ההתחלה הייתה מבטיחה, ההמשך פחות: הסכם עקרונות לבניית שכונת הרחבה בת 138 מגרשים בקיבוץ רוחמה נחתם, בשנת 2003, בין חברה קבלנית לבנייה (התובעת) וקיבוץ רוחמה (הנתבע). להסכם ולביצוע ההרחבה נדרשה הסכמת רשות מקרקעי ישראל
בית המשפט המחוזי בחיפה, הורה לעכב ב-60 ימים את כינוסה של אסיפת "אגודת החברים" בקיבוץ חניתה, וזאת לבקשת יורשיהם של חברי קיבוץ. בשנת 2011 קיבל הקיבוץ החלטה בדבר "הסדר שיוך זכויות בנכסים היצרניים" של הקיבוץ המנוהלים באמצעות אגודת "חניתה אחזקות ופיתוח". במסגרת הסדר
קיבוץ מיצר הוקם בשנת 1981 ברמת הגולן. לאורך השנים הוא התמודד עם אתגרים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים. בשנות האלפיים התדלדלה האוכלוסייה לחברים מעטים שבקושי הצליחו לקיים את עצמם. בשנת 2009 ביצע הקיבוץ, בהסכמת "הגורמים המיישבים",
מה קורה כאשר חברי קיבוץ בעצמאות כלכלית, אינם חוזרים ממנה, מודיעים על עזיבה, ולאחר למעלה מ-4 שנים לאחר העזיבה, טוענים כי הם עדיין חברים בקיבוץ? בשנת 2013 יצאו בני זוג, חברי קיבוץ בדרום הארץ
האם הפרקליט התרשל בניסוח ההסכם? או שהמוכרים מהקיבוץ פעלו שלא לפי ההסכם? בני זוג מחניתה מכרו את ביתם שבקיבוץ. לטענתם, באמצעות עו"ד גלעד כצמן, הפרקליט שייצג אותם בעיסקת המכר התרשל בייצוגם והם תבעו פיצוי בסך
הסבתא בקיבוץ גידלה והבן תובע. תביעה למזונות ולפיצויי נזיקין שהגיש בן כנגד אמו, באמצעות עורכי הדין, איילת מרגלית וליאור כספי, הציגה "תמונה קשה של אם שזנחה את בנה הצעיר ושלחה אותו לעולם שאינו מכיר ללא כל חמלה או התחשבות", בו רק סבתו, מצד
התבטאות שיוחסה למזכיר קיבוץ, לפיה הוא אמר, לכאורה, לתובעת שהיא "פרה דורשת", הוליכה לפסיקה חדשה בבית הדין הארצי לעבודה, שקבע שהתביעה שהוגשה כנגד המזכיר, לפי חוק למניעת הטרדה מינית, אינה בגדר סמכותו העניינית של בית
אין רלוונטיות ל"מצבם הנפשי" של הכלבים התוקפים ו"לכוונתם", לעניין האחריות שמוטלת על בעלי הכלבים לנזקי גוף שגרמו הכלבים. על בעליו של כלב קיימת "אחריות קפידה", והתובע שניזוק אינו צריך להוכיח שהתובע התרשל כדי לקבל פיצוי. כך פסקה
היכול יורש לתקוף את החלטת הקיבוץ? ליורש של חברת קיבוץ שנפטרה, אין זכות לתקוף את החלטת האסיפה בעניין ביטול שיוך דירות, פסקה השופטת ריקי שמולביץ מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעניינו של יורש שביקש כי בית
בית המשפחה בקיבוץ המתחדש, בו גרו ההורים והילדים, אינו רק נכס משותף של בני הזוג שנפרדו (שיתכן ויימכר בהמשך לצד שלישי במסגרת "פירוק השיתוף" או ישאר בחזקת אחד ההורים), אלא גם המקום בו מצויים חדרי הילדים וסביבת המגורים המוכרת להם. הסדר קינון הורי – Nesting הפירוד והרצון
מהלך "שיוך הדירות" כרוך גם בתשלום מס. "זכות במקרקעין" העוברת מבעליה אל אדם אחר מהווה "מכירה", כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין, ומטילה על המוכר, במקרים המתוארים בחוק, חובת תשלום מס שבח (המחושב על רווח ההון
