איך הוביל מפגש עם אופנוען בצד הדרך למציאת אח (לא) אבוד ומה בין שיפודיה ביפו למתנדבת צרפתיה בעשר השנים האחרונות שמתי לב שהשירותים הממוקמים לאורך מסלולי הנסיעה שלי הלכו והתרחקו זה מזה. התרחקו מאוד,
המדינה מצאה פתרונות דיור לתושבי קיבוצי הצפון שפונו בצו. לשאלת המסגרת החינוכית לילדים, איפה עושים כביסה והאם ישובו בביטחון לקיבוצם, טרם נמצאו תשובות *תמונה ראשית: עודד (משמאל) ובתו אלה ערמוני. היו רצים 20 מטר
הקיבוצים קיבלו מעמד שלא היה להם מאז קום המדינה האם תושבי העוטף יוכלו לחזור ליישוביהם ולבתיהם? זו שאלה שמתייחסת לשני היבטים מרכזיים. ההיבט הקהילתי בוחן האם נותרה קהילה לאחר ה-7 באוקטובר. בקיבוצים, הקהילות חוזרות
מתי מותר להציב מצלמות אבטחה? איך תשמר פרטיותם של השכנים המצולמים? מהו שימוש סביר במצלמה? *תמונה ראשית: איור: מתי עמלי שאלה ל"משפט חברים" משפחת חברים מתגוררת בדירתה, בקומת הקרקע, בבית דו קומתי שבו ארבע
חברי בארי בחרו לעבור לחצרים עד שישוקם קיבוצם, בשפיים מוקם מתחם קראווילות לחברי כפר עזה, נחל עוז ישארו במשמר העמק *תמונה ראשית: הדמיית פרויקט הקראווילות ומבני הציבור בחצרים. בצוותי העבודה יוחלט מה יהיה משותף
עבר יותר מחודש ימים ואנחנו ממשיכים לספור את המתים, לדאוג לחטופים ולבכות את הרס היישובים. אנחנו המומים מתאוות הרצח, מתעבים את הרוצחים ואת אספסוף הבוזזים שנלווה אליהם, ואיננו יכולים להשלים עם המחדל הנורא והבלחי
ישראל תהיה דמוקרטיה ליברלית? לא אם זה תלוי בציונות הדתית* לא מהסס. רוצה לראות אותם תלויים אחד אחד אחרי שנחסל את החמאס אחרי שתסתיים המלחמה הזו וננצח סופית את החמאס, ואף אחד לא יודע
40 פעוטות, ילדים, אימהות ונשים מבוגרות שוחררו במסגרת הסדר הפסקת האש. עובדים זרים שוחררו בהתערבות ממשלותיהם. כ-200 חטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס *תמונה ראשית: אמילי הנד המתוקה מבארי ואביה. בהתחלה קיבל הודעה שהיא נרצחה.
חדר האוכל של הקיבוץ המוגדר עדיין שטח צבאי סגור, חזר לפעול במתכונת מצומצמת, 45 ימים לאחר שפונה חדר האוכל של בארי משמש כרגע את עובדי הדפוס, החקלאות, צוות הבינוי וחברי כיתת הכוננות שעובדים בקיבוץ.
מה עושים כדי שחוויה משברית לא תהפוך לטראומה ואיך לפתח חוסן פנימי להתמודדות עם מצבים קשים? אבי בז'ה מזיקים, מטפל במרכזי החוסן בשדרות ובנגב המערבי, חווה את הדברים על בשרו ומשתף בתובנות "פחד, בהלה,
הדי בן עמר בסך הכול רצה להגיע הביתה בשלום (בפחות משלוש שעות) ועל הדרך הסתבך עם פיקוד העורף קוראיו הקבועים של טור זה כבר יודעים, שמספר פעמים בשבוע אני נוסע מיד חנה ליפו לסייע
"על פי אמנת חמאס הסכסוך הוא לא טריטוריאלי, לא מאבק על הארץ, אלא קודם כל מאבק דתי, ג'יהאד, מלחמת קודש. מאבק טוטאלי בו אין פשרות ואין משא ומתן. הם לעולם לא יכירו בזכותה של
ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני נלחם שכלל תושבי המועצה יקבלו את הפיצויים. חברי הקיבוצים שלא בטווח השבעה ק"מ מתקשים לשרוד כלכלית ביום רביעי שעבר הודיע ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, כי הוא
להביס את חמאס ולרדוף את אנשיו עד קץ הימים וגם ליצור קואליציה בין לאומית שתשקם את עזה, תפרז אותה, ותקים בה שלטון שפוי במהלך ימי המלחמה יצא לי לשמוע ברדיו אזרחית שדיברה בענייני השעה.
