הקיבוצית צריכה להיות כזאת כדי לעורר גלים זה לא מכבר התחולל בארץ ויכוח סוער סביב הצהרתו של שר התקשורת שלמה קרעי, על
אם יש שני נרטיבים, ציוני ופלסטיני, אולי יש גם שני נרטיבים שצריך ללמד בנושא השואה, יהודי ונאצי, וכל אחד יבחר למי הוא מאמין האם יש ללמד במערכת החינוך על הכחשת השואה? תשובתי לשאלה זו
האם ניתן למגר את הטרור כל עוד יש ציבור מדוכא חסר תקווה? האם הפלסטינים יכולים לקוות לשיבה מלאה של פליטי 48? השאלה העיקרית היא האם מישהו בכלל חושב לשאול שאלות כאלה צילום תמונה ראשית:
בשנת העצמאות ה-75 לישראל מדינת ישראל עדיין ניצבת מול אתגרים ביטחוניים רבים מחוץ ומבית, אתגרים שמצריכים לחזק את החוסן של האוכלוסייה ואת ההתיישבות בקווי העימות בכל רחבי הארץ. שמירה על גבולותיה של הארץ באמצעות
לילות אהבה בכנרת. צמח. טו באב. חג האהבה. קונצרטים של מוסיקת רוק. צעירים וצעירות, הופעות חיות, בירות, אלכוהול נשפך כמים, ג'וינטים, החום של הכנרת, זיעה והורמונים. פעם הייתה פה רכבת. פעם הייתה פה עיירה