שאלה בנושא יחסי עבודה בקיבוץ המתחדש אני חבר קיבוץ חדש יחסית, התקבלתי לפני 4 שנים ועבדתי בענפי החקלאות. ב"מסמך העסקה" שקיבלתי רשום שאני יודע שאין יחסי עובד ומעסיק ביני לקיבוץ. פוטרתי בגלל "אי-התאמה", ואיני
"עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות, בענייני בוררות, הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה", פסק בג"ץ
שלושה מחברי גבת התגוררו מחוץ לקיבוץ במעמד של "חברים בחופשה", ושילמו "דמי שימור חברות" (בדומה למיסוי הפנימי בקיבוץ). בתחילת הליך השיוך פנה אליהם הקיבוץ כדי לברר את העדפתם לגבי קבלת דירה מבונה או מגרש
שכנה בקומה העליונה בבית דו-קומתי בקיבוץ בית העמק, שסומן לו מגרש משותף, הגישה למפקחת על רישום מקרקעין בנצרת תביעה כנגד שכניה בקומה התחתונה. האם יש למפקחת סמכות לדון בתביעה, בשלב בו תהליך השיוך לא
אחרי פחות משלושה חודשים, הודיעה "שותפות עין גדי תיירות" לקבלן שירותי הסעות עמו התקשרה, שהיא מבטלת את ההסכם. האם הייתה זכאית לעשות זאת? חם בעין גדי. לפני מספר שנים החליפה "שותפות עין גדי תיירות"
יורשים של חבר מקבוצת שילר הגישו, באמצעות עו"ד מקבי מירום (מירום ושות'), תביעה כספית כנגד קבוצת שילר בסך של 250,000 שקלים. עיקר תביעתם הוא לקבל את שווי ההשקעות וההשבחות שהמוריש השקיע בדירת המגורים שלו.
צעירה כבת 22 נפלה מסולם-קטיף (מהסוג הניצב על שתי רגלים קצרות ועוד אחת ארוכה) ונחבלה בצורה קשה. באמצעות עו"ד שאכר גנאים, הוא תבעה פיצויים מקיבוץ גברעם וחברת הביטוח שלו (שיוצגו בידי עו"ד יוסף הוד),
שיטת הפעולה בקיבוץ היתה נוחה לנאשם שהורשע 34 חודשי מאסר בפועל גזר בית משפט השלום בנתניה על נאשם שהורשע בשורה של עבירות התפרצות לבית מגורים בקיבוץ. קודם שגזר את דינו, תאר השופט גיא
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, דחה תביעה של חבר המושב השיתופי משואות יצחק, לפיה הודעה בדבר כינוס אסיפה כללית באגודה שיתופית שמספר חבריה עולה על 200, חייבת להתפרסם לפחות שבועיים מראש בשני עיתונים יומיים.
בדרך להוצאת היתר בנייה, נבדקת גם החבות בתשלום היטל השבחה, ככל שהוא חל על הנכס המסוים. ככל שחל היטל השבחה, יידרש מבקש ההיתר בתשלום ההיטל כתנאי לקבלת ההיתר. בפסיקה תקדימית-בחודש פברואר 2020, בעניינו של
'נוהל השיוך' שאישרה אסיפת החברים באחד הקיבוצים קבע, בין השאר, את העיקרון הבא: "שיוך דירה יתבצע, ככל הניתן, בדירת המגורים הנוכחית של החבר". הנוהל הכיר במצבים בהם לא מתקיימת אפשרות זו, כמו במקרה בו
השימוש המותר בנכס מקרקעין נקבע לפי תכנית המתאר או היתר הבנייה שניתן לגביו. חוק התכנון והבנייה קובע כי "שימוש במקרקעין הטעון היתר, שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית"
שתי אגודות שיתופיות ('המדגרה' ו'המשתלה') מקיבוץ בית העמק, הואשמו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהעסקת עובדים זרים ללא היתר, ובניגוד לחוק "עובדים זרים". גם שני 'המנהלים הפעילים' של שתי האגודות הללו – הואשמו בעבירה
