משפט חברים

חברות הקיאקים בנחל הירדן תובעים פיצויים על הפסדים כספיים  ארבע מפעילות קיאקים בנהר הירדן: "רפטינג נהר הירדן", "קייקי הגושרים", "קייקי כפר בלום ובית הלל" ו"אבו קיאק" תבעו מהמדינה פיצויים בכדי 8.5 מיליון שקלים, בטענה

בערעור לבית המשפט העליון נמצא מוצא: פשרה כספית  בחוברת השינוי של קיבוץ לוחמי הגיטאות נקבע כי בהתאם להחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל, שיוך הדירות יתבצע בדרך של הקצאת "זכות קניינית בדירה או בשווי

האם זה הפרק האחרון במערכה על "מסלול חבר חדש"?  חברי קיבוצים, כמו אחרים, שהערכאה הראשונה בעניינם הייתה בית המשפט המחוזי או בית המשפט לעניינים מנהליים, ומבקשים לבטל פסיקה שלטענתם שגוייה, מערערים לבית המשפט העליון.

האם מחלתו היא תוצאה של חשיפה לחומרי הדברה ומה אחריותו של הקיבוץ?  חבר קיבוץ לקה בפרקינסון. שנים עבד בקיבוץ בעבודות חקלאיות בענף הכותנה ובענף גידול הירקות ואף שימש תקופה כמנהל המקצועי והאחראי על הגידולים

שלושה סיפורי נזיקין מהשטח ומי אחראי לנזק שנגרם?  "תאונת הזרעה" בבית אליהו  אחד (הוא התובע), הגיע לרפת שדה אליהו כדי להזריע פרה. לטענתו, כאשר ניסה להזריע את הפרה היא השתוללה והוא נפגע בזרוע ובכתפו.

נדחתה בקשת שני חברי קיבוץ שעזבו וחזרו בהם, לשוב ולהיות חברים, דרך תיקון פנקס החברים  שניים, בני זוג, התקבלו לחברות בקיבוץ (נקרא להם – המבקשים), הם הרסו, כך סיפרו, מבנה ישן על קרקע שהוקצתה

חבר קיבוץ בעל בעיות נפשיות לא מפסיק להתלונן על נושאי משרה ועל מחדלים בטיחותיים לכאורה בקיבוצו למרות צו שהורה לו להימנע מכך. מה פסק בית המשפט?  אמירה משפטית ידועה היא ש"פסק דין של בית

בית המשפט קבע: בירור הסכסוך במוסדות הקיבוץ הוא תנאי מוקדם להליכי בוררות  מחלוקת כספית התגלעה בין חברת קיבוץ גבע לבין קיבוצה. החברה, טען הקיבוץ "נמנעה מלדווח על הכנסותיה, ולא העבירה את משכורתה החודשית לקופת

קיבוץ יכול להעדיף את תושביו בקבלת ילדיהם לגן הקיבוצי על פני ילדים מישובים אחרים  תושב בית שאן (נקרא לו – התובע), ביקש כי בנו הקטין יתקבל לגן ("מעון יום") הנמצא בקיבוץ שדה נחום. לטענתו,

אושר גזר הדין: 24 חודשי מאסר, 50 אלף שקלים קנס ועוד 150 אלף שקלים פיצוי לקיבוץ. נסיבות ביצוע הגניבה ומקום הכספים שנגנבו – נותרו עלומים. פרק חובה למבקרי פנים בקיבוצים  ינואר 2017. שני מועדים

על המידתיות בפגיעה בזכויות עבריין המין אל מול הפגיעה בזכויות נפגעי העבירה   צעיר כבן 30, מקיבוץ כברי (נקרא לו – המשיב), שימש כמדריך במרכזון בקיבוץ, והיה אחראי על קטינים בגילאים שונים הלומדים בקיבוץ. הוא

במחלוקת שבין זוג גרוש לבין קיבוץ עינת עלתה השאלה האם הם חברי קיבוץ או חברים לשעבר והאם מדובר בסכסוך פנימי או סכסוך חוקתי   מהו הפורום המשפטי שידון במחלוקת שבין קיבוץ עינת לבין בני זוג

בת המשק תבעה את מה שהגדירה כזכויותיה בבוררות מבלי שפנתה כלל למוסדות הקיבוץ וזאת לאחר ששהתה בחופשה תקופות ארוכות, תחת "הודעת עזיבה מותנית" ולבסוף לא חזרה לקיבוץ. מה פסקו הבוררים באופן חד משמעי?  בקיבוץ

ביקש לתקן את פנקס הבוחרים   נדחתה בקשה להכרה בחברות בכפר גלעדי של מי שיצא ל"חופש" שלא אושרה הארכתו  אחד (נקרא לו – המבקש) התקבל לחברות בקיבוץ כפר גלעדי, בהיותו בן 18, יחד עם שאר

על מי חלה האחריות כאשר נושאי משרה בקיבוץ מעבירים החלטות לידי האסיפה? אילו חובות חלות על ההנהלה לפני העברת ההחלטה לאסיפה? החברים שואלים, המדור משיב החברים שואלים:   על אחריותם של  נושאי משרה בקיבוץ שמענו

חבר יסעור תבע מאות אלפי שקלים בטענה שפוטר שלא כדין ולא שולמו לא זכויותיו. מה פסק הבורר?  חבר יסעור שימש בתפקידים שונים בקיבוץ משנת 1990, ובהם תפקידי ניהול, עד להפסקת העסקתו בשנת 2017. בשנת

"כללי השיוך מדברים בעד עצמם ואינם זקוקים לפרשנות יצירתית" קבע השופט שטיין. הדיון בכך "נערך מעבר לנדרש"  לאחרונה, פסק בית המשפט העליון בעניין כללי השיוך בקיבוץ נאות מרדכי. בית המשפט (השופט אלכס שטיין, בהסכמת

בית המשפט קבע כי רשומות הקיבוץ הם ראייה לגבי יתרת ימי החופשה של החבר ועליו חובת ההוכחה אם נפלה ברישומים טעות    פדיון ימי חופשה  שתי חברות קיבוץ כפר הנשיא הועסקו כעוֹבְדוֹת-פְּנִים בקיבוצן בשנים 2002

בורר פסק כי ניתן להעביר עודף פנסיוני של חבר שהיה עובד חוץ, ולהשלים בעזרתו את הקצבה הפנסיונית המגיעה לבת זוגו, חברת הקיבוץ שני בני זוג, חברי קיבוץ,  יצאו לגימלאות.  בת הזוג, בדומה לחברים אחרים

נדחה ערעורם של קיבוצים בגליל העליון על חיובם בהיטל השבחה לפי החלטה 751. המשמעות: חברי קיבוצים ישלמו יותר.  מסע משפטי. הסבר וביקורת האם מצפון נפתחה הרעה?  "יוזמה מקומית", כך נדמה, מצד הוועדה המקומית לתכנון ובניה

בתקופת הקורונה, הייתה הרשאה זמנית של רשמת האגודות השיתופיות לאפשר קיום אסיפת חברים (שיחת קיבוץ) באמצעות Teams/Zoom בלבד, וללא חובת התכנסות פיזית. האם הוראה זו עדיין בתוקף?  אכן ההוראה בתוקף. באופן מעניין ההנחיה הראשונה

מה ההבדל בין "פרשנות" של החלטות אסיפה ובין "שינוי" שלהן?  שאלה: האם למזכירות או ועדה, יש סמכות לשנות, לתקן, לפרש, להוסיף, לגרוע סעיף כלשהו בתקנון שהוחלט עליו באסיפת החברים? במונח "תקנון" כוונתי באופן גורף