רק אם נראה לעולם שבעל הבית השתגע, נוכל לשרוד * משימתה הבאה של השרה למשימות לאומיות כל שונאי נתניהו אליהו ליבמן הוא ראש מועצת קריית ארבע. בנו, אליקים, היה מאבטח במסיבת הטבע ברעים ונחטף
תמונת הניצחון האמיתית היא החזרת החטופים, אומר יובל הרן מבארי, יוזם הצעדה למען החזרת החטופים, ששישה מבני משפחתו נלקחו בשבי חמאס יובל הרן הוא מבארי. סבא וסבתא שלו הקימו את הקיבוץ. בימים שבהם העולם
"משיחי שקר" הם אלה שמסרבים להכיר ברצחנות אויבינו השואפים לחיסול הישות היהודית במזרח התיכון למקרא דבריו של אברהם פרנק ("זמן קיבוץ" 2.11.2023), הייתי בהלם ובאלם. אברהם הגיע למסקנה שבכל הטבח הנוראי מלפני חודש וחצי,
בשבוע שעבר התקיימה ישיבת אבל מיוחדת של התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי לזכר הנרצחים ולהשבת החטופים *תמונה ראשית: מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר. "נעשה הכול, אבל הכול, כדי לתמוך בקהילות שלנו, לסייע להם להשתקם".צילום: דוד
קיבוץ משמר העמק, שמארח אצלו מאז ה-7 באוקטובר כמעט את כל קיבוץ נחל עוז, החליט (ברוב עצום, בהצבעה רבת משתתפים) להציע לחברי נחל עוז להישאר אצלם במשך כל השנה הקרובה. המשמעות היא בעצם לקיים
מה בסך הכול רוצה הבן אדם? לשמור על כושר במכון בלב קלאנסווה מול מסך שמציע סרט רגוע. אז רוצה הלכתי למכון הכושר הקבוע שלי בקלנסווה. לקח לי קצת זמן להגיע להחלטה הזאת. בזמן שהתלבטתי
ח"כ מירב כהן מיש עתיד, לשעבר השרה לשוויון חברתי, ניצלה הזדמנות לדבר בשבח הקיבוצים מעל בימת הכנסת. "לא הרגשתי שבאמת מדברים על הקיבוצים" היא אומרת, "בקושי אומרים את המילה קיבוץ. חשבתי שצריך רגע להצדיע
כמעט ושכחנו על מה רבנו אך לפני מספר שבועות ועל מה הנפנו דגלים והפגנו. השאלה היא אם האחדות הזאת תמשך גם אחרי המלחמה אירועי אסון ה-7 באוקטובר דחקו את הרפורמה המשפטית לפינה מרוחקת. אפשר,
שמונה קיבוצים בגליל העליון לא קיבלו צו פינוי מהמדינה, רבים מחבריהם התפנו באופן עצמאי. אלו שנשארו מכפילים ומציידים את כיתות הכוננות, מפעילים במקלטים את מערכת החינוך וחושבים קדימה, על היום שאחרי *תמונה ראשית: כיתת
מתן צורי, כתב ידיעות אחרונות ו-Ynet, בן מפלסים, תושב כרמיה, שרד במזל את השבת השחורה. עכשיו הוא מרגיש שהתפקיד שלו לספר את הסיפור של התושבים את מתן צורי, כתב ידיעות אחרונות ו-Ynet המתגורר בכרמיה,
